בשקט ומתחת לרדאר מנסים הבנקים הגדולים בישראל לטכס עצה ולתאם עמדות מול מה שמוגדר בפי בכירים במערכת הבנקאות כ"צונאמי כלכלי-מדיני" האורב מעבר לפינה. מדובר באותו מסמך של מכון מחקר (נציבות יחסי החוץ האירופים) שהמלצותיו משמשות את האיחוד האירופי, ופורסמו לפני מספר שבועות. על פי ההמלצות, על האיחוד האירופי להתאים את פעילותו בשטח לחוקים שלו-עצמו ולהחרים בנקים ישראלים שמעורבים בפעילות כלכלית בשטחים הכבושים בידי ישראל.

"ההמלצות הללו פורסמו לפני כמה שבועות, התקשורת עסקה בזה יום או יומיים וכולם עברו לסדר היום", אמר ל"מעריב-השבוע" בכיר במערכת הבנקאית בישראל, "מתחת לפני השטח מדובר במגה-אירוע, אם הדבר הזה יקרה המשמעויות הכלכליות שלו על הבנקים ועל הכלכלה הישראלית אדירות. זה לא אירוע בסדר גודל כלכלי, אלא מדיני. זה יכול להביא אותנו למקומות קשים מאוד והנושא הזה מצריך טיפול של הדרגים הגבוהים ביותר", אמר.
 

בשבועות האחרונים מתרבות העדויות לכך שבאיחוד האירופי אכן שוקלים את ההמלצות הללו בחיוב. המשך ההתדרדרות ביחסים בין ישראל לארה"ב ממעיט את הסיכויים שהאמריקאים ינסו לבלום את הפעולה האירופית הזו. אולי ההיפך הוא הנכון. על פי גורמים דיפלומטיים שונים, דווקא האמריקאים הם שמשחררים את הרסן האירופי לאחרונה ומעודדים את אירופה להחריף את פעילותה נגד המשך מדיניות ההתנחלות של ישראל בשטחים.
 

"כך או אחרת", אומרים בכירים במערכת הבנקאית בישראל, "צריך להבין מה יקרה כאן ביום שבו יוחלט 'לסמן אשראי'. כשמסמנים מוצרים זה יכול לפגוע פה ושם בנתח שוק, אבל כשיסמנו כל אשראי שבנק ישראלי ייתן מעבר לקו הירוק ויחרימו את אותו הבנק, פירוש הדבר צו כינוס נכסים לכל הבנקים. מערכת הבנקאות והאשראי האירופית מחוברת לכלכלה הישראלית כבכלים שלובים, אף בנק אירופי לא ילווה פרויקטים בישראל, לא ניתן יהיה לקבל אשראי באירופה ולא יהיה שום דבר שנוכל לעשות נגד כל זה".
 

"סימון אשראי", פירושו שכל בנק ישראלי שנותן משכנתא לרכישת דירה במעלה אדומים, אריאל, מקומות מסוימים במודיעין וכו', נכנס לרשימה השחורה. האירופים כוללים גם את ירושלים, אריאל, רמת הגולן, כביש 443 וחלקים מסוימים מכביש מספר 1 בהגדרת ה"שטח כבוש". אין בנק בישראל שלא מעורב בפעילויות באזורים הללו. כל מתן אשראי לעסק, כל משכנתא, יכולה להביא לכך שהבנק מסתכן בחרם אירופי. "יש לזה משמעות עצומה", אומר בכיר במערכת הבנקאית, "פירוש הדבר הוא הטלת סגר על הכלכלה הישראלית, סוג של Shut down. במצב כזה נצטרך להתארגן ולפנות לראש הממשלה. פתרונות לנושא כזה יכולים לבוא רק במגרש המדיני. זה כבר הרבה יותר מסוגיה כלכלית גרידא".
 

ההערכה היא כי בקרוב תצא המערכת הבנקאית מהבונקר ותנסה לגבש מדיניות סדורה מול הממשלה. במצב כזה, צפוי כי ראשי הבנקים ייפגשו עם שר האוצר וראש הממשלה וידברו על "רשת ביטחון אשראית וכלכלית לבנקים מול הסכנה החדשה". ספק אם הממשלה מסוגלת לייצר רשת בטחון כזו. 
 

"צריך להודות שזוהי סוגיה מדינית, גם אנחנו מודעים לכך שאין איזה פטנט שיכול לפתור את הסוגיה", אומרים במערכת הבנקאית, "אבל זה לא מפחית את עוצמת הדאגה שלנו. מדובר במגה-אירוע שצריך להתכונן אליו ולעכל אותו. זה מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו".