שלום, אני הילה קורח והיום אני השוטרת הטובה.


מהסיפור הבא אפשר להסיק מסקנות אופטימיות מאוד אבל אולי גם להיעלב. תבחרו את הרגשות המועדפים עליכם בעצמכם.



נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, מתייחס לראשונה לתקיפת ישראל בסוריה ואומר: "נטפל בטרור - ואז בישראל". קודם כל, מדובר כמובן בזריקת הרגעה. בהתחשב בעובדה שבאמ"ן כבר מחפשים שמות לסוריה המתפרקת, כי סתם "סוריה" כבר לא תופס. ניתן להניח שמלחמת האזרחים שם לא לקראת סיום והגבול ימשיך להיות שקט יחסית. מצד שני, קצת מעליב שאנחנו, הישות הציונית, פתאום הפכנו לסחורה סוג ב' כשמדובר במלחמות. מה זה צריך להיות? אנחנו לא טובים מספיק בשביל אסד?



ומה זה אומר לגבי המרחק שלנו מחומוס בדמשק? עכשיו כמובן צריך לאחל לשני הצדדים בהצלחה ושלום על ישראל.



תוכנית האקטואליה משודרת בימים א'-ה', 18:00-17:00 ב-103FM.



 

שלום אני אריה אלדד ואני היום השוטר הרע.

מה יכול להטריף את הדעת? שניים נפגשים ואחד מספר כי כל משפחתו נרצחה בפיגוע והשני אומר לו כן, גם לי קרה אסון. בעל הבית שלי העיף אותי מהדירה כי ניסיתי להרוג אותו.

מאיפה הסיפור המופרך הזה? אני אגיד לכם. ממכון ון ליר שהוציא ספר על השואה והנכבה ומקיים בעוד עשרה ימים ערב עיון לכבוד הספר. בערב תהיה הרצאה של החוקרת ד"ר הוניידה גאנם "על יפא ויפו – כשהשואה והנכבה נפגשו". ועוד הרצאות מלומדות.

אני אגיד לכם איפה השואה והנכבה נפגשו: כשמנהיגם של ערביי ארץ ישראל, חאג' אמין אל חוסייני התייאש מתקוותו לרצוח בעצמו את היהודים בארץ, הצטרף למפקדה של היטלר והקים למענו יחידות אס אס המורכבות ממוסלמים בוסנים והמתין לכיבוש הארץ בידי הגרמנים.

ושוב הם נפגשים במוח המעוות של כל מיני כאילו חוקרים שמסוגלים להשוות את השמדת העם היהודי באירופה לניסיונם הכושל של הערבים, להמשיך בארץ את רצח העם שהחלו בו הגרמנים.