מחקר חדש ומטריד שפורסם היום (שני) לקראת שנת הלימודים חושף ליקויים מטרידים בתחום אחריותן של הרשויות המקומיות בכל הנוגע לביצוע בדיקות רמת הקרינה הבלתי מייננת בקרבתם של מוסדות החינוך בישראל. 
מדוח של עמותת "אזרחים למען הסביבה" עולה כי הרשויות שאחראיות על ביצוע הבדיקות כמעט ולא עושות זאת וכי בשנתיים האחרונות בוצעו בדיקות מהסוג הזה רק ב-7% ממוסדות החינוך.  
 
למעלה ממחצית הבדיקות, 54 אחוזים, שבוצעו ב-874 מוסדות חינוך העלו ממצאים חריגים של קרינה משלל מקורות: רשת הסלולר, רשת החשמל, משדרי רדיו ועוד. 

הממצא המדאיג עוד יותר בדוח הוא היעדר מידע. לרוב מוסדות החינוך בישראל, כ-4,700 במספר, אין כלל נתונים הנוגעים לקרינה גם בערים גדולות כמו תל אביב. 
בעמותה מזכירים כי קיים בישראל חוק הקרינה הבלתי מייננת משנת 2006 ותקנות מ-2009 המסדירים את תקני רמות הקרינה המותרות אבל אינם קובעים חובה לבדוק אותה במוסדות ציבור ואין בהם התייחסות פרטנית לרמות המותרות בקרבת מוסדות חינוך. 
בחוק לא קיימת גם הגדרה למרחק מינימלי בין בית ספר או גן ילדים לבין אנטנות סלולריות. לטענת מחברי הדוח קיימות דרישות והנחיות סותרות ובלתי אחידות, לביצוע מדידות כאלה רק בחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך ומסמכי מדיניות והמלצות שלו ושל המשרד להגנת הסביבה.
חלק מהחריגות שנמדדו נמצאו בכיתות הלימוד כאשר מקורות הקרינה התגלו בארונות חשמל, מתקני מתח גבוה בקרבת מקום, וגם ממכשירים בסביבת בית הספר עצמה כמו מחשבים וטאבלטים, מקרנים, רשתות אינטרנט אלחוטיות ועוד. 
ב"אזרחים למען הסביבה" מדגישים: "הקרינה הבלתי מייננת הוכרזה ב-2002 כגורם מסרטן אפשרי, על ידי ארגון הבריאות העולמי. היא נספגת בגוף האדם וגורמת לשיבושים בתקשורת בין תאי גוף ובמסלולים ביוכימיים רבים העלולים לגרום לשינויים גנטיים ולהפרעות במערכות העצבים והחיסון, ולהאצת תהליכים סרטניים".
"אצל ילדים הסיכון בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית גבוה יותר מאשר אצל מבוגרים, בגלל רגישות מערכת העצבים בשנות החיים הראשונות", מוסיפים ב"אזרחים למען הסביבה".

"המשימה לרכז את ההנחיות היתה כמעט בלתי אפשרית"
מחברי הדוח, אילה חודרה, שרון אלוש ועודי זהבי, מזכירים גם את דוח מבקר המדינה בנושא שפורסם בשנה שעברה ובו התריע המבקר על כך שלא מתבצעות בדיקות קרינה במוסדות חינוך הנמצאים בטווח של פחות מ-50 מטרים מאנטנות סלולריות וכאלה יש בישראל 377. 
עו"ד גמילה הרדל ואכים, עורכת הדו"ח, אמרה: "הדבר הכי בולט שנתקלנו בו במהלך הכנת הדו"ח היה חוסר הבהירות הקיים בהנחיות בנושא. אנחנו רגילים לראות בלבול וחוסר תיאום בין הרשויות בתחומים אחרים, אבל בנושא הקרינה במוסדות חינוך המשימה לרכז את ההנחיות היתה כמעט בלתי אפשרית".
"אני לא מתפלאת שהרשויות המקומיות לא עושות מדידות במצב הקיים. בהיעדר חוק מחייב שיכיל הוראות מפורשות ואחידות לגבי מוסדות החינוך, המצב לא ישתנה". הוסיפה עורכת הדוח והדגישה כי "על ההורים לפנות ולבדוק בעצמם מול הרשות המקומית אם אכן הבעיה טופלה ונעשתה בדיקה חוזרת". 
בדוח גם מספר המלצות לצוות החינוכי ולתלמידים בהן הימנעות מטעינת טלפונים ניידים בשטח הכיתה, הרחקת מקומות ישיבה של תלמידים מארונות ולוחות חשמל, העדפת שימוש באוזנייה או רמקול בשימוש בטלפון נייד והרחקתו מהגוף. אם מותקנת אנטנה סלולרית במרחק פחות מ-50 מטרים מהמקום, יש לבצע מדידת קרינה ללא תיאום עם החברות הסלולריות.  
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מייחס חשיבות עליונה לשמירה על בריאות התלמידים ופועל כדי למנוע את חשיפתם לקרינה. בתוך כך, יזם המשרד הקמת ועדה שניסחה חוזר מנכ"ל הקובע מגבלות שונות לשימוש ברשת אלחוטית בביה"ס. יצוין, כי הוראות חוזר זה ודרך קבלתן נבחנו על ידי בג"צ במסגרת עתירה שהוגשה בנושא התקנת רשתות אלחוטיות בביה"ס.
בתוך כך, קבע בג"צ כי המשרד פועל כדין. עד כה בוצעו למעלה מ-2000 בקרות ובהן לא נמצאו חריגות הנובעות מרשתות אלחוטיות. באשר לקרינה מלוחות חשמל, הרי שבמקרים בהם יש חריגות הנושא מטופל על ידי מנהל היחידה הסביבתית ברשות המקומית".