היום החינוך בכותרות. בתי הספר פותחים מהדורות, אבל החינוך הוא תמיד התקווה של כל אחד מאיתנו עבור ילדינו ושל כולנו ביחד לעתיד מזהיר.
החינוך וההשכלה הם תמיד הנושא החשוב ביותר, הערובה האמיתית לעתיד ישראל. לכן המשימה של כולנו היא להותיר את החינוך בראש סדר היום ובראש סדר העדיפויות הלאומי, גם מחר ומחרתיים.
לתלמידים אאחל שנת לימודים מעניינת, מוצלחת ומהנה. אל תתביישו לשאול, כי ״לא הביישן למד״ (אבות ב׳, ה׳). השתדלו לעזור לחברים. למי מהם שמתקשה בלימודים או למי שקשה לו מכל סיבה אחרת.
בסך הכול, מערכת החינוך עברה תהליכים של שיפור בשנים האחרונות. תקציב החינוך גדל. נוספו שעות לימוד. שכר המורים עלה ובעקבותיו גם הביקוש להוראה. ההישגים השתפרו.
אבל זה קרה אחרי שנים רבות מדי של דשדוש, בלשון המעטה. האתגרים אדירים. הם מחייבים מאמץ מתמיד, בלתי פוסק. ממערכת החינוך, על כל דרגיה, יש לדרוש אפקטיביות. לבחון תוצאות, לא רק מאמץ, ובוודאי לא מילים בעלמא. יש לעדכן את דרכי ההוראה כמתחייב מהעידן הדינמי שבו אנו חיים ולעורר מוטיבציה ללמוד. לשאוף לשיפור מתמיד, לחינוך איכותי ולהזדמנות שווה לכל ילד, ללא תלות במוצאו, ברקע הכלכלי של הוריו או במקום מגוריו.
חלק מלהיות עם גדול זה שיהיו לנו בתי ספר מצוינים. ולהפך: אם בתי הספר שלנו לא יצליחו - ההשלכה על עתיד בוגריהם ועל המדינה כולה ברורה. אין להתפשר על מצוינות ואין דרך להשיגה ללא יעדים מדידים.
אחרי הרפורמות הגדולות של העשור הקודם - ״אופק חדש״ ו״עוז לתמורה״ - נדרשת עתה רפורמת מנהלים. יש להעצים את מנהלי בתי הספר: לאפשר להם ניהול עצמי פדגוגי ותקציבי מרבי. לדרוש תוצאות עם יותר חופש בביצוע. לתגמל את המצטיינים שבהם. לאפשר חוזים אישיים. להקים מסלול מיוחד וגמיש לקבלת מנהלים בעלי יכולות שמגיעים לחינוך מדיסציפלינות אחרות. לפקח באופן דיפרנציאלי בהתאם לביצועי בית הספר.
באחרונה היו לי כמה שיחות בנושא מערכת החינוך עם השר הנוכחי נפתלי בנט. אני מאחל לו הצלחה ומקווה שהוא יוביל בדרך הנכונה.
בל נשכח תלמידה אחת שלא תחזור היום לספסל הלימודים: שירה בנקי ז״ל, שנרצחה בחופש הגדול, במצעד הגאווה בירושלים, בשל שנאה חולנית. השנה הזאת צריכה להיות שנת ״ואהבת לרעך כמוך״ בבתי הספר שלנו ובישראל כולה. שנה טובה!
הכותב כיהן כשר החינוך