אש חיה: שריפת הכלביה במוקד המאבק בהתעללות בבעלי חיים

במקרה אחר קשר תושב כפר סמיע חבל לרגלו של כלב עזוב, חיבר אותו לרכבו וגרר אותו כך למזבלה העירונית. כתוצאה ממעשיו נאלץ הווטרינר העירוני להמית את הכלב המתת חסד. במסגרת הודאתו נגזרו על הנאשם 200 שעות שירות לציבור, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 3,000 שקלים. גם במקרה זה הוגש ערעור על קלות העונש, ואף שבית המשפט קיבל את טענות המשיבים שמדובר במעשים חמורים שלא ניתן להם ביטוי בגזר הדין, הסתפק בית המשפט בהגדלת הקנס ל־10,000 שקלים.
 

ביום ראשון האחרון הוצתה כלבייה של עמותת “תנו לחיות לחיות” ביישוב סכנין, וההצתה הביאה למותם של שני כלבים ולפציעתם של 13 כלבים אחרים. צוותי כיבוי האש שהגיעו למקום קבעו חד־משמעית שמדובר בהצתה, והמשטרה פתחה בחקירת המקרה, אלא שיש מי שחוששים שהאחראים למעשה לא יובאו לדין. “לא רק שבתי המשפט לא מנצלים את הענישה המרבית הקבועה בחוק, אלא שברוב המקרים האירועים הללו לא נחקרים ולא מועמדים לפלילים”, טוען עו”ד יוסי וולפסון, רכז תחום בעלי חיים במשקים בעמותת “תנו לחיות לחיות”. 
 

“אני עושה את העבודה הזאת כבר 30 שנה, ובמהלכן הגשתי אלפי תלונות במשטרה”, אומרת גם אתי אלטמן, ממייסדי “תנו לחיות לחיות” ודוברת העמותה. “לכתב אישום הגיעו תיקים בודדים יחסית לתלונות שהגשתי. הראש לא מבין איך אנשים יוצאים נקיים ממעשים כאלה. פה אין מספיק ראיות, שם אנשים מפחדים להעיד, כל פעם סיפור אחר, והמשטרה לא יכולה לטפל.

זירת ההצתה בסכנין. צילום: אמין באשיר

|ולכולם יש ביטחון, כי ממילא לא יכולים לעשות לי שום דבר אז יאללה, אקשור כלב ואגרור אותו באוטו שלי. לא מזמן הוזמנה משטרה לאדם בן 82 שקשר חתול לאוטו שלו וגרר אותו, כי החתול שרט את הנכדה שלו. השוטרים ריחמו על האיש, אמרו שהוא זקן ומסכן. אבל אדם כזה, שמחנך ככה את הילדים ואת הנכדים שלו, צריך להיות במאסר עולם, כי היום זה חתול ומחר זה בן אדם”.

"על מגש של כסף"

שלושה חוקים בישראל עוסקים בזכויות בעלי החיים: חוק הגנת חיית הבר (1955), חוק ניסויים בבעלי חיים (1994) והחוק המרכזי – חוק צער בעלי חיים (1994). "לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי", מצוין בסעיף המרכזי של החוק. אולם ההוראה הזאת היא כללית ומחייבת פרשנות של בית המשפט. ההלכה הראשונה שנפסקה בנושא זה הייתה של השופט המנוח מישאל חשין, שאסר על קרבות תנינים שהתנהלו בחמת גדר.

ועדיין, בית המשפט קבע שגרימת סבל לבעלי חיים תיאסר רק כשהיא נעשית שלא לצורך, וזאת מכיוון שבעלי החיים נחשבים לקניינם של בני האדם, שיכולים לרכוש בהם בעלות ולעשות בהם כרצונם, כולל, כמובן, להרוג אותם לצורך מאכל. 

“הכנסת מחוקקת חוקים, וזה טוב ויפה, אבל אין מי שיאכוף אותם”, מתריעה אלטמן. “את יכולה להגיע לבית המשפט עם  עורך דין טוב שמספר לשופט סיפורי אלף לילה ולילה, ואז הוא מרחם ונותן עבודות שירות או מעצר בית. גם לפנות למשטרה זה לא תמיד עוזר. יש שוטרים שרגישים לנושא ומטפלים מיד, ואם יש שוטרים שפחות מעוניינים בבעלי חיים - זה נמשך ונמתח”. 

“בניגוד לחברה שכבר הבינה שהתעללות בבעלי חיים היא עבירה פלילית, בתי המשפט חושבים שזה עניין חינוכי”, מוסיף עו"ד וולפסון. “אבל זו עבירה פלילית לא פחות מפגיעה באדם חסר ישע, וצריך לשבת בכלא. שוב ושוב אנחנו מתעדים מקרי התעללות ומביאים אותם על מגש של כסף לרשויות, ודבר לא נעשה. זה טיפוסי שלא מעמידים לדין, וכשזה כבר קורה - מדובר במקרים של אנשים פרטיים, וגם אז העונשים לא משקפים”.  
 

גם בעמותת “אנונימוס” מפנים אצבע מאשימה כלפי מערכת המשפט. “במשקים התעשייתיים – בלולים, ברפתות, במשחטות – ההתעללות בבעלי החיים חמורה במיוחד”, אומרת הילה קרן, דוברת העמותה. “פעם אחר פעם צוות החקירות של ‘אנונימוס’ מתעד הפרות חוק מובהקות, אך מערכת המשפט נמנעת מענישה מרתיעה, פוטרת מאחריות תאגידים מתעללים, ולכל היותר מסתפקת בהאשמת הש”ג. כך, לדוגמה, אחרי התחקיר שביצענו ב’אדום אדום’ הוגשו כתבי אישום נגד עובדים זוטרים בלבד. שנתיים חלפו מאז התחקיר הראשון שביצענו במשחטת ‘זוגלובק’, וטרם הוגשו כתבי אישום בפרשה. התחקיר תיעד, בין היתר, תרנגולים מופקרים בכלובים, ללא מזון ומים, למשך שעות ארוכות, פי כמה מהמותר בתקנות. הצילומים מתעדים גם עובדים תולשים באגרסיביות תרנגולים שרגליהם נתקעו בין הסורגים, וזורקים תרנגולים באוויר למרחק גדול. תחקיר נוסף שערכנו לאחרונה במקום חשף מקרים חמורים נוספים”.

ברשתות החברתיות מועלות לעתים תכופות תמונות שבהן תיעדו אנשים מן השורה מעשים של התעללות בבעלי חיים, והקולות שקוראים להחמרת האכיפה והענישה הולכים ומתרבים. במוצאי השבת הקרובה תיערך הפגנה למען זכויות בעלי חיים בגן מאיר בתל אביב, שבה ישתתפו כל הארגונים המסייעים לחיות. לפי ההערכה, צפויים להגיע אליה אלפי בני אדם. “אנחנו רואים שינוי חברתי לטובת בעלי החיים”, אומר עו"ד וולפסון. “התקשורת המסורתית נותנת לנושא תשומת לב גדולה, ויש השפעה של הרשתות החברתיות, ועדיין באכיפה אין שינוי רב”.  

התעללות בפר בתעשיית הבקר. צילום: צילום מסך

כל הארגונים החברתיים מבינים שכדי ליצור הרתעה יש צורך להחמיר את הענישה ולהקפיד על אכיפת החוק, “בייחוד במקומות שבהם החוק מופר בגלוי”, כך לדברי עו"ד וולפסון. “אין מספיק פקחים שמסתובבים ובודקים. למשל, בחנויות קטנות מוחזקים בעלי חיים בתנאים מחפירים וזה לא בחושך, בהיחבא, אלא לאור יום ובגלוי. אנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים, אבל לא יעשו להם כלום”.

“לפעמים בשל הסחבת מאשימים אדם והוא לא זוכר מה עשה”, מוסיפה אלטמן. לאחר השריפה היא שלחה הודעה לכל חברי הכנסת וביקשה מהם שיעשו ככל שביכולתם על מנת למצוא את האשמים ולהביא אותם לדין. במענה לפנייתה אמר ח”כ יואל חסון: “מיד אחרי חג סוכות אגבש הצעת חוק להחמרת עונשם של מציתי בעלי חיים. מבין פושעי ההתעללות בבעלי חיים, זוהי התופעה המבחילה והמזעזעת ביותר, ועל כן היא ראויה לענישה מחמירה יותר”. בנוסף, פנה ח"כ חסון לשר לביטחון פנים גלעד ארדן בבקשה לחקור במהרה את המקרה.   
 

“היום כבר התעייפתי”, אומרת אלטמן בעצב. “בתחילת הדרך, לפני 30 שנה, הייתי צעירה ונחרצת. הייתי רצה מבית משפט אחד לשני לחלץ בעלי חיים שעברו התעללות. אני זוכרת שקיבלתי דיווח על תושב נצרת שמתעלל בכלבים וקובר אותם בחצר. אמרו לי שיש לו כלב בבית שהוא יעשה לו אותו הדבר. באתי למשטרה המקומית ובדמעות ביקשתי שיעצרו אותו, והם הסתכלו עלי כמו על משוגעת. רצתי לביתו של השופט סלים ג’ובראן ותפסתי אותו רגע לפני שיצא מהבית. סיפרתי לו את הסיפור, והוא כתב לי צו על מפית, שאיתה חזרתי למשטרה והצלחנו להציל את הכלב. היום יש ניצוצות של אור, אבל זה עדיין לא מספיק”.    

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "עמדת המדינה היא שיש להחיל מדיניות מחמירה בעבירות של התעללות והתאכזרות לבעלי חיים. עמדה זו עולה מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שבה מתבקשים גורמי התביעה לפעול להעלאת רף הענישה בעבירות של התעללות והתאכזרות לבעלי חיים, ולעתור, ככלל, לעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בתיקים אלה. בעניין זה ציין בעבר היועץ המשפטי כי 'התאכזרות לבעלי חיים כמוה כהתאכזרות לחסר הישע, לחלש ולחסר ההגנה, וכי חברה שחרתה על דגלה ערכי מוסר והגינות אינה יכולה להסכין עם תופעה פסולה מסוג זה, ועליה לעשות ככל אשר לאל ידה כדי למנעה'".  
 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עבירות התעללות בבעלי חיים נאכפות על ידי המשטרה ביתר שאת, הן במישור הגלוי והן הסמוי, ולראיה - מדי שנה נפתחים כ־500 תיקים בגין עבירה זו, ולמעלה מ־100 כתבי אישום הוגשו בשנים האחרונות על ידי התביעה המשטרתית והפרקליטות. יש להדגיש כי לצד האכיפה המשטרתית בנושא, מתבצעת פעילות גם על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד החקלאות".