האיש שנכנס אתמול לבית העירייה ברעננה נראה יותר כמו רפתן. אין כאן רצון להעליב, אבל מעיל גשם קל ומגפיים גבוהים הם לא פריטים שהייתם מייחסים לראש עיר בישראל. רק שזאב בילסקי המשיך אתמול להסתובב בעירו, מגן ילדים לישיבה, משם לבית ספר, כדי לראות שהחיים איכשהו חוזרים למסלולם לאחר הטראומה הגדולה.
רעננה, פנינת השרון, חלומו הרטוב של כל זוג צעיר, ספגה בפחות משבועיים מהלומות זו אחר זו. משני פיגועים ביום אחד, לימים ארוכים ללא חשמל, וכקינוח לצרות באו הצפות מטורפות, כמו שאנחנו רגילים לראות בסרטי טבע מחו"ל.
"בשבועיים האחרונים אני בקושי ישן", סיפר ראש העיר כשנפגשנו בהפוגה קצרה, במשרדו, "בכל ברק או רעם אני פותח עין ומסתכל על הטלפון אם התחיל משהו חדש. זו אחת התקופות הקשות שלי כראש העיר. רצף האירועים הוא לא ייאמן. יש אנשים שהיו קרובים לפיגוע, שלא היה להם חשמל ושגם האוטו שלהם הוצף השבוע, מה תגיד להם? אני מנסה להרגיע, לחבק, לעזור. קנינו בלילה אחד בערך אלף מכשירי תאורת חירום, וחילקנו אותם. לזקנים, שהאוכל במקרר שלהם התקלקל, הבאנו חמגשיות. כל מה שיכולנו, עשינו, אבל חשמל אני לא יכול לספק, ואת השיטפון אני לא יכול למנוע".
זאב בילסקי. צילום: אריאל בשור
ביום ראשון השבוע פקד את ארצנו מיני־טורנדו הרסני שהכניס את רעננה לעלטה. "היו לנו 30 שעות בלי חשמל", סיפר שלמה לוסטיג, תושב העיר, "40 שעות", תיקנה אשתו אורנה, שסופרת גם את הדקות. שלמה הנהן והמשיך, "אני בעסקי הבנייה. יש לי חבר קבלן שעזב את הבית והלך לישון בבית מלון. יש לו גנרטור, אבל גם החיבור של הגנרטור לא עבד. זה לא אמיתי. סוף 2015, מדינת ישראל. זו קטסטרופה".
בשביל להמחיש את גודל המחדל שלחו אותנו לכפר סבא הסמוכה, שם גם אתמול לא היה חשמל בשכונת תקומה. במכולת של חיים בורוכוב סיפקו פנסים, כדי שהקונים יראו מה הם מכניסים לסל, וזה יום אחרי שכל החנות הוצפה והמים הגיעו לגובה מטר.
"הבאתי גנרטור קטן בשביל מקרר מוצרי החלב, אבל אם תוך 12 שעות החשמל לא יחזור, תתקלקל כל הסחורה", אמר בעל הבית, שבחמש השנים שבהן הוא מפעיל את המכולת, לא נתקל בתופעת טבע דומה.
ילדיו הקטנים של בורוכוב לא הלכו אתמול לבית הספר, התעקשו לסייע לאביהם, שהיה עסוק בלמיין את הסחורה שנפגעה תוך כדי גישוש בחושך הכבד. "כשהתחיל הגשם לא חשבנו שהמצב יגיע לכאלה ממדים", הודה בורוכוב, "לא הספקנו לעשות כלום והכל נשטף, ועכשיו השכונה בחושך. באו מחברת החשמל בבוקר ואמרו 'נבוא עוד פעם', ולך תדע מתי. אלוהים גדול. כבר שבוע שכמעט לא נכנסים קונים, פעם זה הגשם שמשאיר בבית, עכשיו זה החושך".
בילסקי, ראש העיר הסמוכה, נמצא בקשר עם ראשי הערים השכנות שמזג האוויר התעלל גם בהן. אתמול הוא אמר שצריך להקים ועדת חקירה על מחדל חברת החשמל.
"היה כאן כשל גדול מאוד שכנראה נבע מהסכסוך הפנימי", הוא אמר, "אני מבין את העובדים שהרפורמה מרחפת מעליהם כבר שנים ואין רפורמה, אבל מצד שני ברגע שאתה לוקח תושבים כבני ערובה, במשך שלושה ימים, זו חצייה של קו אדום. התסכול של האנשים בעיר התחלק לשניים, חלק בגלל החושך וחלק בגלל חוסר האונים. אתה לא יודע מתי יחזור הזרם. אתה מתקשר למוקד חברת החשמל ועונים שהמוקד עמוס, תתקשר בפעם אחרת. אתה מבין? גם אין לי חשמל, גם לא מדברים איתי".
הצפות ברעננה. צילום: חדשות 24/7
בעיריית רעננה הקימו חמ"ל שפעל במשמרות, כולם התנדבו, עד סגני ראש העיר שישבו במוקד כדי לענות על הטענות שהגיעו מכל עבר. אזרחים מודאגים, כועסים ובמיוחד מתוסכלים.
"בגלל שיטת הבחירה הישירה, אני עדיין ראש העיר של כולם, של מי שבחר ושל מי שלא בחר, ואני נגיש", הסביר בילסקי, "הוא הרי לא יכול לצעוק על יפתח רון טל או על שר האנרגיה, אז הוא ביקש ממני 'תסדר'. עניתי שאני לא הבעלים של חברת החשמל, אבל הם עדיין ביקשו. כשדיברתי עם אנשי חברת החשמל כעסתי, הייתי צריך להביע תסכול של עשרות אלפי אנשים. ב־2015 אתה לא יכול לחיות בלי זרם, אין דבר כזה. בארצות העולם השלישי יש לכל אחד גנרטור, כי הוא יודע שיש מדי יום הפסקת חשמל, אבל פה אנשים לא הורגלו לזה. אם יש הפסקה, תוך שעה מתקנים. זו הרי חברת חשמל בעלת יכולות בלתי רגילות. כשהם רוצים הם מביאים צוותים מפה ומשם. הם משקיעים 15 מיליון שקל בשנה בשיפור התדמית, אבל בשביל לשקם את מה שהרסו בשלושה ימים, הם יצטרכו כעת מאה מיליון. ברגע שלחצת על ההדק, הכדור כבר יצא".
"כנראה שזה עונש משמיים"
המיני־טורנדו שביקר כאן לא פירק רק את מערכת החשמל, הוא גם כיסח את הטבע. רעננה עיר ירוקה, והרוח הורידה ענפים גדולים, עלים ועצים שלמים אל הקרקע. אם בחודש רגיל העירייה מפנה 150 טונות גזם, בשלושת הימים הראשונים של השבוע פינו המשאיות 250 טונות, ועדיין נשארו ערימות גדולות של עלים מוכנות לתזוזה. רק שאז החליט הענן להישבר.
אמרו שבמערכת החורפית האחרונה כמות המשקעים בשרון הייתה פי חמישה מהממוצע של חודש אוקטובר, והבעיה הכי גדולה היא שהרוב ירד בבת אחת, ביום רביעי.
רעננה איננה עיר גבוהה, אבל היא בנויה מכמה גבעות, וברחוב המרכזי, אחוזה, יש מקומות גבוהים ומקומות נמוכים. רחוב הר סיני הסמוך נמצא באזור נמוך וממש במרכזו ממוקם בית כנסת של חסידות קליבלנד של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים. גם אתמול נאלצו המתפללים להתפלל בחוץ, מפני שבפנים שלט ההרס שגרם השיטפון. הייתה שם ערימה של ספרי קודש שכעת מיועדת לגניזה.
בדרך כלל האדמו"ר ממעט להתראיין, אבל הפעם היה חשוב לו להעביר את המסר. אנשיו העלו אותנו לחדרו בקומה השנייה ושם הוא הזהיר. "אני לא שמאי, אבל נגרם למקום נזק גדול. היו שם סידורי תפילה, ספרי קודש, אבל אנחנו מאמינים שהכל בא מהקדוש ברוך הוא. שלושה מפתחות בידיו ואחד מהם הוא הגשם וכנראה שזה עונש משמיים. עונש בגלל שאנשים כאן צריכים לחזור בתשובה. הרי עברנו בשבועות האחרונים שפיכות דמים, וגם זו שפיכת דם. מבקשים מאיתנו שכל יהודי דתי יעורר את חברו החילוני. זה הרי רצונו. אתה יכול להזיז את ידך בלי שהוא רוצה? זה בא ממנו. הוא לא אוהב אותנו? בטח שהוא אוהב".
חשבתי שגשם הוא ברכה.
"הוא מביא ברכה ופרנסה לכם, לאלה שינקו את המקום. לנו יש כעת סבל".
האדמו"ר קיווה שעד יום שבת יוכל בית הכנסת לחזור לפעולה. בינתיים עבד שם כדי להחזיר את המקום לכשירות. ירון ריצ'ולסקי, למשל, הובא בשבועות האחרונים כמאבטח, ובזמן השיטפון השתמש בתושייה שלו כאינסטלטור מומחה.
"בגלל הסופה ענפים רבים נפלו בסביבה", סיפר, "החבר'ה של העירייה השאירו ערימות עלים, והמשאיות לא הגיעו די מהר. העלים צפו וסתמו את בור הניקוז לחלוטין. המפלס התחיל לעלות ושישו ושמחו. מתנדב במכבי אש הוריד חולצה, נכנס לעומק הסתימה כשרק ראשו מציץ, והתחיל להוציא עלים. בינתיים הביאו צינור, הצליחו לדחוף מבעד לסבך ואז שמעתי רעש של יניקה. תוך פחות מחצי שעה ירדו כל המים. לא חזרנו לשנות ה־80, אלא לשנת 1800. קטע ישראלי טיפוסי. זריקת אחריות אחד על השני. העירייה על הממשלה, הממשלה על חברת החשמל".
למה אתה מתכוון?
"בארץ מכירים רק סוג אחד של תחזוקה, תחזוקת שבר. עד שלא נשבר, לא מתקנים. בחו"ל מכירים גם תחזוקה מונעת ושוטפת. רואים משהו שעלול לעשות בעיות וישר מחזקים. לא שמים אצבע בסכר. זה סימפטום ישראלי ובוודאי זה יקרה גם בפעם הבאה. יגידו 'לא היה דבר כזה 15 שנה, זה מזג אוויר קיצון', סליחה, אלה תשתיות שלא מטפלים בהן. אני אישית זרקתי השבוע אוכל מהמקפיא באלף שקל בגלל הפסקות החשמל, אז הלכתי לקנות גנרטור".
בילסקי מכיר את טענות התושבים. "אני זוכר מקרה דומה שקרה לפני יותר מ־15 שנה, מצב של יותר מ־100 מ"מ בבת אחת, שבר ענן, אבל כתוצאה מכך שדרגנו את מערכת הניקוז בעלות של 80 מיליון שקל. יכול להיות שגם כעת נצטרך להפיק לקחים. אין מצב שארים ידיים ואפטור את זה ב'אסון טבע'. תמיד אפשר לעשות משהו, גם אם זה רק לצמצם את הנזק. מאז שהתחיל האירוע יש לנו צוות חירום שמתכנס פעמיים ביום כדי להעריך את המצב, ואנחנו בהחלט משתפרים. למשל, שכללנו את השיטה בחסימות של כבישים. כל איש ביטחון יודע לאיזה רחוב הוא הולך ולאן הוא מפנה את התנועה. אין שיטור עירוני ולמשטרה אין כוח אדם, אז צלצלתי לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן והתחננתי שיעזור לקדם את נושא השיטור העירוני".
רעננה היא בדרך כלל עיר של פוסטרים. בתים יפים, חינוך מדוגם, מצב סוציו־אקונומי איתן, אבל אתמול המראה של הבוץ הסמיך והמכוניות המקורקעות בגלל ההצפות היה בהחלט חריג בנוף. עמדנו ליד אורנה לוסטיג בזמן שהגורר בא לקחת את הג'יפ השחור שלה, שנת 2009. הגררניק עוד ניסה להניע את הרכב, אבל היא אמרה שניסתה מאה פעם, לדעתה מדובר בטוטאל־לוס.
"כשהייתי בעבודה היא שלחה לי תמונות של הרחוב המוצף, וכתבה 'אתה לא מאמין מה הולך פה'", סיפר בעלה, שלמה, "בסוף היא ניגשה לרכב וגילתה שגם הוא הוצף. ואם זה לא מספיק הבן הקטן חזר מבית הספר וסיפר שגם הבית הוצף, מישהו שכח לסגור חלון. אי אפשר להאשים את בילסקי במה שקרה. זה היה שבר ענן מטורף. היה גם משהו מוזר באוויר. כמה גשם, ככה חם. כמו מזג אוויר טרופי".
מה שבטוח, פנינת השרון חוותה טראומה באוקטובר השחור. תשתיות, פיגועים, סיוטו של כל ראש עיר. ואכן, בילסקי מספר שאתמול כשהתעורר וראה שמיים שחורים באופק, נהיה לו רע. "אומרים שמצפון תיפתח הרעה, כאן מסתכלים בדאגה גם מערבה".