זה הפך כבר לתופעה: כמעט מדי כנסת קם ח"כ מהליכוד ומעלה הצעת חוק שעשויה להגביר את הפופולריות שלו בקרב חברי מרכז המפלגה. עם השנים קיבלו ההצעות את התואר "חוק הג'ובים". הפעם הגיע תורו של ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) להציע "חוק ג'ובים" משלו.
 
על פי הצעת החוק של יו"ר ועדת הפנים בכנסת, המתמודד על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד, יתאפשר לחברי מרכז במפלגות השונות להתמודד לתפקידים מטעם המדינה או בחברות הממשלתיות, ללא צורך להצהיר על זיקה פוליטית בשאלון הבקשה.
 

"לא יעלה על הדעת שאנשים מוכשרים, בעלי כישורים המתאימים לתנאי המכרז, ייאלצו לוותר רק בגלל הקשר שלהם למפלגה וזיקתם הפוליטית", הסביר אמסלם. "בהצעת החוק שהגשתי אני מתכוון לתקן עוול של שנים רבות, הפוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד שהוא פעיל פוליטי".
 
בהצעה מבקש אמסלם לאפשר לחברי המרכז להשתתף בכל מכרז ולהיבחן בהתאם לכישוריהם ולא על פי קשריהם, שלטענתו דווקא פוגעים בסיכוייהם להתקבל לתפקיד.
 
"כפועל יוצא מתיקון החוק יתוקן גם הסעיף בשאלון וכך מועמד לתפקיד שהוא פעיל פוליטית לא ייאלץ להצהיר על כך", ציין אמסלם. "חוק הג'ובים" הראשון, שהועלה ב־2005 על ידי הח"כים גדעון סער וגלעד ארדן (ליכוד), עבר רק קריאה ראשונה והוקפא. החוק בא לקבוע ששרים וסגני שרים יוכלו למנות עד שלושה חברי מרכז מפלגה לעובדים במשרות אמון בלשכותיהם. בעקבות ביקורת ציבורית הוחלט להקים ועדה שתקבע אלו מבין המשרות הציבוריות הקיימות יכולות להפוך למשרות אמון.
 
ב־2011 ניסתה ח"כ מירי רגב (ליכוד) לקדם גרסה משלה לחוק הג'ובים, שלפיה בכל הערים שמספר תושביהן מ־200 אלף ועד 250 אלף יכהן עוד סגן ראש עיר, חמישי במספר, בשכר. מדובר היה בחמש עיריות שעומדות בקריטריון: נתניה, אשדוד, פתח תקווה, באר שבע וחולון, כולן ערים בשליטת הליכוד.
 
קודם לכן, ב־2002, שאלה ח"כ לימור לבנת את חברי מרכז הליכוד: "האם נבחרנו כדי לחלק ג'ובים". הקהל הגיב בזעקות "כן" נלהבות אבל מביכות.
 
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מתחה ביקורת על הצעת החוק ואמרה: "הניסיונות הנואשים לסדר ג'ובים לחברי מרכז הליכוד הפכו כבר מזמן להשתנה מהמקפצה. פעם אחר פעם נחשף שגם הכללים הקיימים אינם מספקים ומינויים פוליטיים הפכו לכלי לשוחד פוליטי ולא למינוי בעלי כישורים. עכשיו רוצים לעגן בחוק את השחיתות. אין גבול לחוסר הבושה"