סאגת מתווה הגז מגיעה לרגע השיא שלה: ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו התייצב הבוקר (שלישי) בועדת הכלכלה של הכנסת כדי להציג  את עמדתו בנושא מתווה הגז בכלל, והשימוש החריג בסעיף 52 בפרט. נתניהו הזהיר בפתח דבריו כי "אם אספקת הגז תיפגע - המשק יקרוס".  

קריאת השכמה: פעילי מחאת הגז הפגינו הבוקר מול בית ראש הממשלה

מחוץ למשכן הכנסת הפגינו מאות 
מפגינים במשמרת מחאה נגד מתווה הגז הטבעי, כשהם צופים בדיון על מסך במקביל. "נתניהו שובר כל נוהג של מינהל תקין. אנחנו מצטמררים מהזלזול שלו בדרישת הח"כים לשקיפות מדיוני הממשלה עם חברות הקידוח כשהוא אומר 'אתם אוהבים ניירות אז אעביר לכם ניירות", אמרו המפגינים שצעקו "המתווה לא יעבור". 





משמרת המחאה של מתנגדי המתווה מול הכנסת. צילום: יובל קמינצ'קי 

לדיון הגיעו עשרות צוותי תקשורת, צלמים ועיתונאים כדי לסקר את הופעת נתניהו תחת עינם הפקוחה של קצין הכנסת יוסי גריף, אנשי המשמר ומנכ"ל הכנסת רונן פלוט שבאו להבטיח את הסדר במקום לנוכח ההתעניינות הרבה שבעטייה הועבר הדיון מאולם ועדת הכלכלה לאולם "נגב" הגדול יותר, שממנו ניתן לשדר את הדיון בשידור חי בערוץ הכנסת.

ההצגה הטובה בעיר: לדיון על מתווה הגז לא מובטח סוף טוב



במקום הונהגו סדרי ביטחון קפדניים, ועשרות אנשי משמר סיננו את הקהל הרב שצבא על דלתות הוועדה. באולם נכחה גם אורלי בר לב, ממובילות המחאה נגד מתווה הגז, הגז ונציגי ארגונים ירוקים נוספים המתנגדים למתווה. 

 


איתן כבל ויצחק הרצוג בדיון בוועדת הכלכלה. צילום: דוברות הכנסת 

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל פתח את הדיון בהקדמה ארוכה שבה מתח ביקורת על המתווה. הוא פנה לנתניהו ואמר: "הסיפור הגדול  והמדאיג הוא שאתה וממשלתך לא מתביישים לשאת לשווא את נושא הביטחון. אין ויכוח לגבי חשיבות הידוק הקשרים המדיניים והבטחוניים עם מצרים. אני לא מכיר מתנגדים רבים לאספקת גז לירדן ולמצרים, אך בכל הדיונים לא שמעתי ולא השתכנעתי שאם המתווה לא יצא לדרך יחסי החוץ של ישראל יקרסו". 
 
כבל פנה לנתניהו ואמר: "אני מפציר בך לחשב מסלול מחדש כי לי ברור שהמתווה שאתה מבקש לאשר אינו נכון ואינו ראוי וראש הממשלה הבא בכנסת הבאה יהיה חייב לבטלו, שכן הוא מחזק את הגישה של זה נהנה וזה עוד יותר נהנה".  לדבריו של כבל, יש לעשות הכל כדי לעצור את "המתווה העקום והרע למדינת ישראל ולא לשאת את שם הביטחון לשווא".  הוא קרא לנתניהו לא לתת יד לקומבינה עקומה.
 
ראש הממשלה נתניהו ענה לכבל: " שמעתי שחברים כאן שוללים אינטרס ובטחון ביחסי החוץ שלנו. ההפך הוא. אנו רוצים להבטיח בטחון אנרגטי. בלי בטחון לאנרגיה לא תהיה הספקת חשמל לתשתיות הקריטיות של המדינה".

 "אספקת הגז חיונית לאורך זמן להבטחת קיומה של המדינה"

רה"מ הדגיש כי המתווה קריטי למדינת ישראל: "הדבר המיידי והחשוב ביותר לנגד עינינו הוא השלכות למערכות הביטחוניות שלנו. זה יכול לקרות על ידי תקיפות מסוגים שונים ותקיפות מסוג הסייבר, אבל בודאות זה יקרה עם המערכות האלה יפגעו, ותהיה לנו פגישה ממשית בבטחון הלאומי. אספקת הגז חיונית לאורך זמן להבטחת קיומה הסדיר של המדינה. מדינות בעידן המודרני לא יכולות לחטוב עצים ביער". 


רה"מ ושר האנרגיה בדיון. צילום: דוברות הכנסת 

נתניהו הדגיש את ההשקעה הגדולה במתקני הגז:  "אנחנו לא משקיעים בשום מתקן כמו שמשקיעים פה - ההשקעה היא כבירה להגן על אסדות הגז, וזה ממחיש עד כמה זה חשוב". רה"מ אף הדגיש כי המתקנים מהווים מטרה בטחונית: "הדבר הפגיע ביותר זה אסדות הגז, והן מהוות מטרה. זו הסיבה שאנחנו מעוניינים בכמה אסדות גז, וזה דבר יסודי בביטחון שלנו"

ראש הממשלה התייחס לעניין ייצוא הגז, על רקע ההחלטה המצרית לא לייצא גז מישראל, וגילה בדיון: "אתמול סיכמתי עם ממשלת מצרים שאשלח שליח מיוחד כדי להשיג פתרון לאתגר שנוצר. אני מאמין שנמצא פתרון לנוכח האנטרסים המשותפים שיכתיבו את המציאות". נתניהו גם גילה כי התקיימו מגעים בנושא עם טורקיה: "אני יכול לעדכן אתכם שהרבה לפני הדיון היו לנו מגעים עם טורקיה באמצעות נציג בכיר אישי שלי עם נציג בכיר טורקי. בדיון עלתה אפשרות ליצא גז ישראלי לטורקיה ודרכה. לא ייצרנו את זה לצורך הדיון. זה אמיתי". 

הרצוג לנתניהו : "הציבור מבין שהמחיר לצרכן עלול להיות מופקע" 

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג דיבר לאחר נתניהו ואמר: "ברור לכולם היום שההתנהלות של הממשלה בראשותך היא חובבנות במקרה הטוב והפקרות במקרה הרע. הקשבתי לך היטב ואני לא מבין איך דבריך קשורים למחיר הגז  ולמחיר  לצרכן. מקום המדינה לא הופעל סעיף 52, גם כשהיינו במצבים יותר קשים מבחינה בטחונית ומדינית".

הרצוג הוסיף :"נשאלת שאלה האם אין פה נשיאת שם הביטחון ויחסי החוץ לשווא. במקומך הייתי מפעיל חוקים קיימים. חוק ההגבלים העסקיים, כי זה מה שקבע המחוקק וכך פועלת מדינה, והדבר השני הוא חוק הפיקוח על מצרכים לשרותים חיוניים. אם  כבר נקבע שיש מונופול כי נתתם את הרשיון לספק אחד מן  הראוי לבוא ולהגיד 'אני הריבון'. הממשלה היתה צריכה לבוא לספקים ולהגיד 'אנו נפעיל פיקוח על המחיר ונפקח'. על מי אתה מגן? יש כל הזמן הפגנות כי הציבור מבין שהמחיר לצרכן עלול להיות מופקע". 

בתום הדברים החלה סדרת שאלות ותשובות לראש הממשלה. ראשון השואלים, ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שאל את נתניהו: "אתה אומר שצריך לחזק בטחון אנרגטי לטווח קצר, אבל אתה מוותר על צינור ממאגר אחר. אמרתם שלמצרים אין גז וצריך דחוף ליצא אבל אז מתגלה מאגר עצום במצרים והם משעים את המגעים עם ישראל ועכשיו אתה מספר על מגעים עם טורקיה ויון. אתה מסכים למונופול אימתני שכולנו בני ערובה שלנו. יש פה בטחון אבל לרווחי ענק של הטיקונים. השאלה שלי למה?" .


  הדיון הסוער בוועדת הכלכלה. צילום: דוברות הכנסת 
נתניהו השיב: "אני לא מקבל את ההנחות. המגעים לא נולדו אתמול ושלשום. בסוף הכל מתכווץ לנושא פשוט. האינטרס הציבורי מחייב פתוח שדות נוספים. אנו רוצים יציבות אנרגטית גם לצורכי תחרות וביטחון של ישראל וצרכי החוץ שלה. הנתיב שמיוצג על ידך ואחרים קובר את האפשרות הזאת. אני לא מאמין שיהיה פיתוח כזה אם נקבל את המתווה שלך" .

רה"מ הוסיף ואמר כי "במצרים ובארגנטיה יש פיקוח ממשלתי והגז נשאר מתחת לים, ואין גז לאף אחד. זה יקח קצת זמן לפתח אסדה נוספת. צינור נוסף חשוב אבל יתירות באסדות ובשדות זה יותר חשוב. אנו מפתחים את לוויתן . זה לוקח זמן. אבל לא נכון שלא השארנו בידינו כוח. יש לנו אבני דרך". 

יחימוביץ' לנתניהו: "למה אתה אומר שהגז באדמה?"

ח"כ שלי יחימוביץ', מהמתנגדות הבלטות של מתווה הגז, העירה לנתניהו: "אם מדינה מייצאת היא חזקה ואם היא  מייבאת היא חלשה. אנו בפועל מותרים  על עתודות הגז. זה משאב מדלדל ולא פטל שניתן לגדל עוד ועוד". 
 
יחימוביץ' הוסיפה כי "ההנמקה לסעיף 52 בגלל נסיבות מדיניות ובטחוניות נשענה בעיקר על מצרים. מאז קרו מספר דברים. התגלה שדה נפט באזור שיספק את כל משאבי האנרגיה של מצרים והשבוע קבלנו סטירה מצלצלת, מצרים לא רוצה את הגז שלנו עד שיסתיים עניין הבוררות. האם אתה מתכוון להודיע למצרים על ויתור על 1.8 מליארד דולר בבוררות ולו בלבד שיסכימו ליצא לנו גז?". 

יחימוביץ' תקפה את נתניהו ושאלה :"למה אתה אומר שהגז באדמה. הוא זורם שנתיים משדה תמר ומספיק ל-15 שנה. הגז זורם יפה מאוד. לאיזה מדינות הגז נתקע באדמה? גם לשיטתך, כי המתווה משרת את הוצאת הגז מהאדמה, מדוע אין בו חובת בניית צינור נוסף?".
 
נתניהו השיב לה: "יש סתירה בדבריך. מהדברים שאת אומרת עדיף שיהיו עתודות ארוכות יותר. אנו מדברים בהסדר הזה על עתודות לשלושים שנה. פיתוח השדות מגדיל הסיכוי שיגיעו עוד משקיעים ומחפשים. מצאנו גז ורוצים  לאפשר לחברות שונות לבוא. כשאנו מדברים על 30 שנה זה על מה שכבר גילינו אבל ההנחה במתווה שיבואו חברות נוספות להשקיע ונמצא עוד גז. הטווח האנרגטי יכול להמשך לעשרות שנים נוספות". 
 
ח"כ דוד ביטן (ליכוד) אמר: "נציגי האופוזיציה הגיעו עם אטמי אוזניים. מסקנת המומחים היא לתמוך במתווה, אבל אתם באתם עם תדר של נגד באוזניות. הדיון הזה מיותר כי המתווה כבר אושר בכנסת. 
 
ח"כ כבל ענה לו: "אתה מומחה להכל. אין לך כבר מקום בכרטיס הביקור למומחיות שלך". 
 

גם ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) מחא על כך שח"כ ביטן  מהליכוד טען שחברי האופוזיציה הגיעו לדיון עם אטמי אוזניים. "להגיד שבאנו עם אטמי אוזניים זו אמירה מתנשאת חוצפנית  ואינה נכונה", אמר. הוא פנה לנתניה ודרש לחייב את פיתוח לויתן וצינור נוסף וכן להגביל את היצוא. 

לאחר מכן התקיים מעין עימות בין נתניהו והרצוג. 
נתניהו אמר: "אני לא יודע אם אתם עוקבים אחר הדירוג של ישראל במדדים בינלאומיים. אני רואה בזה אתגר אישי. כדי לפתח כלכלה צריך כלכלה חופשית" .

הרצוג העיר: "צריך שלום". 

נתניהו השיב: "על השלום אני רוצה להגיד לך ששלום חשוב בפני עצמו. אבל הוא חשוב בין הוא מקדם או לא מקדם את הכלכלה. למה דרום קוריאה התקדמה וצפון קוריאה לא?. כי מה שקובע שם זה לא אם יש שלום או לא, אלא כי בדרום קוריאה יש כלכלה חופשית ובצפון קוריאה אין. כך היה במזרח גרמניה ובמערב גרמניה. לכן המרכיב החשוב ביותר בפיתוח הוא החופש היחסי שניתן לסקטור הפרטי והוא מפתח את הכלכלה. זה מה שהזניק אותנו". 

נתניהו נשאל בדיון על השימוש בסעיף 52 ואמר: "ההתנהלות של הממונה על ההגבלים היתה תמוהה בעיני. זאת זכותו. אבל מאותו רגע היתה לנו הגנה של החוק לפעול כפי שאנו פועלים. אני לא המצאתי את החוק הזה. לכן הזכות לעשות את זה קיימת ואנו עושים זאת במתווה הזה. אם לא נלך עם המתוה נשאר בודאות עם מונופול על שדה אחד". 
 
במטה מאבק הגז, שמאות ממנו הפגינו מחוץ למשכן הכנסת בתגובה לעדות נתניהו בוועדת הכלכלה, תקפו את דברי נתניהו ואמרו :"אזרחי ישראל לא קיבלו גם היום תשובות לעקיפתו התקדימית של הממונה על ההגבלים לצורך אישור מתווה מונופול הגז; נתניהו כשר הכלכלה התחמק ממתן תשובות". 

הם הוסיפו כי "בוועדת הכלכלה נחשפו אזרחי ישראל שוב לכך שאין צידוק רציני לאישור מתווה מונופול הגז".