הביטוח הלאומי פרסם היום (רביעי) את דוח העוני השנתי שלו המצביע על עלייה במספר העניים בישראל בשנת 2014. שנה קודם לכן בשנת 2013, נצפתה ירידה קלה במספר המשפחות החיות מתחת לקו העוני. אולם הדוח של השנה החולפת לא המשיך את המגמה החיובית. מתוך הדוח שהוגש היום בכנסת על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, לשר הרווחה חיים כץ, עולה כי המגמה התהפכה שוב. 

18.8 אחוזים מהמשפחות בישראל חיו בעוני ב-2014 לעומת 18.6 אחוזים ב-2013. כשפורטים את הנתון למספר נפשות, בהם גם כאלה שאינם בעלי משפחות, הפער ניכר יותר. 22 אחוזים מהישראלים הם עניים, לעומת 21.8 אחוזים בשנה הקודמת. 

בקרב הילדים מדובר על 31.0 אחוזים מהילדים בישראל לעומת 30.8 אחוזים ב-2013. שיעור הילדים שנחלצו מעוני ירד בין 2013 ל-2014 מ-12.8% ל-11.3% וירידה זו מיוחסת ברובה בביטוח הלאומי לקיצוץ שהוחל אז בקצבאות הילדים. 

מהנתונים עולה כי האוכלוסייה הענייה מונה 1,709,300 בני אדם עניים, מהם 776,500 ילדים ב-444,900 משפחות, בלי לקחת בחשבון רבבות נוספים שחיים על סף קו העוני. 

ערבים 

במגזר הערבי לבדו מדובר בעלייה מ-51.7 אחוזים מהמשפחות ל-52.6 אחוזים מהן שחיות בעוני. 

חרדים 

במגזר החרדי לא פחות מכשני שלישים מהילדים חיים בעוני ו-54.3 אחוזים מהמשפחות במגזר זה הן מתחת לקו העוני. חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפחות העניות מגיע ל-17.5 אחוזים. 

יהודים 

בקרב כלל האוכלוסייה היהודית עלה מספר הילדים העניים מ-20 אחוזים ל-21.6 אחוזים. 

עובדים ועניים 

גם חלקן של המשפחות העובדות שמתחת לקו העוני עלה מ-12.5 אחוזים מכלל המשפחות העובדות ל-13.1 אחוזים. בקרב משפחות עובדות שיש בהן מפרנס אחד עלו שיעורי העוני מ-24.1 אחוזים ב-2013 ל-25.4 אחוזים ב-2014. 

קשישים 

בקרב הקשישים אחוז העניים עלה מעט גם הוא מ-22.1 אחוזים ל-23.1 אחוזים מבתי האב. 

חומרת העוני 

החוקרים מציינים כי לעומת העלייה המתונה בחלקם של העניים בכלל האוכלוסייה, הרי שבמדדי העומק וחומרת העוני, העלייה חדה עוד יותר. מדד עומק העוני עלה בשנה אחת בכשישה אחוזים ומדד חומרת העוני עלה ב-10 אחוזים. כלומר העניים, נעשו עניים עוד יותר. 

עורך דוח העוני השנתי, פרופ' גוטליב, מסביר: "שיעור המשפחות החיות בעוני עלה ב-2014 במעט לאחר ירידה ניכרת ב-2013 וזאת על רקע האטת הצמיחה, שיעורי אבטלה ואינפלציה נמוכים, ותוך התרחשות של מלחמה באמצע השנה. בשנה זו נמשכה העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה והוחמרו עומק וחומרת העוני, בין היתר עקב הקיצוץ בקצבאות הילדים, שהשפיע ב-2014 לראשונה במשך שנה שלמה על הכנסות המשפחות".

 

עוני בישראל. צילום: מרק ישראל סלם
 

נתון חיובי העולה מהדוח הוא ירידת מספר המשפחות החד הוריות העניות מ-27.5 אחוזים מהן ב-2013 ל-25.1 אחוזים ב-2014 וזאת למרות הקיצוץ בקצבת הילדים. בביטוח הלאומי מסבירים את הירידה בגידול ניכר בשיעורי התעסוקה שחל בשנתיים האחרונות, וכן עקב ירידה מתמשכת במספר הילדים במשפחה, בפרט באוכלוסייה הערבית. 

בעקבות הנתונים מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מפציר בממשלה לקבוע יעדים לטווח הארוך לצמצום העוני ואי השוויון בהכנסות. שר הרווחה שנכנס לתפקידו בתחילת השנה הנוכחית מבטיח: "אנחנו נמגר את התופעה המעוותת שבה אנשים המשתלבים בשוק העבודה הם עניים ולא מצליחים לסיים את החודש. המדינה מחויבת לתמוך באוכלוסיות המוחלשות ולספק בטחון למי שמסיבות מוצדקות אינו מסוגל לעבוד אבל האחריות הגדולה ביותר של המדינה היא להעניק לאדם העובד יכולת השתכרות מכובדת. נפעל לטובת מקבלי הקצבאות המשתלבים במעגל התעסוקה ונעניק להם סיכוי לצאת ממעגל העוני". כץ מדגיש כי "בתקציב הנוכחי העלנו את קצבאות הזקנה לקשישים המקבלים הבטחת הכנסה ויצרנו כלי לצמצום עוני בין- דורי בדמות מענק חסכון לכל ילד, צעדים שיפחיתו את ממדי העוני". 

גם בביטוח הלאומי מציינים כי צעדים שנוקטת הממשלה הנוכחית עתידים לשפר את התמונה כבר בדוח על השנה הנוכחית וביתר שאת על 2016. הם מונים בין היתר את העלאת שכר המינימום באפריל 2015 בשיעור של כשמונה אחוזים ל-4,650 שקל לחודש, להעלאת קצבאות הזקנה לקשישים מקבלי השלמת הכנסה שתחול בשנה הקרובה בכ-560 שקל לזוג ובכ-180 שקל לבודד. עוד מדגישים את הכוונה להחזיר בהדרגה את מלוא הקיצוץ בקצבאות הילדים, בין אם במזומן בתשלומים ובין אם כסכומים של מענק חסכון. 

"מעמד הביניים ייאלץ לתחזק את העניים"

מנכ"ל ארגון "לתת" ערן וינטרוב, אמר בתגובה לנתונים שהציג הביטוח הלאומי: "כשאין תכנית לאומית לצמצום העוני, כשאין תקציב רב שנתי, כשאין יעדים לטווח הארוך וכשאין חזון, אי אפשר להתפלא שהעוני מעמיק ומחמיר. לממשלה הנוכחית הייתה הזדמנות היסטורית ליישם את מסקנות הוועדה למלחמה בעוני ולהקצות את הסכום הנדרש על מנת להתחיל בשינוי מגמה ולשאוף להגעה לשיעורי העוני ב-OECD בתוך עשור, אבל היא פספסה אותה בגדול". 

וינטרוב מאשים: "רוב התקציבים החברתיים נמוגו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים והכספים הסקטוריאליים, ללא ראייה מערכתית וללא תעדוף מותאם לצרכים, בחינה של אפקטיביות או עלות תועלת. בשורה התחתונה, העוני לא מעניין את המנהיגות הפוליטית בישראל ולא נמצא בסדר העדיפויות הלאומי. צעדים נקודתיים לא יביאו אותנו לשום מקום, והעוני ימשיך להתרחב, להחמיר ולהעמיק, אלא אם ממשלת ישראל תפגין מנהיגות ואומץ פוליטי, שמשמעם לאמץ תכנית לאומית רב שנתית, להציב יעדים ולהקצות את התקציב המתאים, מבלי ליהנות מפירות ההשקעה, אשר יניבו רק בטווח הרחוק". 

בעמדה דומה מצדד ניסים ציוני, מייסד ומנכ"ל "פתחון לב" שאומר: "ברור לנו כי המפתח לשינוי אמיתי טמון בהחזרת האחריות לטיפול בעוני מעמותות הסיוע לממשלת ישראל. בימים אלו אנו עמלים על הצעת חוק שתחייב את הממשלה להקים גוף שירכז את הטיפול הלאומי בבעיית העוני ויבצע תכנית רב שנתית ורב מערכתית למיגור העוני. בין ראשי המפלגות שהתחייבו לקידום החקיקה היה גם שר האוצר, משה כחלון. אני קורא לו וליתר ראשי המפלגות לממש את התחייבותם ולוודא שזוהי השנה האחרונה בה משפחות בישראל נזקקות לסיוע במזון מעמותות וארגונים, שנה בה תתחיל תכנית לאומית לצמצום העוני בישראל".

נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר בתגובה, כי ״נתוני הדוח מזעזעים כרגיל אך אינם מפתיעים. העניים בישראל לא מעניינים מספיק את הממשלה שמזניחה את הטיפול בעוני ומשקיעה את כל מרצה ומשאביה בקידום העשירים ומעמד הביניים בלבד. רק לפני שנתיים הוגשו המלצות הועדה למאבק בעוני הכוללות מתווה מקיף לצמצום דרסטי בעוני בתוך מספר שנים. אך לצערי אותה ממשלה שהזמינה את הדוח לא עושה דבר כמעט כדי ליישמו. מצוקתם של מאות אלפי קשישים, ילדים ומשפחות שקורסות תחת הנטל הוא לא רק בושה אלא איום ממשי על חוסנה החברתי של מדינת ישראל. הממשלה חייבת להתעשת ולהציג תכנית מקיפה לצמצום העוני עם יעדים ברורים ומשאבים מתאימים". 

משה כהן, מנכ"ל עמותת "חסדי נעמי" אמר כי "העוני בישראל הוא כמחלה שאינה בוחלת באף קורבן. כמי שמנסים להילחם מעל 30 שנה במחלה הארורה הזו ראינו אנשים שמוותרים על מזון עבור תרופות ואנשים שמוותרים על תרופות עבור מזון, ראינו אנשים שנשארים רעבים כדי שילדיהם יוכלו לאכול וראינו ילדים נשארים רעבים, כדי שהוריהם יוכלו לאכול".

לדברי כהן מדובר במגמה במסגרתה העניים הם דווקא צעירים שנמצאים במעגל התעסוקה. "המשמעות של השכלה גבוהה אינה כשהיתה, לצד זאת יוקר המחיה שעלה  והמשכורות הנשחקות, נוצרים העניים החדשים. הבעיה החמורה היא שנראה שהכלים להשיג את השינוי המעמדי, פשוט אינם יעילים מספיק. בסופו של דבר מעמד הביניים הוא זה שייאלץ לתחזק את מי שנמצא מתחת לקו העוני וככל שיהיו יותר עניים בישראל כך יגבר האיום על מעמד הביניים ששכרו הולך ונשחק".