אם יינצל רבע מהמזון המושמד הראוי למאכל, ייסגר הפער באי הביטחון התזונתי בין העניים למעמד הביניים, כך עולה מהדוח היום (רביעי) הלאומי הראשון לאבדן והצלת מזון בישראל של ארגון לקט ישראל בשיתוף פירמת ראיית החשבון, BDO זיו האפט. מהדוח עולה תמונה קשה על אבדן המזון בישראל מול אי הביטחון התזונתי ממנו סובלת אוכלוסייה ענייה רחבה במדינה. שוויו של המזון בר ההצלה בישראל נאמד בשמונה מיליארד שקל בשנה, כך מעלים נתוני הדוח. עוד עולה כי עלות הצלת המזון המושמד נמוכה בכ-75% ביחס לאלטרנטיבות של תמיכה, סובסידיות או קצבאות לאוכלוסיות חלשות.
הדוח בחן את אבדן המזון בישראל לאורך כל שרשרת הערך: חקלאות, טיפול ואריזה, תעשייה, הפצה וצריכה, ומצא כי מדי שנה נזרקים ללא שימוש כ-2.5 מיליוני טונות מזון המהווים כ-35 אחוזים מהיקף ייצור המזון המקומי בעלות של כ-18 מיליארד שקל. כמחצית מהמזון האבוד הנו מזון בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל אדם. מזון זה נאמד בכ-1.3 מיליון טונות בשנה ושוויו כ-8 מיליארד שקל.
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, הדגיש במסיבת העיתונאים בה נחשפו הנתונים: "הבסיס המרכזי של פעילות הצלת המזון אינו נדבנות או צדקה, אלא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון, שהנה כדאית באופן ישיר למשק הלאומי. כל זאת, כמובן, בנוסף לתרומה החשובה להקטנת אי השוויון בחברה ולתרומה הסביבתית. המינוף הכלכלי של הצלת מזון הופך את הפעילות למשמעותית הן לכלכלת המדינה והן לכלכלת הפרט".
על פי המחקר עליו מתבסס הדוח, הצלה של 600 אלף טונות מזון אבוד בשנה, המהווים רבע מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להציל מזון בשווי של שלושה מיליארד שקלים. כמות מזון כזאת מהווה את מלוא הפער בהוצאה על מזון בישראל של האוכלוסיות המוחלשות, ביחס להוצאה הנורמטיבית.
ארגון לקט ישראל קורא בדוח לממשלה להפעיל מספר צעדים, חלקם כרוכים בחקיקה, שלטענת אנשיו לא יעלו לקופת האוצר ולו שקל אחד. בין היתר קורא הארגון לקביעת יעד לאומי להצלת מזון, שיקבע הפחתה של 50 אחוזים בהיקף אבדן המזון עד לשנת 2030. לטענת הארגון נדרשת השלמת חקיקת חוק עידוד הצלת עודפי מזון וכן הטלת חובת הצלת מזון על גופים ממשלתיים ומתוקצבים וחובת התקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת.
דב צרניחובסקי, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי בישראל, אמר בתגובה לנתונים: "נושא אבדן המזון והצלתו כפי שהוצג בדוח, אינו זוכה בישראל לתשומת הלב הראויה. לצערי, נחשפנו לשלוש התפתחויות המאפיינות את המשק והחברה בישראל וביניהן החמרה מתמשכת בעוני, עלייה במחירי המזון ובעקבות זאת התרחקות משפחות עניות מתזונה בריאה. כולי תקווה כי קובעי המדיניות בישראל יקראו לעומק את הדוח, ויפעלו בהקדם להובלת מדיניות שתצמצם את אבדן המזון בישראל, דבר שיביא לצמצום אי הביטחון התזונתי בישראל".
"אין לנו ספק כי הצלה נכונה של מזון שלא מגיע לשווקים ונמכר בדרך המסורתית לקונים יכולה לשנות בצורה משמעותית ביותר את תפישת הביטחון התזונתי של מדינת ישראל ולייצר פתרונות אשר יביאו לא רק לצמצום משמעותי של התופעה אלא גם לשיפור בריאותי אמיתי במצבם של האזרחים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי", כך אמר סמנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, בתגובה לדו"ח והוסיף: "על המועצה לביטחון תזונתי לאמץ את המלצות הדו"ח ולהביא אותם כחלק מתוכנית העבודה שלה בפני שר הרווחה והממשלה כולה. דרושה מהפכה מחשבתית שיכולה להשפיע בצורה משמעותית על סלי המזון והרגלי התזונה של אוכולוסיות מעוטות הכנסה והזדמנויות".