"אין בי שמץ של שמחה שתפסו את הרוצח. זו גם לא סגירת מעגל עבורי", אומר רומן רוטברג, אביו של אדוארד רוטברג שנרצח לפני 18 שנים בחיפה. החשוד ברצח אדוארד רוטברג, גנאדי גלקין, הוסגר שלשום לישראל, לאחר שהתגורר במשך שנים ארוכות בזהות בדויה בברלין, ונמצא כעת במעצר. אלא שאפילו המבצע המורכב ללכידתו של גלקין והידיעה שהזמן הרב שחלף מאז הרצח לא גרם למשטרה להרפות מהתיק – לא מעניקים לאב מעט נחמה. "שום דבר, גם עונש מוות, לא היה נותן לי מנוח, כי איבדתי את הבן הבכור שלי", הוא אומר. "אני לא יכול להיות מאושר או שמח. טוב שהוא נעצר ושיהיה צדק, אבל זה לא מה שיעזור להפסיק את הכאב הנורא והבכי. חיכינו ליום הזה, אבל אין שמחה. צריך להבין: הבן הבכור שלי נרצח. הוא איננו כבר 18 שנים. יכולתי להיות היום סבא ואני לא. ולכן זה בסדר שתפסו את הרוצח, וכל אחד עושה את העבודה שלו, אבל אני לא מחייך".

"הוא לא מעניין". גנאדי גלקין, החשוד ברצח, בהארכת מעצרו, אתמול. צילום: ערן גילוורד
"הוא לא מעניין". גנאדי גלקין, החשוד ברצח, בהארכת מעצרו, אתמול. צילום: ערן גילוורד

 

"שביב של מידע"

אדוארד רוטברג, תושב מעלות וסטודנט שנה ג' בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, נרצח בדקירות סכין ב־7 במרץ 1998, בלילה שבין שישי לשבת, בהיותו בן 22, מחוץ למועדון "יריחו" ברחוב נורדאו בחיפה שבו התקיימה באותה עת מסיבה. החשוד ברצח, גלקין, תושב חיפה, אז בן 25, נמלט מהארץ כמה שעות לאחר האירוע. במהלך השנים פעלה המשטרה כדי לאתר את גלקין, שכאמור השתקע בברלין בזהות בדויה.
 
לפני כשנתיים זוהה גלקין, כיום נשוי ואב לילד, על ידי אדם שהעביר את המידע למשטרת ישראל, ובעקבות כך חודשו מאמצי החיפוש אחריו וחלה התקדמות בחקירה. בספטמבר האחרון נעצר גלקין על ידי הרשויות בגרמניה לאחר מבצע מורכב של מחלק הרצח ביחידה המרכזית של מחוז חוף של משטרת ישראל. אחרי הסגרתו לישראל הובא גלקין ארצה, ואתמול הוארך מעצרו בשישה ימים בחשד לרצח.
 

"כבר לפני שנתיים וחצי קיבלנו שביב של מידע על מיקום אפשרי של החשוד בגרמניה", מספר רב־פקד דודו סולומון, ראש מחלק הרצח ביחידה המרכזית של מחוז חוף. "לפני כארבעה חודשים הרשויות בגרמניה החליטו לבצע את מעצרו. בחקירתו החשוד קושר את עצמו לאירוע. הוא חשוד ברצח בכוונה תחילה. הוא משתף פעולה עם החוקרים ומוסר גרסה שכמובן מבחינתו חייבת בבדיקה אל מול הראיות הקיימות בפרשה".
 
מתיק החקירה עולה כי החשוד גלקין היה האקס של בחורה בשם י', שהייתה בקשר עם רוטברג. לאחר הרצח פורסם כי י' סיפרה במשטרה שבתחילת המסיבה בילתה עם רוטברג, וכי אינה יודעת מי רצה במותו. אלא שכמה שעות לאחר מכן סיפרה י' שהגיעה למסיבה בחברת גלקין, שהיה חברה במשך שש שנים. מהחקירה אז עלה עוד כי החשוד ברצח זעם כי חשד שהקשר בין חברתו לשעבר ורוטברג היה רומנטי. בין השניים פרץ ויכוח מילולי. לפי החשד, אחרי הוויכוח ארב החשוד ברצח לרוטברג מחוץ למועדון ודקר אותו למוות.

זירת הרצח, 1988. צילום: רוני שיצר
זירת הרצח, 1988. צילום: רוני שיצר

 
"אני לא אוכל להיות רגוע אף פעם", אומר כעת האב רומן. "אני מרגיש כאילו הכל קרה אתמול. יום הרצח וכל מה שקרה לאחר מכן לא עוזב אותנו. אין יום שזה לא עובר בראש. אני זוכר את הבוקר למחרת האירוע, שבו קיבלתי את ההודעה. הרצח היה מאוחר בלילה, ובבוקר שמעתי בחדשות ומהמשטרה שבחור רצח במסיבה בחיפה צעיר אחר בדקירת סכין. הצעיר האחר הזה היה הבן שלי. לאורך כל השנים אני ואשתי ובננו ארקדי חיינו את הרצח והיינו עסוקים באירוע הזה. החיים שלנו מאז הרצח הם חיים אחרים לגמרי. לכן אי אפשר לחשוב עכשיו שהמעצר ישנה לנו את החיים". 
 
האח ארקדי היה בן 18 כשאחיו הגדול נרצח. "ארקדי בסדר", מספר רומן. "הוא עובד. הוא עוד לא נשוי, וזה תמיד מזכיר לי שיכולנו להיות עם נכדים היום".

"למען כבוד בני"


רומן רוטברג, 68, גמלאי של בזק, לא כל כך נהנה מתשומת הלב התקשורתית שהוא מקבל בימים אלו, ואף סירב להצטלם. "אין סיבה, זו לא חגיגה", הוא אומר. "אני מקבל מיליון טלפונים מהבוקר. אני עושה את מה שאני עושה ואומר את מה שאני אומר למען כבודו של בני".
 
את זמנו הפנוי מעביר רומן בימים אלו בעבודות התנדבות בעיריית מעלות ובמוסד לביטוח לאומי. רעייתו אולגה עדיין עובדת. "זה ממלא את זמנה", הוא אומר. "לעבוד, להיות עסוקה, לא לחשוב. אני מתנדב, הבן היחיד שיש לי עובד, כולנו מנסים להעסיק את עצמנו, אבל כולנו עסוקים בעיקר בכאב הזה".
לאורך השנים שמרו הוריו של אדוארד על קשר עם חלק מחבריו. "מאז הרצח חלק מהחברים בקשר", מספר האב. "יש שיותר ויש כאלה שפחות".

"זו לא סגירת מעגל עבורנו". רומן רוטברג (באמצע) עם רעייתו אולגה ובנם אדוארד בימים טובים יותר. צילום: באדיבות המשפחה
"זו לא סגירת מעגל עבורנו". רומן רוטברג (באמצע) עם רעייתו אולגה ובנם אדוארד בימים טובים יותר. צילום: באדיבות המשפחה

 
ההורים גם שמרו על קשר עם המשטרה והתעדכנו בכל פרט בתיק. "אני זה שהייתי בקשר עם המשטרה ותמיד דאגו לומר לי שחקירת רצח לא נסגרת לעולם", מספר האב. "אף פעם לא באתי בטענות למשטרה, ולכן עכשיו אני לא בא אליהם ומרעיף שבחים. כל אחד עושה את העבודה שלו. אני לא חושב שהמשטרה רשמה הישג. אני לא חושב שאפשר לרשום הישג אם מישהו נעצר אחרי 18 שנה מיום הרצח. אבל שלא יובן לא נכון: אין לי טענות למשטרה, אבל אין לי שום סיבה להגיד תודה. שום דבר בעולם לא יסתום את הבור הגדול שיש לנו בלב מאז האירוע. שום דבר לא יביא לנו את המנוחה והשקט שאבדו לנו מאז הרצח".
 
את ההודעה על הסגרתו של גלקין קיבלו רומן ורעייתו שלשום. "לא קפצתי", הוא מספר. "פשוט הבנתי שמה שאמרו לי - שחקירת רצח לא מסתיימת אף פעם - היה נכון. אני לא חושב שיש מישהו שיכול להבין כמה אין סוף לאירוע הזה, והוא לא ייגמר לעולם מבחינתנו".
 
להארכת המעצר השניים בחרו לא להגיע, ולדברי רומן, אף אין לו עניין לראות את פניו של החשוד ברצח. "הוא לא מעניין", הוא אומר. "אם יקראו לי במשטרה וירצו ממני משהו בנוגע לזה, אני אבוא, אבל ללכת לבית משפט לראות את הרוצח - זה לא מעניין אותנו".
 
עו"ד בוריס שרמן, פרקליטו של החשוד ברצח גנאדי גלקין, מסר בתגובה: "החשוד מסר גרסה מפורטת לאירוע. הוא מסר אותה כמה פעמים. זו לא הפעם הראשונה שהוא נדרש להתייחס בפני הרשויות לאירוע. החשוד אכן הגיע לאותו מקום. הוא הגיע מלווה בחברתו דאז. המתלונן ניגש אליהם. המתלונן חשב שיש לו קשר עם אותה בחורה. אכן היה שם איזשהו עימות, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים". מדבריו של עו"ד שרמן לא ברור אם החשוד ברצח מודה כי דקר את הנרצח.

עו"ד בוריס שרמן. צילום: ערן גילוורד
עו"ד בוריס שרמן. צילום: ערן גילוורד