פרשת משה איבגי, בה הואשם השחקן על ידי שש נשים בכך שהטריד או תקף אותן מינית, הביאה את איש התקשורת ירון לונדון להשוות בין תלונה במשטרה על הטרדה מינית לתלונה על שוד. בעקבות זאת הותקף לונדון על ידי קולגות מהתקשורת דוגמת העיתונאית קרן נויבך. דנה ספקטור ורן שריג שמעו ממנו ב"רדיו ללא הפסקה" על הכוונה האמתית של דבריו: "אני מותקף בלי הפסקה כי אמרתי שאני רוצה שנשים תלכנה להתלונן על גברים שמטרידים אותן, שילכו למשטרה, או יתנו לגבר הזה בעיטה בביצים או ישפכו לו כוס וויסקי על הפנים. על זה מתקיפים אותי? אין לכם את מי להתקיף?"
על פרשת איבגי הוסיף: "אישה אחת מצוטטת בעיתון שלפני כעשור הוא הטריד אותה. היא שמעה אישושים לכך מפיהן של עוד נשים. המקור הוא אישה אחת לפי מה שקראתי. אמרתי לעצמי, נניח ש-6 הנשים האלה חברו עליו, או שאין 6 נשים, שזו המצאה של מישהו זדוני, או שהאישה הזו, זיכרונה לא עומד לה, גם בבית משפט יודעים שזיכרון של עשר שנים הוא מפוקפק. אז אני אמרתי שיש לעודד נשים להתלונן במשטרה מיד או קרוב ככל האפשר למועד האירוע, כדי שלדברים יהיה תוקף משפטי והמטריד יוכל להיענש כי בצורה כזאת איני יודע אם הוא ראוי לעונש. אולי איבגי היה סתם גס רוח אבל לא מגיע לו עונש חמור, אלא סנוקרת קלה? ואולי האישה אשמה כיוון שהיא העלילה עליו? איך אנחנו נוכל לדעת את האמת?"
אחת המתלוננות, שחקנית במקצועה, טענה כי במסגרת עבדותה עם אבגי לפני כעשור, ניסה השחקן לנשק אותה בכוח. לונדון הביע את דעתו על הנושא: "זה היה לפני עשור. התסריט נשמע נהדר והסיפור נשמע יוצא מן הכלל והוא בהחלט אפשרי. אבל בטוח שכך היה? אפילו זו לא עלילת שווא, אלא זיכרון משלה. לפני שנה הוצאתי אוטוביוגרפיה ורציתי להסתמך רק על הזיכרון. בסופו של דבר נאלצתי לבדוק את העובדות, כי הזיכרון הוא נוכל".
ספקטור סיפרה שהוטרדה לפני 11 שנה והיא עדיין זוכרת את המגע. "את טועה", אמר לה לונדון, "הזיכרון שלנו הוא נוכל גמור. אתה לא יכול לסמוך עליו. מישהי אמרה לי שגם אי אפשר לסמוך על המשטרה, כי כל כך הרבה ניצבים הטרידו מינית. אמרתי לה שאפשר, כי עובדה שכולם הלכו הביתה ולא משרתים שם יותר. דור שלם סולק, וטוב שכך".
בראיון סיפר לונדון: "לפני חצי שנה ניגשה אלי אישה וצרחה עלי ממרחק קטן: 'אתה מנוול, הטרדת את בתי'. מהסיפור שלה עלה שבתה היא מאפרת שימים אחדים קודם לכן איפרה אותי באולפני הרצליה. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותה בחיי, ופניה השתכחו ממני מיד אחרי שהסתיימה ההקלטה. איני זוכר איך היא נראתה ואיזה יחסים התרקמו בינינו. היא אמרה: 'הבת שלי היא אישה מסורתית, היא לא ישנה כל הלילה, אתם אנשי המדיה מנוולים, אתם חושבים שהכל מותר לכם'. שאלתי מה עשיתי לה והיא אמרה 'אתה נגעת לה בגב'. הדלת היתה פתוחה, חדר האיפור היה פתוח, יכול להיות שאני נגעתי לה בגב. אני לא זוכר. אולי אפילו נגעתי לה בכתף ברוך. כי ככה זה היחסים. אולי הפניתי את תשומת ליבה למשהו, אולי נגעתי לה מתוך הכרת תודה. יכול להיות שעשיתי איזה מחווה, אני נורא מצטער. אני לא זוכר, לא זכרתי".
"אבל היא זכרה שנגעתי בה", המשיך לונדון, "היא זכרה שעשיתי בה מעשה מגונה. אני נבהלתי עד מוות, ראיתי את העניין שגורלי כגורלו של משה איבגי. למחרת, אימא שלה חיכתה לי ליד המעלית וכמעט ירקה עלי. אמרתי לה 'קחי את הילדה ובואי נלך כעת למשטרה ותתלונני על מעשיי הנפשעים. הרי אני לא אוכל להיחלץ מזה'. היא אמרה לי 'נגדכם אי אפשר להילחם' . אמרתי לה 'אם את לא תלכי להתלונן, אני אתלונן עלייך למשטרה'. עבר עלי חודש של סיוטים".
"אנחנו הגברים חזירים, אנחנו גזע חזירי, ג'נדר חזירי למדי, וגברים מתייחסים רע מאוד לנשים. אני בכלל לא מערער על זה", אמר לונדון, "אבל אתה לא תשחט את כל החזירים בגלל ש-50% מהם טורפים ילדים קטנים, והיתר הם כולם הם חזירי-קופות נחמדים. כדי לחסל את התופעה צריך לעשות מעשים נחרצים. המעשה הנחרץ היחיד שאני מכיר זה לא שיימינג, מפני שפה יש לך סיכוי לטעות. בואו נהיה נדיבים, אפילו אם אתה טועה ב-10%, אתם הייתם מקבלים שבבתי משפט, על עבירות רצח, השופטים ישגו יטעו ב-10%?. מנגד הוסיף: נשים שעברו אונס אמרו לי שאין דבר איום יותר, ושהחדירה הזאת מאוד מעליבה, מאוד קשה. אבל לומר שזו הטראומה הכי קשה בחייהן? לא. היו טראומות יותר קשות. היחסים עם אימן או מותו של אביהן או מכות בילדות".