בסיומה של ההצגה "שלא תתעורר הילדה" של תיאטרון חיפה, שהועלתה בערב יום ראשון ב"בית ציוני אמריקה" בתל אביב, עמד משה איבגי על הבמה, והקהל ממקומו הריע. חלקם אפילו קמו מהכיסא ומחאו לו כפיים. "הפרסומים בימים האחרונים הפכו לי את החיים", סיפר איבגי לקהל בשקט, "ימים לא קלים עוברים על המשפחה שלי. אני רוצה להגיד שיש לי כבוד לכל אדם באשר הוא אדם, לכל איש ולכל אישה שעבדתי איתם בעבר ובהווה. אני רוצה להדגיש, מעולם לא ניסיתי במכוון לפגוע באיש".

הקהל, אותו קהל ישראלי שאוהב לחבק את גיבורי התרבות שלו, שוב מחא כפיים. עוד מעט נגיע לקהל המבולבל הזה, שמוצף בימים האחרונים בעדויות בעד ונגד, מכל כיוון אפשרי. הפרשה, שבה טענו עשר נשים כי השחקן הטריד אותן מינית, התפוצצה בשבוע שעבר ומאז נדמה כי הברנז'ה נחלקת לשניים: אוהביו, חבריו ומוקיריו, אותה גווארדיה ותיקה של שחקנים, קולגות, במאים, מפיקים ואנשים שעבדו עם הכוכב לאורך השנים, וטוענים כי אין שחר לדברים. ומנגד, רשימה ארוכה של שחקניות, מאפרות ומלבישות, הטוענות את ההפך הגמור. מה הקהל חושב? רובו המשיך לחבק, לפחות עד הודעת הפרישה של איבגי.

"איבגי חבר שלי. אני מכירה אותו משנת 83' ואני בקשר איתו עד היום", מספרת ל"מעריב" חברה קרובה מאוד של השחקן. "אינני יודעת כמובן מה היה במקרים שבהם מדובר, ואני כמובן לא בעד הטרדה מינית משום סוג - אבל אני כן יכולה לומר שממה שראיתי במשך 33 שנה, איבגי הוא אדם מאוד אנושי ומתחשב, שמתייחס לאנשים בגובה העיניים ועוזר להם היכן שהוא יכול".

כמו רבים ממקורביו, גם היא מוסיפה כי ייתכן שעיתוי פרסומה של הפרשה אינו מקרי: "קצת חשוד בעיני כל הקמפיין הזה נגדו, שנראה לי קצת 'מתוזמר'. זה קרה בדיוק אחרי שאיבגי, שמגלה אומץ ציבורי יוצא דופן בקרב האמנים, דיבר נגד סתימת הפיות של ממשל נתניהו ושרת התרבות. מדבריו הבנתי שאתר 'וואלה!' היה זה שיזם את התחקיר, ועבר כ־200 נשים, מאחת לאחת, עד שמצא כאלה שידברו נגדו. אם זה נכון, זה נראה לי כמו לחפש את המטבע מתחת לפנס".

בעקבות החשיפה הראשונית על מספר מתלוננות במהדורת החדשות של ערוץ 10, פנתה המשטרה לכמה נשים בניסיון לבדוק אם הן מעוניינות להגיש נגדו תלונה. ביום שני בבוקר הוגשה תלונה ראשונה רשמית. במשטרה עדיין בודקים אם חלה התיישנות על המקרה, ונכון לשעת כתיבת שורות אלה מסתמן כי השחקן ייחקר באזהרה.

"בלי לבטל את חומרת התופעה של הטרדות מיניות מצד גברים", מספרת המקורבת לשחקן, "אני ראיתי דווקא לא מעט מקרים שבהם נשים הן ש'נדבקו' אליו, כפי שקורה עם כוכבים ידועים. אם אכן קרו דברים בלתי ראויים, כמובן שחייבים לחקור אותם, אבל להשחיר אותו ולחרוץ את דינו כמו תליינים בכיכר העיר ללא חקירה ומשפט, זה מעשה נלוז ולא מוסרי באותה מידה".

חברים רבים מספרים על איש חם ואוהב וחבר טוב, אלא שחלקם מסרבים להתייחס ישירות לפרשיית ההטרדות. אחד מהם הוא הח"כ לשעבר דניאל בן־סימון, חברו הקרוב של איבגי. גם הוא מספר על האיש, אך מסרב להתייחס ספציפית לפרשה: "למדנו יחד בפנימייה והיינו צמודים זה לזה במשך שלוש שנים, ובהמשך נפגשנו בנסיבות חברתיות ואנחנו בקשרים חברתיים עד היום. אני יכול רק לומר שהוא הקרין כל כך הרבה אהבה לאנשים. ואנשים הגיבו גם כן בכל כך הרבה אהבה כלפיו. במובן הזה נתקלתי באדם שהיה כל כך פופולרי וכל כך אהוב, שנקשר לאנשים ואנשים נקשרו אליו. אבל לגבי הפרשה עצמה, לא הייתי נוכח, אני לא יודע ולכן אני ממש לא מסוגל לומר מילה על כך".

שלי בר־און, מיקסרית ועורכת סאונד, עבדה שנים רבות עם איבגי, מאז שהייתה בת 24. האם היא הרגישה אי פעם שהוא "רק פלרטטן"?, כפי שמעידים עליו כמה מחבריו? "אני לא יכולה להוציא את זה מהפה שלי, את המילה הזאת, מכיוון שעבדתי איתו צמוד במשך זמן רב ומעולם לא קרה דבר. היו לנו המון סיטואציות אינטימיות בסטודיו לסאונד סגור. תמיד הרגשתי איתו בנוח, והאינטראקציה בינינו הייתה מאוד מקצועית. אנחנו חברים טובים ומאוד כאב לי עליו".

מיד כשהתפוצצה הפרשה התקשרה בר־און לאיבגי כדי לשאול לשלומו. "דיברתי איתו כשזה קרה, הוא היה שבור. נשמע מרוסק ומפוחד. מפחד לא רק על הקריירה אלא בעיקר על חייו האישיים. יש לו אישה, את יודעת, והוא אמר לי שהוא מרגיש שהוא צריך להוכיח מי הוא בעיקר כלפי אשתו". גם בר־און מסייגת בכל הנוגע לעניין המתלוננות. "אני יודעת שהוא חף מפשע, אבל אני לא מכירה את המתלוננות, אני לא יכולה להתייחס אליהן ולא יודעת מה היה עם אחרות".

י', אחת השחקניות הראשונות שחשפו את פרשת ההטרדות מצד איבגי ב"וואלה!", מספרת כי בתחילת דרכה כשחקנית לפני כעשור, תקף אותה איבגי במהלך חזרה וניסה לדחוף לפיה את לשונו בכוח. הנשיקה בכפייה, שהביאה להדיפה מצדה של י', הובילה לטענתה לפיטוריה מהסדרה שבה הייתה אמורה להשתתף כעבור מספר ימים. המקורבת לאיבגי מספרת בעניין זה: "מוזר לי גם לשמוע על מקרים שבהם כביכול הוא התנהל בכוחנות, או דרש פיטורים של שחקניות או מי שעבדו איתו, מה עוד שבהכירי את הזירה שבה מדובר, זה לא עובד ככה. איבגי הוא לא שר או מנהל - ושחקן, גם אם ראשי - לא 'מפטר' נשים רק כי לא התמסרו לו, זה קורה רק בסרטים מהוליווד".



"זה לא קהל מהרחוב"


עדילי ליברמן, שחקנית תיאטרון שמתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית תל אביב בעשור האחרון, אינה מופתעת מההומאז' המחבק של הקהל שהגיע לצפות בהצגה בכיכובו של איבגי ביום ראשון האחרון.

"מבחינתי, זה לא מפתיע. הקהל שנכח באותה הצגה היה קהל שבוי. קהל המורכב מאותה גווארדיה ישנה ותומכת. זה לא קהל מהרחוב, מדובר בדיוק באותם אנשים ששיתפו פעולה שנים על גבי שנים עם הסיפור הזה. נורא קשה להתרגל לדבר הזה, שנשים מתחילות לדבר אחרי ששתקנו במשך שנים. אנחנו עדיין לא שם לגמרי, עדיין מפוחדות. כל אחת מאיתנו יודעת על סיפורים שלא ייצאו לאוויר לעולם כי אף אחת מהנשים שאני מכירה פשוט לא רוצה לדבר על כך. שתיים מתיאטרון חיפה, מישהי מניסן נתיב. מי שמתלוננות בפנים גלויות הן אלה שמשלמות את המחיר. שימי לב שנשים מבוגרות מדברות יותר. השחקניות הצעירות שעברו הטרדה מינית לא יצאו מהארון, יש קשר שתיקה.

"מה שמעניין הוא אותם מנהלים, במאים, מנהלי מוסדות", היא ממשיכה, "את יודעת מה, אני באמת מקווה שזה רק עניין של דור, אני מקווה שהדברים האלה משתנים עם הזמנים. זה עניין של פריבילגיות וקשרי שתיקה עבותים שקיימים".

לאילו קשרי שתיקה את מכוונת?
"אני מדברת על קשרי שתיקה שחוצים את פרשיית איבגי. בהקשר שלו אני נחרדת כשהבוסים שלו שותקים. איך הם ממשיכים כאילו כלום? לא יוצאים עם שום אמירה? איך מישהו או מישהי שיודע או יודעת מסוגלים לחיות עם עצמם כרגע בשקט? למה איש לא עושה דבר? במקום לשלוח מאפרת עם מאפרת נוספת, רק כדי שלא תהיה לצדו מישהי לבד?

"ובואי נדבר על קשרי שתיקה בעניינו של במאי תיאטרון מאוד מוכר בתחום. גם במקרה המסוים שלו יש קשר של שתיקה והשתקה, והם מופעלים בכוח עלינו, השחקניות. אותו במאי כמובן ממשיך ללמד וממשיך לביים, ושחקניות עוזבות וכולם יודעים על כך, אך איש אינו פוצה פה".

ליברמן מספרת כי לא הגיעו תלונות של שחקניות כלשהן אל המרכז. כשאני מתעקשת להבין מדוע, היא מדברת על התחושה שהמערכת נטשה אותנו, הנשים. "אני מלווה נשים למשטרה ולפרקליטות ואני בחיים לא אציע להן להתלונן במשטרה, כי אני חושבת שמערכת בתי המשפט נטשה אותנו, היא לא עובדת לטובתי. אם כל אישה הייתה מתלוננת על כל הטרדה שהיא עברה, המוסדות היו מתמוטטים. אף אחת מאיתנו לא רוצה להיות זאת שנפגעה מינית. גם נשים שמגיעות למרכז, זה לוקח להן הרבה זמן. זה לא דבר מובן מאליו. זה לשים את עצמך במקום קורבני. החיים גם ככה קשים ופתאום לעצור את החיים ולהגיע למשטרה ולעבור את הסיוט הזה זו דילמה לא קלה".

ובכל זאת, נדמה כי שיימינג בתקשורת הוא לא פחות הרסני גם למתלוננת עצמה.
"אף אחת מהנשים שאני מכירה שנפגעו מאיבגי ומאחרים בתחום לא רוצות להתלונן. פשוט לא רוצות. את חושבת שבזה זה נגמר? ברגע שידוע דבר כזה ומישהי כבר מוכנה להתלונן בפני הממונים, הם מטייחים זאת במילים כמו 'אל תתייחסי', 'אל תהיי איתו לבד' וכדומה".

שחקנית נוספת מספרת כי מאז התפוצצה הפרשה, היא עצמה - שנפגעה בעבר מאיבגי - החליטה לשלוח לו מסרון שבו היא מתוודה בפניו כי גם בה הוא פגע. לטענתה, הוא התנצל בפניה כמה פעמים במסרוני תגובה. "זה העניין החשוב פה בעצם. להתחיל לשנות את השיח: לא בעניין 'פלילי או לא', אלא לחדד התנהלות ברמה המוסרית. מתי זה בסדר לקבל הזמנה לאורגיה ומתי לא. ומן הראוי שאם מישהי נפגעה, שלפחות האדם ייקח אחריות על מעשיו ויתנצל. לפעמים זה מספיק".

פרקליטו של איבגי, עו"ד ציון אמיר, מוסר בתגובה לעניין ההתנצלות במסרון: "לא ראיתי ולא שמעתי על דבר כזה אף פעם. ואני שב ואומר שאנחנו לא מתייחסים לשום טענה שעולה בכלי התקשורת אלא אך ורק בפני גורם מוסמך, שהוא משטרת ישראל. איבגי יענה על כל שאלה שיישאל".

בנוגע לשאלתנו באשר להתקדמות החקירה בעניינו של השחקן, מוסר עו"ד אמיר: "אנחנו נשמור בקפדנות על הליך תקין ונקי ונאפשר למשטרה לעשות את הבדיקה והחקירה שלה. כאשר יוזמן, אם יוזמן, איבגי למשטרה הוא ישמח מאוד לשתף פעולה ולהשיב על כל השאלות שיוצגו בפניו. כל עמדתו תפורט אך ורק בפני הגורם המוסמך".

tguvot@sofhashavua.co.il