"מדד ההכללה הרביעי של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית", יוגש היום (ראשון) על ידי יו"ר אקי"ם ישראל, אלוף (במיל) עמי אילון, ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. בין היתר כולל המדד סקר מעודכן של עמדות הציבור ויחסו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בקטגוריות שונות ומגוונות ולראשונה בחן המדד גם את עמדות האנשים עם מוגבלות שכלית עצמם, וכיצד לדעתם הציבור תופס אותם ומתנהג אליהם. 

מהסקר עולה כי קיים פער בין העמדות עליהן מדווח הציבור לאופן בו האנשים עם המוגבלות השכלית חווים את יחס הציבור כלפיהם. 90% בקרב הציבור הרחב השיבו שיהיו מוכנים להיות שכן של אדם עם מוגבלות שכלית (לעומת 86% במדד 3 ו-81% במדד 2). 70% מהציבור הרחב השיבו במדד זה שיהיו מוכנים להיות חבר של אדם עם מוגבלות שכלית. לעומת זאת, 41% מהאנשים עם מוגבלות שכלית עצמם העידו כי נחשפו לחוסר נכונות של אנשים להיות שכנים שלהם ו- 48% דיווחו שאנשים צחקו עליהם או הצביעו עליהם ברחוב. 

הפער בין איך שהציבור הרחב תופס עצמו כסובלני כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לבין היחס הממשי לו זוכים אנשים אלה בפועל מהאוכלוסייה הכללית דרמטי גם בשאלות אחרות שהעלו הסוקרים. כ- 80% בקרב הציבור הרחב דיווחו כי יציעו עזרה לאנשים עם מוגבלות שכלית, 75% השיבו שיחושו נינוחים לידם וכ-90% מוכנים לקבל מהם שירות. אבל מציאות החיים עליה מדווחים אנשים עם מוגבלות שכלית שונים לחלוטין: 46% דיווחו שאנשים בציבור הרחב מתעלמים מהם, 40% דיווח שקוראים להם בשמות מעליבים, ו- 42% סבורים שהציבור מתייחס אליהם אחרת בגלל שהם שונים. 
61% תומכים בזכות של אנשים עם מוגבלות להביא לעולם ילדים, לעומת 68% במדד הקודם. 88% דיווחו כי יסכימו שהילד שלהם ילמד באותה כיתה עם ילד עם מוגבלות שכלית.  השיפור בעמדות הציבור ככלל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ניכר גם במדדים אחרים: רק 10% מהמשתתפים בסקר חושבים שאדם עם מוגבלות שכלית עלול להיות מסוכן לעומת 15% בשנה שעברה, ו-24% בזו שלפניה. ועדיין, רבע מהמשתתפים בסקר (25%) סבורים כי אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרות נפרדות.

 

33% מהאנשים עם מוגבלות: אנשים מדברים אלינו כאל ילדים

התמונה המצטיירת היא שעל אף השיפור בעמדות, הדרך להכללתם של האנשים בתוך הקהילה עודנה ארוכה" אומרים באקים. יו"ר אקים ישראל, עמי אילון, אומר: "למרות עדות המשתתפים בסקר הציבור על עצמם, שהם רואים באנשים עם מוגבלות שכלית אנשים שווי זכויות, עולה כי האנשים עם מוגבלות שכלית חווים זאת אחרת. האנשים מדווחים על השפלות וביזוי, ודבריהם מעוררים צער רב. דומה כי נוצר מצב שאין זה 'פולטיקלי קורקט' לדבר סרה בשילובם של האנשים עם המוגבלות, אך כנראה שבפועל הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי מעשי". 
ולמרות הנטייה עליה מדבר איילון של אנשים בציבור הרחב להצטייר כסובלניים כלפי פיגור שכלי לסוגיו, כשמעמיקים בנתונים באשר לתפיסת המציאות של האנשים החווים את החיים עם המוגבלות השכלית, משתקפת עדיין תמונה עגומה מאד באשר לתחושת השיוויון שלהם בחברה. 33% מהאנשים עם מוגבלות שכלית דיווחו כי אנשים מדברים אליהם כאל ילדים. 
כמו כן, למעלה ממחצית מהמשתתפים בקרב הציבור הרחב שהשתתפו בסקר (57%) דיווחו כי הם חשים רחמים כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. "נתון זה הינו שיפור ביחס למדד הקודם (69% חשו רחמים), אך עדיין מצביע על תפיסת החסד והרחמים ביחס לאנשים עם מוגבלות" אומרים באקים ומוסיפים: "תפיסה זו אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הערכית אותה אנו מבקשים לקדם, לפיה היחס לאדם עם מוגבלות שכלית צריך להיות כאל כל אדם, בגובה העיניים. תפיסה הרואה את האדם עצמו ולא את מוגבלותו". 
מנכ"לית אקי"ם ישראל, סיגל פרץ יהלומי, מוסיפה: "אנחנו מעריכים כי העובדה שאנשים מרגישים רחמים כלפי האנשים עם מוגבלות שכלית היא בשל ראיית המוגבלות כחזות הכל. כלומר, האנשים לא רואים את האדם עצמו הניצב מולם, בגובה העיניים כשווה להם, אלא כל שהם רואים הוא את מוגבלותו. תפיסה זו תשתנה ככל שאנשים ייחשפו לאנשים עם מוגבלות. אקים פועלת לשנות תפיסה חברתית זו, מפטרנליזם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לתפיסת כבוד האדם וחירותו". 
שלא במפתיע, מצא הסקר כי להכרות מוקדמת עם אדם עם מוגבלות שכלית ישנה השפעה חיובית על העמדות כלפיו בכל המרכיבים שנבדקו: רגשות, מחשבות, התנהגות, נכונות לקרבה חברתית ותפיסת הזכויות של האנשים.