בנק הפועלים הודיע בימים אלה לאוצר על כוונתו להפסיק להעניק שירותים בנקאיים (קורספונדנטים) לבנקים הפלסטיניים אם המדינה לא תעניק לו שיפוי ביטוחי גורף כנגד הגשת תביעות משפטיות - אם יתברר כי הכספים משמשים למימון פעילות טרור. כך נודע ל"מעריב-סופהשבוע". ההחלטה התקבלה בישיבת דירקטוריון הבנק שהתקיימה לאחרונה.



דירקטוריון בנק הפועלים הגיע למסקנה שהבנק חשוף לתביעות במישור האזרחי והפלילי אם יתברר שהכספים שהעביר לפלסטינים מצאו דרכם למימון פעילות טרור. חשש חמור במיוחד, מבחינת הבנק, הוא מהאפשרות להגשת תביעות פליליות נגדו בידי רשויות בחו”ל ובמיוחד בארה”ב. עם זאת, הפועלים מוכן להקפיא את החלטת ההתנתקות בתנאי שיקבל שיפוי גורף מהמדינה בגין תביעות עתידיות אפשריות.
 
בבנק הישראלי יכלו להחליט מזמן על הפסקת שיתוף הפעולה עם הבנקים הפלסטיניים, אך לנוכח הרגישות המדינית הוחלט להביא את הסוגיה בפני רשויות הפיקוח. בנק הפועלים אינו היחיד החשוף בתחום זה, וגם בנק דיסקונט מממן את הרשות, אם כי בהיקפים נמוכים יותר. בשלב זה ממתינים מנהלי דיסקונט לתוצאות פניית בנק הפועלים, שהיקף הפעילות שלו בגדה המערבית נאמד במיליארדי שקלים. זה זמן לא מועט שהבנקים ברחבי העולם מסרבים לעבוד במישרין מול הפלסטינים, ומוכנים לממן את פעילות הסחר מולם רק באמצעות קבלת ערבויות של הבנקאות הישראלית.
 

טענות בנק הפועלים בנושא טעון זה כבר הועלו לפני כמה חודשים בפגישה שקיים עו”ד פיני רובין בשם הבנק עם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שבמהלכה הועלתה הבקשה לניתוק היחסים הפיננסיים. פגישה נוספת התקיימה לפני ימים אחדים אצל מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד, והשתתפו בה מנכ”ל הבנק ציון קינן, עו”ד רובין וכן חלק מהיועצים המשפטיים הפנימיים.

השתתפה בפגישה בנושא לפני חודשיים, הנגידה פלוג. צילום: פלאש 90השתתפה בפגישה בנושא לפני חודשיים, הנגידה פלוג. צילום: פלאש 90

 
קודם לפגישה זו נועד מנכ”ל האוצר עם המשנה לנגידה, פרופ’ נדין טרכטנברג, כדי ללמוד לעומק את הבעיה. בהמשך הוכנסו לסוד העניינים גם נציגי המוסד ומתאם הפעולות בשטחים. אלה טענו שאין סיכון ביטחוני בהמשך העבודה מול הבנקים הפלסטיניים וכי הכספים אינם מיועדים לגורמי טרור. אנשי הביטחון הביעו חשש כי צעד חד־צדדי הכרוך בהפסקת פעילות הסליקה יפגע ללא תקנה בפלסטינים ועלול לחנוק את הכלכלה שלהם.

הגנה לכל הבנקים הישראליים


לתמונה הוכנס גם שר האוצר משה כחלון, שהתנגד להפסקת הפעילות מול הפלסטינים. כחלון דוגל בהעמקת שיתופי הפעולה הכלכליים מול הרשות וחושב שמדובר בצעד שעשוי למתן את התמריצים לפעילות טרור. במסגרת זאת הוא גם נפגש לאחרונה עם שר האוצר הפלסטיני, שוקרי בשארה.
 
במהלך הפגישה בלשכת מנכ”ל האוצר טענו נציגי הפועלים שמדובר בפעילות לא רווחיות המסכנת אותם, וכי ברמת סיכון גבוהה שכזו אין הצדקה להמשך פעילותם. הבנק דרש כתנאי להמשך פעילותו “מטריית הגנה” מקיפה מפני כל נזק שייגרם לו בארץ או בחו”ל, בתביעה אזרחית או פלילית, או שהמדינה עצמה תיקח על עצמה את כל האחריות למקרה של הסתבכות - במישרין או באמצעות אחד הגופים הממשלתיים כמו בנק הדואר.
 
בבנק הפועלים דרשו הגנה גם אם הוכחה רשלנות, שכן לבנק אין הכלים המעשיים לדעת מה התחנה הסופית של הכספים שהוא מעביר לרשות ואם היעד הוא מימון פעילות טרור. במקרה זה חשוף הבנק הישראלי גם לתביעות שיוגשו בעוד כמה שנים.
 
“אנחנו בנק עסקי”, הבהיר עו”ד רובין במהלך הפגישה, “מדובר בפעילות לא רווחית ברמת סיכון גבוהה. מבחינת העבודה מול הפלסטינים אנחנו הזרוע הארוכה של המדינה, ומן הראוי שהמדינה תיקח על עצמה אחריות מלאה ואת כל הסיכונים הכרוכים בפעילות זאת. “אנחנו לא מבקשים פיצוי על הפגיעה במוניטין”, הוסיף, “אלא אך ורק שיפוי והגנה מלאה על כל הנזקים הכלכליים והפליליים, אם יהיו”. 

מחריפים את הצעדים במלחמה בהלבנת הכספים למען טרור, הבנק הפדרלי האמריקאי. צילום: רויטרסמחריפים את הצעדים במלחמה בהלבנת הכספים למען טרור, הבנק הפדרלי האמריקאי. צילום: רויטרס

 
טענות בנק הפועלים בנוגע לדילמה העסקית הלא פשוטה שלו נפלו על אוזניים קשובות. מאידך גיסא, במשרד האוצר מבינים שניתוק הרשות הפלסטינית מצינור החמצן הפיננסי יהיה עבורה מכה אנושה. עם זאת, מתן שיפוי מלא ובלתי מוגבל בסכום עלול לסבך את האוצר. זאת ועוד: בהיבט הפלילי האוצר מסוגל לספק הגנה אך ורק כנגד תביעות בישראל, אולם אין באפשרותו לקחת אחריות על תביעות בחו”ל ובמיוחד בארה”ב.
 
הישיבה הסתיימה בסופו של דבר בהבנה שבנק הפועלים לא ינתק בשלב זה את שיתוף הפעולה הפיננסי עם הפלסטינים. עוד סוכם כי האוצר, בשיתוף בנק הפועלים, ימצאו במהלך השבועיים הקרובים כיסויי ביטוח ראויים שיספקו את מטריית ההגנה הנדרשת לבנקים. הגנה זו תינתן לא רק לבנק הפועלים, אלא כאמור לכל הבנקים העובדים מול הרשות, ובכלל זה בנק דיסקונט.

האמריקאים שינו את הכללים

הבנקאות הישראלית פועלת מול הרשות הפלסטינית זה עשרות שנים. הבעיה התעוררה במיוחד בשבועות האחרונים, על רקע הקשחת עמדות ממשלות העולם בכלל וארה”ב בפרט בנוגע לחוקי איסור הלבנת הון ומימון פעילות טרור. נוסף לכך, התפוצצות פרשת ייעוץ המס של בנק לאומי בארה”ב הוכיחה שכללי המשחק השתנו ושהבנקאות העולמית נדרשת להקפדת יתר בכל הפעילויות הפיננסיות.
 
פרשת לאומי ארה”ב גם הוכיחה שבעת מבחן רשויות הפיקוח כמו בנק ישראל מתנערות מאחריות ומהעובדה שהן עצמן נתנו הסכמה שבשתיקה לפעילויות כאלה. זאת הסיבה לכך שבדירקטוריון בנק הפועלים התעוררו, ולנוכח הסיכונים החדשים החליטו לעשות הערכת מצב מחודשת של הפעילות מול הפלסטינים.
 
גורמים באוצר אישרו כי הסוגיה אכן עומדת על הפרק ושבימים האחרונים נעשים בהנחיית השר כחלון מאמצים לפתור אותה כדי שלא לגרום לנזק כלכלי מיותר לפלסטינים. למרות פניית “מעריב־סופהשבוע”, לא התקבלה תגובת בנק הפועלים לידיעה.