מדי יום עולות באתרי מכירות שונים באינטרנט מודעות כגון "שיצו גזעיים למכירה" או "המלטה של פומרניין, אפשר להזמין גורים". גם בפייסבוק אפשר להיתקל לעתים קרובות בפוסטים כמו "מחפש זכר לזיווג של נקבה מיוחמת" או "גורי האסקי בלי תעודות, כל הקודם זוכה". המודעות האלה הן רק ביטוי קטן לתעשייה פיראטית של הרבעת כלבים, שמטרתה אחת: המלטת עשרות אלפי גורים גזעיים לכאורה בשנה.



הנקבות ב"מטחנות הגורים", כפי שמכונות זירות ההרבעה, מורבעות בכל תקופת ייחום, פעמיים בשנה. לרוב הן מוחזקות בכלובים בתנאים קשים, ללא חשיפה לאור יום. פעילים למען בעלי חיים מכנים את העמדה שאליה כובלים את הנקבה כדי לזווג אותה "עמדת אונס". נקבות שאינן יכולות להמליט עוד מושלכות לרחוב.
 
כריסטין סלובידקר מכירה מקרוב את נזקי תעשיית ההרבעות. כלבת הבולדוג הצרפתי שלה, מילי, נולדה מהרבעה כזו. "המרביעים השאירו אותה בתוך קופסת עץ במחסן ללא מים או אוכל", מספרת סלובידקר. "היא הייתה במצב מזעזע. השקעתי בה כל כך הרבה בשנתיים האלו, כולל לעזוב את הלימודים לתואר שני. קשה לי אפילו לתאר כמה מחלות היו לה בגלל ההרבעה הבלתי מבוקרת הזאת, ולפני כמה שבועות התפוצצה לה העין כתוצאה מלחץ בגולגולת. נאלצנו לעקור את שתי עיניה בניתוח. עכשיו היא עיוורת, אבל לפחות לא כואב לה יותר. היא רצה ומשחקת, אבל היא עברה כל כך הרבה סבל שלא הגיע לה".
 

המרביעים האלו ממשיכים להרביע?
"אני לא יודעת. שלחתי להם תמונות של כל מה שקרה למילי, והבת במשפחה אמרה שהיא תעביר לאבא. אבל אנשים מנצלים את הרחם של הכלבות שלהם לרווח קל בלי לחשוב. מילי היא הדוגמה הכי טובה. אני מפרסמת תמונות שלה בפייסבוק ומקווה שאנשים יראו וידעו מה התוצאות של התעשייה הנוראית הזאת. שייקחו אחריות".

"ביקוש מטורף"


ענף הכלבנות הגזעית עם תעודות נמצא בפיקוח ההתאחדות הישראלית לכלבנות (הי"ל), ובעלי הכלבים הרשומים בהי"ל אמורים לציית להוראות מדויקות לגבי הרבעות ובדיקות רפואיות וגנטיות. כמו כן, ההתאחדות אינה מאשרת כל הרבעה. "ההי"ל פועל משנת 1972", מספרת גילי בר, מנהלת אדמיניסטרטיבית בהי"ל. "בספר ההי"ל רשומים כ־30 אלף כלבים שהוכנסו למאגר החל מ־2007 ו־352 גזעים. מספר ההמלטות המותר לכלבה מעוגן בתקנון גידול של ההי"ל וקובע כי לא יורבעו כלבות מתחת לגיל 18 חודשים ומעל גיל שמונה שנים, ואסור לגרום לכלבה להמליט יותר מפעמיים במשך שנה וחצי. אסור להפריד גור מאמו לפני גיל שבעה שבועות. לפי תקנון ההי"ל, לא ניתן להרביע כלבה לפני אישור הרבעה ולא ניתן למגדל לבצע המלטה ללא דיווח. במקרה שהמגדל עבר על תקנון ההי"ל, הוא יורחק משורותיה. בשנת 2015 הורחקו שלושה מגדלים שלא עמדו בתקנון ההי"ל או בתקנון גידול, ולכלביהם לא ניתנו תעודות יוחסין". 
 
לצד הכלבנות הגזעית, כאמור, מתנהלת תעשיית "מטחנת הגורים" – תעשיית הרבעת כלבים פיראטית שפועלת ללא בקרה, ללא תעודות, ללא בדיקות של הכלבים המורבעים או מעקב אחר מצבם הרפואי. רבים מהגורים שנולדים בהרבעות אלו נושאים פגמים גנטיים בשל ביצוע הרבעה בין אח ואחות או בשל היעדר המעקב הרפואי טרם ההמלטה שבו ניתן היה לחשוף מומים או מחלות שיעברו לגורים.
 
יש לציין שבישראל לא קיים חוק נגד הרבעת כלבים, אך רוב "מטחנות הגורים" פועלות בתנאים העוברים על חוק צער בעלי חיים ונחשבים לפיו להתעללות. אחד האמצעים שבהם נלחם כיום משרד החקלאות בהתעללות זו הוא החרמת כלבים מהמרביעים שלהם. לעתים מוטלים על המרביעים גם קנסות כספיים.
"זו תעשייה שמגלגלת מיליוני שקלים מדי שנה", אומרת אירמה צידון, פעילה למען בעלי חיים המעורבת בהחרמות של כלבים ממרביעים פיראטיים בשנים האחרונות. "בהרבה מקרים המגדלים האלו הם עבריינים מורשעים. הכלבים מוחזקים בתת־תנאים במרתפים, קשה מאוד להגיע אליהם. אנשים פשוט לא יודעים מאיפה מגיעים הכלבים שלהם. מה קרה לאמא ואבא של הכלב שהם קנו. מצד אחד, אתה מגדל ילדים לחמלה, ומצד שני אתה רוכש להם כלב גזעי ממטחנת גורים שבה הכלבים מוחזקים בתנאים מזעזעים".

איך הגעת לתחום הזה?
"לפני שש שנים קניתי בעצמי כלבה גזעית, לא הייתי מודעת לנושא. אבל אז ראיתי יותר ויותר מודעות של מכירת כלבים והתחלתי לחקור, ללמוד, להבין. היום אני מובילה את החרמות הכלבים בישראל בתעשייה הפיראטית יחד עם עמותת 'תנו לחיות לחיות' ומשרד החקלאות. זו תעשייה אכזרית, כלל־עולמית. למרבה הצער, דווקא ככל שמדברים על זה יותר, כך יותר אנשים רוצים את הקטנים האלו, את השיצו, את הפקינז, את אלו שמגיעים מהרבעות לא מבוקרות. יש להם ביקוש מטורף. אני אומרת שעדיף כבר שילכו לכלבנות הגזעית המתועדת, שם לפחות יש פיקוח על ההמלטות. בשאר המקרים חייבים להעביר חוק עיקור וסירוס חובה".
 
לפני כשנה לקחה צידון חלק בהחרמתם של 67 כלבים ממרביע פיראטי בעקבות מידע מודיעיני שקיבלה. בהחרמה שנוהלה על ידי משרד החקלאות ועמותת "תנו לחיות לחיות" נמצאו הכלבים בתנאי קור קיצוני כשהם ספוגים שתן.
 
מה שמזין את התעשייה הזאת הוא הרצון של אנשים רבים לרכוש כלב גזעי, והמחיר הנמוך באלפי שקלים שמציעים בתעשייה הפיראטית לעומת התעשייה המתועדת. "למה אנשים רוצים כלב גזעי? בגלל המראה שלו, כי הוא יותר יפה", מסבירה אלה נעימי, מתנדבת ותיקה למען בעלי חיים ובעלת פנסיון כלבים, שלה שתי כלבות צ'יוואווה, שנולדו בהרבעת כלבים לא מבוקרת על ידי אנשים שקנו שני כלבים גזעיים והחלו לסחור בגורים שלהם. לאחת מהן יש שלוש רגליים ולאחרת שתיים. "זה סוג של גזענות. הרי מה משנה המראה של הכלב? הוא יאהב אותך יותר? יהיה נאמן יותר? לזה צריך לחנך: לאהבת חיות אמיתית, לא להתייחס לבעלי חיים כאל צעצוע או סמל סטטוס".

איך הכלבות שלך הגיעו אלייך?
"התקשר אלי מרביע שנולדו לו שישה גורים. ארבעה מתו והשתיים האלו, שקד וסיון, נולדו בלי רגליים. הוא מצא אותי בפייסבוק ושאל אותי מה לעשות. מה שהדאיג אותו היה מי יקנה אותן במצב כזה. לקחתי אותן. הן מאוד חמודות, אבל סיעודיות לגמרי. צריך להאכיל אותן ולהוציא אותן ולנקות אחריהן במשך 15 שנה. זה מה שקורה כשמרביעים בלי הכרה".
 
"אנחנו מקבלות כל הזמן הודעות מאנשים על מטחנות כלבים", מספרות מפעילות עמוד הפייסבוק "תהיו הקול של אלו שלא יכולים לדבר", שנאבק בתעשיית ההרבעות הפיראטית. הן מבקשות להישאר בעילום שם, לאחר שכבר קיבלו לדבריהן גידופים ואיומים על חייהן. "בישראל התחילו רק לפני שנתיים להחרים כלבים בתעשייה הפיראטית. חורה לנו שבזמן שאנחנו תורמים למען בעלי חיים, יש כאלו שמנצלים אותם לרווח, מרביעים בלי אחריות, ואם קורה משהו, זה נזרק עלינו, הפעילים בעמותות. אנחנו מבקשים מאתרים להפסיק לאפשר פרסום של מודעות למכירת כלבים מהרבעות לא מבוקרות".

שיעור בחמלה


אז מי עומד מאחורי התעשייה האכזרית הזאת? "היו לי לקוחות שקנו שני כלבים גזעיים, לרוב בלי תעודות, בלי שבדקו אם הכלבים האלו בכלל מסוגלים להמליט, ועשו עליהם כסף", מספר ע', וטרינר מאזור המרכז. "זה כסף קל: הם נותנים לכלבה להמליט לפעמים פעמיים בשנה ומוכרים את הגורים. אם היא מתה בהמלטה, מביאים חדשה. אם נולדים גורים מעוותים, נוטשים אותם במקרה הטוב בעמותות. במקרה הגרוע פשוט ממיתים אותם. אנשים לא מבינים שכלב זה לא צעצוע, בעיקר כלבים קטנים כמו שיצו או פקינז שזקוקים להמון טיפול וטרינרי. אלו מהם שמגיעים מההרבעות הלא מבוקרות יסבלו מבעיות רפואיות כל חייהם".
 
ע' עצמו הפסיק לתת מענה ללקוחות אלו. "אני אומנם וטרינר, אבל אני לא מוכן לקחת חלק בדבר הזה", הוא מסביר. "יש מספיק כלבים מעורבים או כלבים גזעיים עם תעודות. אם מישהו חייב דווקא את הכלב הספציפי הזה, כווטרינר אני ממליץ לאמץ כלבים מעורבים. זה לא רק נותן כלב יותר בריא בדרך כלל, אלא גם מלמד את הילדים שלנו משהו על קבלה וחמלה, ושלא הכל פלסטיק שקונים בחנות".

כלבים במקלט ליד ירושלים. נתי שוחט, פלאש 90כלבים במקלט ליד ירושלים. נתי שוחט, פלאש 90

 
"חשוב להבין שמאחורי כל קניית כלב עומד בית גידול שמגדל בעלי חיים לטובת רווח כלכלי, ולרוב  בתת־תנאים – בכלובים קטנים, בבדידות ובזוהמה, בלי יד מלטפת, חלקם במחסנים חשוכים בלי לצאת לטיולים ובלי לראות אור יום", אומרת יעל ארקין, מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות". "כשבאים לקנות כלב גזעי רואים את הגור החמוד, אבל לא את התעשייה המזעזעת שעומדת מאחוריו כדי שיגיע לעולם. אם אנשים יפסיקו לשלם על כלבים גזעיים, התעשייה הזאת תיעלם".
 
לדברי ארקין, בשנת 2015 החרימה העמותה בשיתוף משרד החקלאות כ־200 כלבים גזעיים ממגדלים פיראטיים. 
"אנחנו בעד אימוץ כלבים, ולא בעד קניית כלבים גזעיים", היא אומרת. "יש בארץ אלפי כלבים מקסימים שמחפשים בית. רק אצלנו בעמותה יש 450 כלבים לאימוץ. רובם מעורבים בכל טוב". 
 
ס', מרביעת כלבים פיראטית, לא מבינה מצדה על מה המהומה. "אני מקפידה שהכלבים יהיו בטיפול של וטרינר ולא מרביעה בין אח ואחות כדי שלא יהיו פגמים וכל מיני בעיות", היא אומרת.

אבל את לא יודעת אם יש להם פגמים גנטיים ואם יהיו להם בעיות בריאות בעתיד.
"אין להם פגמים, אף פעם לא יצא לי גור פגום. אנשים רוצים אותם. מזמינים אצלי גורים מכל המלטה, מפנים אלי גם חברים".

את מבינה למה אנשים כועסים עליך?
"הם כועסים, אבל אנשים רוצים את הגזעיים. כל אחד יכול לשלם 6,000־4,000 שקלים לגור עם תעודות? שלי יעלו 2,000 שקלים מקסימום, והם יפים. מי שרוצה גזעי לא יאמץ מעורב".
 
"על פי הערכות משרד החקלאות שפורסמו בעבר, למעלה מ־100 אלף כלבים ננטשים בישראל בכל שנה", אומר גדי ויטנר, דובר צער בעלי חיים תל אביב. "אלו נתונים שלא מתקבלים על הדעת במדינה שמחשיבה את עצמה נאורה ומתקדמת. חייבים לעצור את ההרבעות הללו. כל כלב גזעי שנולד זה עוד כלב נטוש להמתה באחת הכלביות במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - סבל וייסורים של חיי חרפה ברחובות. לפני למעלה משנה הניחה אגודת צער בעלי חיים בישראל באמצעות כמה חברי כנסת הצעת חוק עיקור וסירוס של כל כלב או חתול שיוצאים לאימוץ מכלבייה עירונית או מבית מחסה החל מגיל שלושה חודשים. לצערנו, גם בימים טרופים אלו, ארגונים רבים לרווחת בעלי חיים מוסרים לאימוץ כלבים וחתולים לא מעוקרים, וכך גם הרופאים הרשותיים, אף שהם הכי מודעים לקטסטרופה המשתוללת בארץ".
 
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "אין איסור בחוק על הרבעה וסחר, אבל קיימת חובה לעמוד בתנאי חוק הסדרת הפיקוח על כלבים, פקודת הכלבת וחוק צער בעלי חיים. מפקחי משרד החקלאות מוסמכים להחרים בעלי חיים, ובין היתר כלבים, אם עולה חשד שנעברו עברות בניגוד לחוק צער בעלי חיים כלפי אותם בעלי חיים. יחידת הפיצו"ח (יחידה מרכזית לאכיפה וחקירות) מוסמכת לאכוף את החוק ולחקור חשודים בחשד לעברות בניגוד לחוק זה. בשנת 2015 נתפסו 197 כלבים משישה בתי גידול שונים בארץ. נגד מגדלים אשר מחזיקים ומרביעים כלבים בתנאים קשים מוטלים קנסות מינהליים וגם מוגשים כתבי אישום. כבר נפתחו מספר תיקים שעניינם החזקה בניגוד לתנאים הקבועים בתקנות החזקה שלא לצרכים חקלאיים. משרד החקלאות עושה מאמצים רבים למנוע מקרי התעללות ומבקש מהציבור לפנות אליו בכל מקרה של חשד להתעללות בבעלי חיים".