הילדים חוזרים לתנועות הנוער: תוך עשור חל גידול של 100 אלף חניכים בתנועות הנוער ובשנת 2015 השתתפו כרבע מיליון תלמידים בפעילויות תנועות הנוער, כך לפי נתוני משרד החינוך שהתפרסמו היום (שני).
 
מנתוני האומדן עולה כי בתשע השנים האחרונות חל גידול בשיעור של 65% במספר החניכים המתוקצבים - בשנת 2015 נמנו כ- 248,600 חניכים ומדריכים, לעומת כ- 150,400 בלבד בשנת 2006. לצד הגידול במספר החניכים בתנועות הנוער משרד החינוך הגדיל את תמיכתו התקציבית מ- 49.3 מיליון ש"ח בשנת 2006, ל- 86.8 מיליון ש"ח בשנת 2015. בשנת 2016 משרד החינוך יגדיל את תמיכתו התקציבית ב- 10 מיליון ש"ח נוספים ל- 96.8 מיליון שקלים. 
 
שר החינוך נפתלי בנט אמר בעקבות הנתונים כי "גידול ב-100 אלף חניכים בתנועות הנוער, זוהי בשורה גדולה למדינת ישראל. החינוך לערכים הוא לב ליבה של מערכת החינוך בישראל. תנועות הנוער הן החלוץ שהוביל עד טרם הייתה לנו מדינה את החיבור הערכי של בני הנוער בישראל למדינה ולעם. כיום, בדור המסכים, הפייסבוק והווטסאפ, משמעותן של תנועות הנוער עולה. לכן, אחד הצעדים הראשונים אותם בצעתי כשר חינוך, היה להגדיל באופן משמעותי את תקציבן של תנועות הנוער".

"בקשתי מתנועות הנוער הייתה: פתחו ועוד ועוד סניפים, צרפו עוד ועוד חניכים, יותר חניכים בעלי צרכים מיוחדים, יותר סניפים בפריפריה. אין כמו תנועות הנוער עבור צמצום פערים, שילוב בחברה, פיתוח מנהיגות העתיד של ישראל וצה״ל. סוד החוסן של מדינת ישראל נמצא אצל המדריך והמדריכה בתנועת הנוער. נמשיך להשקיע בהן, נמשיך להגדיל ולהרחיב את המסגרות", אמר בנט.

שר החינוך נפתלי בנט עם ראשי תנועות הנוער. צילום: אבשלום ששוני
שר החינוך נפתלי בנט עם ראשי תנועות הנוער. צילום: אבשלום ששוני

במשרד החינוך מציינים כי תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים: חיזוק אהבת הארץ, הגשמה, עידוד דו-קיום, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות חברתית. משרד החינוך מתקצב את תנועות הנוער על מנת לסייע להן בביצוע משימות חשובות אלו, תוך שמירת עצמאותן של התנועות.
 
בשנת 2015 פעלו בישראל 13 תנועות נוער, בכל מגזרי האוכלוסייה: חילוניים, דתיים, חרדים, ערבים, בדואים ודרוזים. תנועת הצופים העבריים (26.3%) היא התנועה הגדולה ביותר ואחריה תנועת הנוער העובד והלומד (25.2%) ותנועת בני עקיבא (21.3%). אומדני הגודל של תנועות הנוער משמשים לתקצוב התנועות. כמחצית מתקציב כל תנועה נקבע על פי גודלה, יחסית לגודל כלל התנועות. אומדן הגודל היחסי של תנועות הנוער התקיים במהלך השנים 2015-2014 באמצעות הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה).
 
נתוני האומדן מלמדים כי במגזר דובר העברית (ממלכתי וממלכתי – דתי), שיעור התלמידים החניכים בתנועות הנוער בשנת 2015 הוא 30% בהשוואה ל- 22% בשנת 2006. במגזר דובר הערבית, שיעור התלמידים החניכים בתנועות הנוער בשנת 2015 הוא 12% בהשוואה ל- 6% בשנת 2006. 
התפלגות חניכי תנועות הנוער לפי דרגות כיתה מגלה כי ההשתתפות בפעילויות התנועות נפוצה יותר בקרב תלמידי היסודי, בהשוואה לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. מבין כלל חניכי תנועות הנוער 47% מהחניכים לומדים בכיתות ד'-ו', 32% לומדים בכיתות ז'-ט' ו-21% בכיתות י'-י"ב. 
מהנתונים עולה בנוסף כי 56% מהחניכים בתנועות הנוער הן בנות ו- 44% בנים. תמונה מגדרית זו אינה משתנה בדרגות הכיתה השונות.
 
נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער בישראל, אמר בתגובה לנתונים כי "מועצת תנועות הנוער, מברכת את תנועות הנוער, על הגידול המשמעותי במספר החניכים בעשור האחרון. גידול זה הינו תוצאה של עבודה קשה של המדריכים והרכזים בתנועות. יחד עם זאת, המשאבים שהעמיד משרד החינוך, אפשרו לתנועות להרחיב את הפעילות ולפתוח סניפים במקומות חדשים ובאוכלוסיות מגוונות. אנו מודים לשר החינוך ח"כ נפתלי בנט ולשרי החינוך בעשור האחרון שהעמידו לתנועות את התקציב שאפשר את הגידול".