" כשיצאנו  לעשות את הסדרה, היו שלושה סרטים שמאוד השפיעו עלינו", מספר ארי פינס, מיוצרי הסדרה הדוקומנטרית “צל של אמת", שמשודרת בערוץ 8 ומסעירה בימים אלו את המדינה. “אתה יודע מה משותף להם? הם נעשו על אנשים שהורשעו בבית משפט וזוכו בעקבות הסרטים. אתה אולי חושב שאי אפשר לערער על שום דבר שהמשטרה, הפרקליטות או בית המשפט עושים, וגם אם אנשים חפים מפשע יושבים בכלא - זה בסדר. אבל אנחנו חושבים אחרת".



במשך שלוש שנים וחצי עבד פינס, יחד עם היוצרים מיקה תימור ויותם גנדלמן, על הסדרה שעוסקת בפרשת הרצח המזעזע של תאיר ראדה ב־6 בדצמבר 2006.  אומנם רומן זדורוב הורשע ברצח של ראדה בשלוש ערכאות – בפעם האחרונה נדחה ערעורו על ידי בית המשפט העליון בדצמבר 2015 - אבל הסדרה ממשיכה לחפור בפצע ולהעלות סימני שאלה על אשמתו של זדורוב.
 
“ככל שאנשים יהיו יותר ספקנים, זה יהיה יותר טוב", מסביר גנדלמן. “אנחנו לא רוצים צייתנים שמקבלים כל מה שהממסד אומר. חשוב לשאול שאלות. כך התחיל עידן הנאורות, הבסיס של כל תורה פילוסופית".
 

אבל האיש הורשע, ערעורו נדחה.
תימור: “בבית המשפט העליון ישב הרכב של שלושה שופטים, ואב בית הדין, כבוד השופט יורם דנציגר, כתב שהיה מזכה את זדורוב מחמת הספק. שליש מההרכב שאל שאלות בנוגע לספקות. אנחנו לא באים לצאת מול בית המשפט. זה לא שיש 20 מקרים כמו של רומן זדורוב בשנה וגם לא בעשר שנים. יכול להיות שיש מקרים שבהם נפלו טעויות ויש ספקות, ואלה המקרים שבהם הציבור קם על רגליו".

"חושבים אחרת". יוצרי הסדרה. מימין: פינס, תימור וגנדלמן
"חושבים אחרת". יוצרי הסדרה. מימין: פינס, תימור וגנדלמן

 
גנדלמן: “יש פה מקרה ייחודי ברמת החקירה והמשפט. מקרה שבו אדם הואשם ברצח, בצדק או שלא בצדק, אך ורק על פי הודאתו. אין ראיה תומכת. להפך, יש ראיות מזכות. כששופטים מרשיעים חשוד על פי הסיפור שהוא מספר, זה גורם לאנשים להטיל ספק. בית המשפט מחפש אמת משפטית, אנחנו מחפשים אמת אבסולוטית ולא מוצאים אותה אף פעם. כל אדם וכל שופט בביתו יחפש אמת אחרת, לא רק משפטית, ולאמת הזו מאוד קשה להגיע".
 
פינס: “בשיטת המשפט האמריקאית צריכים הסכמה של 12 חברי מושבעים, פה אחד, כדי להרשיע אדם. בארץ, גם אם יש שופט בדעת מיעוט, זה לא מספיק כדי לזכות מחמת הספק. אנחנו חושבים שיש בעיה להרשיע רק על סמך הודאה. זה יוצר פתח לטעויות וספקות. יש תופעה של הודאות שווא שמוכחת בהרבה מחקרים בעולם".
 
השופט דנציגר, שהחליט לזכות מחמת הספק, הוסיף באותה החלטה שהסבירות שזדורוב חף מפשע אינה גבוהה.
תימור: “הסדרה שלנו מעלה ספקות, אבל היא לא קובעת מי רצח את תאיר ראדה ולא מתיימרת לענות על השאלה. היא מציפה סימני שאלה".
 
פינס: “יצא לנו לדבר עם המון משפטנים. יש נושא טביעות סוליות הנעליים שנמצאו בזירת הרצח. טביעה על האסלה, טביעה על הקיר שמפריד בין תאי השירותים. אלה טביעות שנעשו בסמוך לרצח. כולם מסכימים שהן לא שייכות לזדורוב. התביעה טוענת שהן שייכות לאחד המחלצים שהיו בזירה, אבל נבדקו כל הסוליות, והמשטרה לא הצליחה למצוא של מי הן. המשפטנים, שאיתם דיברנו, אמרו שהדבר הזה בעצמו צריך להיות ספק סביר". 
 
אף שופט לא שאל את עצמו את השאלות האלה?
תימור: “כיוצרים דוקומנטריים תפקידנו לשנות מציאות, לאתגר את הצופים, לעורר מחשבה. עשינו עבודה מאוד מקיפה. ראיינו שוטרים לשעבר, אנשי פרקליטות, סנגורים ורופאים משפטיים. אנחנו אומרים לציבור: ‘צפו, תסתכלו ותחליטו’".

 

"החוקר היה בטוח שזדורוב רצח" 


במהלך ארבעת פרקי הסדרה חוקרים ומתעדים פינס, תימור וגנדלמן את שלל הממצאים והעדויות שהולידה פרשת תאיר ראדה. מבחינתם, הדבר החשוב ביותר הוא להציף את הספקות בכל הנוגע לפרשה. “אם הספקות אצלנו כל כך חזקים אחרי שלוש שנים של עבודת תחקיר, אנחנו לא יכולים להבין איך אפשר לבטל אותם בהינף יד", אומר גנדלמן.
 
“בפרויקט החפות האמריקאי, ב־1,700 מקרים התגלה באמצעות בדיקות דנ"א שאנשים הורשעו בשוגג, הרבה מהם על סמך ההודאות", אומר פינס. “להרשיע אדם חף מפשע זה העוול הכי גדול. לא שאנחנו קובעים שרומן חף מפשע, אבל עצם האפשרות שדבר כזה קורה מצריכה כמה שיותר בדיקות. 
 “אנחנו לא אומרים שמישהו ניסה להכניס לכלא אדם חף מפשע ואנחנו גם לא מטילים דופי באף אחד מהמרואיינים", מוסיף פינס. "יושב אבי שי, שהיה החוקר הראשי בפרשה, ואני מאמין בו בלב מלא, אדם ישר. הוא היה בטוח שזדורוב רצח את תאיר, ויכול להיות שיש לו סיבות טובות, הגיוני לחלוטין". 
 
הסדרה כבר העלתה לחלל האוויר כיוונים חדשים ומעוררי שאלות. בין היתר, אחת העדויות בסדרה שייצרו כותרות רבות בימים האחרונים היא זו של א"ח, גבר שטען שא', בת זוגו לשעבר, סיפרה לו שהיא זו שרצחה את ראדה. גנדלמן טוען כעת בתגובה שהם לא אחראים לכותרות סנסציוניות שהתקשורת מייצרת, ואילו פינס טוען שא"ח עבר שלוש בדיקות פוליגרף מטעמם.
 
“אנחנו מביאים עדות שהובאה על ידי הסנגורים של רומן זדורוב בבית המשפט העליון ולא ממציאים דבר שלא היה קיים", מספרת תימור. “לקחנו עדות, שהחשיפה שלה לציבור הייתה מאוד נמוכה, והצלחנו להגיע לאותו בחור. לקח לנו המון-המון זמן לשכנע אותו להתראיין. הוא לא שש לקבל תקשורת. נתנו לו לומר את גרסתו".
 
לטענתם של היוצרים, הם נזהרו מלקבוע עובדות בשטח. “דאגנו בפרק להכניס ספקות לגבי הגרסה של א"ח, לתת את הגרסה של א’", אומר גנדלמן. “אנחנו לא מפנים אצבע מאשימה אליה. אנחנו רק אומרים שהעדות הייתה צריכה להיבדק. הנושא הושתק. עובדה שהציבור עד עכשיו לא שמע על הסיפור. יש פה בחורה שנחקרה לפני שלוש שנים במשטרה בפרשת הרצח של תאיר ראדה".
 
היו מי שטענו שמדובר בתיאוריות קונספירציה.
תימור: “הבאנו עדות שהוגשה בבית המשפט העליון, היא לא הומצאה. זו עדות שנידונה בערכאה של בית משפט. להגיד שאנחנו קונספירטורים זו דרך מאוד ארוכה. הפרק השלישי עוסק בקונספירציה. הוא שואל מדוע ואיך הפכו נערות, שהלכו עם תאיר לבית הספר, למוקד תיאוריה שלפיה הן הרוצחות? משמועות על אחת שאביה שוטר בכיר ועד טביעות הנעל שנמצאו שהיו שייכות לילדות קטנות. אנחנו מוכיחים שאלה שקרים שבני אדם המציאו. אז לקרוא לנו קונספירטורים?".
 
גנדלמן: “לא כל סדרה שמעלה שאלות היא קונספירציה. צריך לעשות את ההפרדה. נצמדנו לעובדות כדי להוכיח. לא קפצנו למסקנות ולא התבססנו על מידע שגוי".
 
בעקבות הסערה שחולל פרסום העדות בסרט, הוציאה פרקליטות המדינה הודעה שבה הבהירה כי מדובר בעדות שכבר נחקרה ב־2012 בידי משטרת ישראל.  לפי הודעת הפרקליטות, “א"ח נתן את העדות שש שנים לאחר הרצח. במסגרת החקירה נחקרה א’, בת זוגו לשעבר, והיא הכחישה את טענותיו וטענה כי היה לו מניע ברור להפליל אותה משום שנפרדה ממנו זמן קצר לפני כן. בהודעה צוין גם כי לאחר הסתכלות נקבע כי “א’ סובלת ממצב פסיכוטי" וכי שני בני הזוג לשעבר "אינם יציבים בנפשם". 
 

"רוב התיקים בארץ לא נסמכים רק על הודאה" 
 

הסדרה עלתה לכותרות בימים האחרונים לא רק בגלל התכנים, אלא גם בגלל ראיון שנערך למיקה תימור בתוכנית “שש עם עודד בן עמי" בערוץ 2, ובו רואיינה לצד הכתב יוסי מזרחי. לאחר הראיון פרסמה תימור פוסט בפייסבוק שבו כתבה, בין היתר: “הזמינו אותי... לאולפן בלי לציין שמדובר בראיון לצד הכתב יוסי מזרחי שלא נתן לי להוציא מילה מהפה, הכניס לי מילים לפה... מה נסגר עם חברת החדשות...? האם נשים בשבילה הן רק תפאורה כדי לתת לגברים לומר את משנתם ולחייך?".
 
לטענת יוצרי הסדרה, הם לא צפו את הבאזז שהיא תעורר. “חשבנו שזו תהיה סדרת דוקו שאף אחד לא ידבר עליה, ומקסימום יראו אותה כמה מאות אנשים", אומר פינס. “ממש לא ציפינו לגלי ההדף האלה. יש משהו מאוד משחרר עכשיו. אנשים רואים את הסדרה ומבינים מה עבר עלינו בשנים האחרונות".
 
במה שונה הרצח הזה ממקרים מסובכים אחרים?
פינס: “רוב התיקים בארץ לא נסמכים רק על הודאה. יש ראיות. רוב מקרי הרצח הם במעגל הקרוב למנוח, יש עקבות שמובילים. כאן זה תיק ייחודי, מורכב. נרצחה ילדה בצהרי יום, בבית הספר, כשאין שום ראיה ממשית שקושרת לחשוד פוטנציאלי. להגיד שיש הרבה תיקים כאלה זה מצחיק. יעצרו אותך על רצח השכנה, אתה עצור יומיים ואז תודה. אפשר להכניס אותך לכלא, פה נגמר הסיפור. מאסר עולם, ואין למשטרה שום סיבה להמשיך לחקור. החוקר הראשי בפרשה, אבי שי, שמתראיין בסדרה, אמר שבארץ מסתמכים יותר מדי על חילוץ הודאות. יודעים שזה מה שבית המשפט דורש".
 
יש לכם טענות כלפי החקירה?
גנדלמן: “היו הרבה מחדלים בחקירה. המשטרה עשתה עבודה בעייתית. יצאו למסיבת עיתונאים והודיעו שנתפס הרוצח בזמן שהוא ביצע את השחזור. היו ילדות שמסרו עדויות שמיעה וראייה, ואף אחד לא התייחס".
 
פינס: “כל אחד יכול לשפוט אם עשינו עבודה טובה או לא. כמו שעולים ספקות אם רומן זדורוב חף מפשע, אנחנו גם נותנים יסוד להאמין שהוא כן עשה את זה. אם הספקות יובילו למשפט חוזר, כל האנשים שנמצאים עכשיו בחדר ישמחו.