חוקר משטרה בכיר לשעבר: "יש בישראל רוצחים סדרתיים שלא נתפסו"

"מאז שנות ה-50' נרצחו בישראל למעלה מ-50 נשים שעסקו בזנות על רקע עיסוקן בזנות. חלק גדול מהרוצחים הסדרתיים פועלים על רקע מיני ונשים שעוסקות בזנות הן מאוד מאוד פגיעות וחשופות לקורבנות חמורה. אז להגיד שכל אותן 50 נשים שעסקו בזנות נרצחו על ידי רוצחים שונים, זו טענה שלא מחזיקה מים", הדגים דוידוביץ' את דבריו. 

"הייתה באזור השרון, לאורך כ-20 שנה, סדרת מעשי רצח שהיו בעלי מאפיינים דומים. היו 7 ילדים שנרצחו באזור המרכז במהלך שנות ה-80' ותחילת שנות ה-90', שגם שם היו מאפיינים דומים. אפשר להשוות את כמות הנעדרים מקום המדינה שלא נמצאו, מול רשימת הגופות של אלמונים, או חלק גופות, שנמצאו ולא זוהו, ולהבין שבחלק גדול מהסטטיסטיקה הזו מדובר במעשי רצח, שאותו רוצח דאג להעלים את העובדה שבכלל נעשה רצח, וזה נחשב במשטרה לתיק נעדר".
 

"ההגדרה של רוצח סדרתי היא שלושה מקרי רצח ומעלה, ופרק זמן מינימאלי של יממה בין רצח לרצח", הסביר הקצין הבכיר לשעבר. "עם זאת, בין מעשי הרצח יכול להיות גם פרק זמן של שנים רבות, כי טווח הפעולה של רוצחים סדרתיים יכול להימשך על פני שנים ולפעמים עשרות שנים. רוצח סדרתי מעדיף בדרך כלל שימוש בנשק קר או בידיים ולא בנשק חם או חומרי נפץ. הוא מעדיף את המגע האישי. בכך מקרה ומקרה אנחנו יכולים לקבל כמה זירות, דהיינו זירת החטיפה, הזירה בה החזיק את הקורבן, זירת הרצח ואולי גם ביתור הגופה. רוצחים סדרתיים הם בדרך כלל בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה. הם אינם חולי נפש. יש להם איזו הפרעה אישיותית, אבל הם אינם חולי נפש, בניגוד לאיזו תדמית שיש אולי בציבור".
 

גזית ציין שיש רוצחים סדרתיים שהם אנשי משפחה למופת, ודוידוביץ' השיב: "יכולים להיות רוצחים סדרתיים שחיים במסגרת משפחה גרעינית בצורה תקינה, אבל זה לא מאפיין עיקרי. בדרך כלל הם לא חיים במשפחה יציבה ומתפקדת. אם כי הם בהחלט יכולים להיות אנשים מאוד מקסימים ונחמדים. במיוחד אלה שהם פסיכופטים, הם מאוד מאוד נחמדים, יש להם קסם, יש להם צ'ארם. הם יכולים 'למכור קרח לאסקימוסים'. ככלות הכל זה הכלי שבאמצעותו הם מפתים חלק מהקרבנות שלהם".

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו