תחת אבטחה חסרת תקדים התקיים היום (חמישי), זו השנה ה-28, מצעד החיים במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו בדרך שאורכה לאורך שלושה קילומטרים ונערך השנה בסימן 80 שנה לחוקי נירנברג. למעלה מ-10,000 צעדו מ-40 מדינות ברחבי העולם, בהן מרוקו, פנמה, קנדה, צרפת ועוד יצאו לצעדה שנפתחה בתקיעת שופר של נציג מהונגריה. את המצעד הובילו שרת המשפטים איילת שקד, הרב הראשי לישראל לשעבר ורבה של תל אביב ישראל מאיר לאו, שגם נאמו מאוחר יותר על במת הטקס. 


משלחת חברי הכנסת למצעד החיים. צילום: דוברות הכנסתמשלחת חברי הכנסת למצעד החיים. צילום: דוברות הכנסת

 
במהלך הצעידה, אשר היתה מלווה באמוציות רבות מצד המשתתפים, נתפס רגע אחד בעדשת מצלמתו של כתב ערוץ 2, אלעד שמחיוף, אשר ראה את אחד המשתתפים משתטח לרגליו של ניצול שואה, ומחבק אותו. אותו ניצול שואה הרים אותו, וחיבק אותו.






 
 

דבריה של השרה שקד נפתחו כשהיא קוראת: "שמע ישראל, ה' אלוהינו. אני עומדת כאן בבבירקנאו, המכונה בפי עמנו "גיהנום עלי אדמות", כבת העם היהודי, כאזרחית של מדינת ישראל, וכשרת המשפטים של מדינת ישראל, במסגרת מצעד החיים, נרגשת ומלאה ביראת קודש. באתי לכאן עם בעלי אבי שני ילדיי, טייס קרב בצבא הגנה לישראל. בכל פעם שהוא הולך לשירות מילואים, אני חוששת. כמוני, כל האמהות במדינת ישראל, השולחות את היקר להן מכל לשרת למען העם והמולדת.

"בעומדי כאן במקום הנורא הזה שממנו לא שבו רבים מבני עמנו אני מבינה מדוע על בעלי להמשיך לשרת. כשם שברור לי, כך ברור לאביו, שנמצא כאן עמנו, ואיבד את כל משפחתו בשואה. כך, ברור לכל אלו ששרדו את התופת, ולעם ישראל כולו, שקיומו של צבא יהודי אינו דבר ברור מאליו. ביחס לשואה עולות לי, ואני מאמינה שלרובנו, בעיקר  סימני שאלה. 

כולם מתייחסים לנרצחים. אני רוצה להתייחס לרגע לרוצחים. לאור חוסר היכולת להבין את המעשים האכזריים והנפשעים אנו נוטים לומר כי הנאצים היו חיות אדם. אין שום הסבר מתקבל על הדעת לזוועות שנעשו למעט הדבקת תווית מעין זו, שתוכל, ולו במעט, להגדיר ולהסביר. האמת היא כי איננו יכולים לכנות את הרוצחים חיות אדם משום שאפילו חיות אינן עושות מעשים שכאלו.

אותו רוע בלתי יתואר של פושעי המלחמה הוא רוע אנושי טהור שהיה מגובה בתיאוריות, רקע תרבותי, בהחלטות רציונליות. לא היו אלו קבוצות שוליים בחברה הגרמנית, אלא שמנה וסלתה של החברה, וכאן בבירקנאו עולה שאלה כואבת לא פחות, והיא היכן היה העולם? היכן היו אומות המערב הנאורות כשהחלו להתעלל ביהודים? היכן היו צבאות המדינות המתקדמות?

"בזמן שהמשרפות פעלו במרץ במקום הזה ממש, מסילות הברזל המובילות אליו, היו בטווח פגיעה וודאי של מטוסי בעלות הברית. כמה אטימות לב יש בחוסר מעש ואי הושטת יד לעם היהודי חסר האונים. פגיעה במסילות הברזל הייתה עוצרת את משלוחי המוות. פגיעה במחנות עצמם, הייתה יכולה לעצור את מסע ההרג. מאות גיחות, מאות הפצצות של מטרות צבאיות, ולא ניתן היה להקדיש מעט מהן להפסקת ההשמדה? רבותיי, אני לא מצליחה להבין זאת".

הצועדים, צעירים ומבוגרים, יהודים ולא יהודים, עטופים בדגל ישראל, נשאו בידיהם את השלטים עם הכיתוב "Never again" עד לטקס המרכזי אשר יחתום את המצעד בבירקנאו. "לעולם לא עוד. לעולם לא נשתוק נוכח סבל ואלימות. אנו צועדים למען עתיד טוב יותר", אמר נשיא המצעד, ד"ר שמואל רוזנמן.

ניצול השואה אדוארד מוסברג באושוויץ. צילום: יוסי זליגרניצול השואה אדוארד מוסברג באושוויץ. צילום: יוסי זליגר

מוקדם יותר התקיים במשכן הכנסת המעמד המסורתי "לכל איש יש שם" במהלכו הוקראו שמות של נספים בשואה. הטקס נערך במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, ניצולי שואה, הרבנים הראשיים, חברי כנסת בעבר ובהווה. במהלך הטקס הודלקו נרות הזיכרון במנורת "השישה" לזכר שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה, על ידי ניצולי שואה ובני משפחותיהם, בני הדור השני והשלישי ובהם עליזה גלאם, אמה של השרה לשיוויון חברתי ח"כ גילה גמליאל, שהדליקה נר לזכר בני משפחה שנספו בלוב בתקופת השואה.

יו"ר הכנסת הקריא שמות של ילדים מאזור טרנסניסטריה שבאוקראינה, שהייתה מכונה בתקופת השואה "ממלכת המוות". באזור נרצחו כ-300 אלף יהודים ובהם אלפי ילדים. אדלשטיין הקריא בין היתר את שמותיהם של איזי גוטרמן, פעוט בן שנה, בנם של שרה ואהרון, פנחס בן ציון כהנא בן שמונה, בנם של אברהם וגולדה, אברהם סירוטה, פעוט בן שנתיים, בנם של רחל ונפתלי. קודם לכן פגש יו"ר הכנסת בניצולי שואה שיצירותיהם הוצגו בתערוכה מיוחדת בשם "צילום בגיל" בטרקלין הכנסת.

יולי אדלשטיין וניצול שואה מאושוויץ דוד דוגו לייטנר. צילום: דוברות הכנסתיולי אדלשטיין וניצול שואה מאושוויץ דוד דוגו לייטנר. צילום: דוברות הכנסת