הרצל ביטון לאחר הדלקת המשואה: "כל מה שישב לי על הלב - יצא"

אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא שנתן לי כוחות להילחם בבן עוולה ובכך להציל אותי ואת האנשים. עם ישראל ראה שדיברתי מהלב ומהנשמה, כל המטען מאז הפיגוע ב-21/1, הכל יצא לי שאני מול כל גדולי האומה, חברי כנסת, רמטכ"ל, שופטים, מפכ"ל. כולם. אני אגיד משהו שאמרתי גם לאדלשטיין ולנתניהו. אותן מילים שאמרתי. אני מרגיש שהייתי שליח מצווה".

"אתם יכולים לקרוא לי גיבור, אבל אני הייתי שליח של בורא עולם, שנתן לי כוח להילחם במחבל. כל הפרגון שאני מקבל זה לא דבר מובן מאליו. הגיבור האמיתי זה העם שלי, המדינה שלי. ראש הממשלה איבד אח יקר, שנסע להביא 150 איש, הוא גיבור. טרומפלדור הוא גיבור, מרים פרץ, שאיבדה את שני בניה, רונה רמון, מהם אני מקבל את הכוחות. האדם שתרם כליה, הוא ואישתו, הם הצדיקים האמיתיים. הם הצילו אנשים שהם לא מכירים. אני, בכוחות שקיבלתי, חשבתי להציל נפשות רבות". 

לאחר מכן שחזר גם את הפיגוע ואמר: "יצאתי ליום עבודה שגרתי, יום שאני זוכר אותו כאילו עכשיו יצאתי לעבודה. הייתי אמור להיות באותו יום בתאילנד, אבל ביטלתי את הנסיעה,יש לי חובות והתחייבויות, אז החלטתי שעוד שנה אסע. בחיים לא עזבתי את המדינה. אני בן 57, עליתי לקו והמנהל עבודה שיבץ אותי לקו 40.

"המחבל עלה יחד עם 4-5 סודנים, הם נכנסו, ואז הוא מחזיק 50 ש"ח ביד, אני מסתכל עליו, אני רואה שאין לו רב קו. הוא הסתכל עליי במבט מאיים ולחץ עליי ועשה קול מוזר. 5 שניות כולם יורדים, והוא מתחיל לדקור, פתאום הרגשתי שחם לי בבית החזה, ראיתי סכין מלא דם. הוא עוזב אותי והולך לאישה ומנסה לדקור אותה, אני התחלתי להיאבק בו עד שבסופו של דבר הצלחנו לגבור עליו".