למרות היותה שנויה במחלוקת, הבחינה הפסיכומטרית משמשת כבר עשרות שנים כלי עיקרי בידי המוסדות להשכלה גבוהה לסינון המועמדים הבאים בשעריהם. שניים מחלקי הבחינה הם פרק החשיבה המילולית ופרק השפה האנגלית, שבהם נבחנים אוצר המילים של המועמד, שליטתו בשפה, יכולת הניסוח שלו ומיומנות הבנת הנקרא. חלקים אלו נבדקים מתוקף היותם חלק מסל הכישורים הנדרש מסטודנטים בלימודיהם האקדמיים.



אלא שלאורך השנים התגלה כי הבחינה מציבה לא מעט קשיים בפני מועמדים חירשים וכבדי שמיעה שמבקשים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה, ואף לעתים מהווה מחסום של ממש שמונע מהם להתקבל. מדוע? אומנם הבחינה נערכת בכתב, אך הדרישה בה להתמצאות בעברית כשפת אם ובאנגלית ברמה גבוהה מקשה על חירשים וכבדי שמיעה, ששפת הסימנים היא שפתם הראשונה, העברית היא שפתם השנייה והאנגלית – שפתם השלישית.

אותם חסכים בשימוש בשפה מייצרים פער גדול בין ציבור כבדי השמיעה לשאר המועמדים ומספקים נקודת פתיחה נמוכה מאוד לנבחנים בעלי מוגבלויות שפה.
 
"מדובר במגבלה שמתאפיינת פעמים רבות בחוסר יכולת לזהות צלילים בתוך המילה, כך שהתלמיד נאלץ לפתח כישרון של הבנת משמעות המשפט מההקשר של מה שהוא כן שומע", אומרת אורית זולברג, מנהלת תחום השכלה ותעסוקה במכון לקידום החירש בישראל. "זאת מגבלה מורכבת, אבל בכל מה שנוגע לפסיכומטרי אפשר וצריך לטפל בה. אנשים חירשים וכבדי שמיעה שולטים באנגלית פחות מאנשים שומעים, אבל הציון באנגלית נחשב להם באותה מידה ומוריד להם את הציון הכללי.

"אפשר לטפל במגבלה הזו". אורית זולברג "אפשר לטפל במגבלה הזו". אורית זולברג

 

"הבעיה לא מתחילה בפסיכומטרי", מוסיפה זולברג. "יש לנו מסמכים של משרד החינוך שמעידים כי תלמידים עם ירידה בשמיעה הם מועמדים בולטים גם להישאר כיתה בבית הספר. הפתרון שאנחנו חפצים בו הוא פטור מההיבחנות בפרק האנגלית בפסיכומטרי לחירשים וכבדי שמיעה, אבל אנחנו גם אנשים ריאלים ומכירים בחשיבות של בחינת האנגלית עבור מוסדות ההשכלה, ולכן הניסיון שלנו הוא לשכנע לפחות לא להכניס את הציון בפרק האנגלית בפסיכומטרי כתנאי קבלה. כשמדובר במשלב שפה שכבד השמיעה לא נתקל בו מעולם כמו ברמה של האוניברסיטה, זו משימה בלתי אפשרית. לא מדובר בשפת אם שנמצאת בסביבת החירש מיומו הראשון". 

 
"הדלת סגורה בפנינו"

 
הבחינה הפסיכומטרית מציעה כיום הקלות מסוימות למועמדים עם מוגבלויות הזכאים לתנאי היבחנות שונים, כולל כבדי שמיעה או חירשים, למשל תוספת זמן, בחינה מושמעת, הפסקות מיוחדות ובחינה ממוחשבת. אלא שלדברי גורמים במכון לקידום החירש, לנוכח נקודת הפתיחה הנמוכה של חירשים וכבדי שמיעה, הקלות אלו אינן מספיקות. 
 
במכון לקידום החירש בישראל, שהיה לו חלק מרכזי במהלך השנים בניסיונות לפתור את הבעיה, טוענים כי בשל המכשול שמציבה הבחינה הפסיכומטרית "עשרות סטודנטים נאלצים מדי שנה לוותר על לימודים אקדמיים או להתפשר על מסלולים שלא רצו, וקיים מספר גבוה בהרבה של צעירים שפשוט מוותרים מראש על לימודים אקדמיים".
 
הנתונים מאששים את הטענה הזאת. לפי נתונים שאסף המכון לקידום החירש, למעלה מ־300 אלף סטודנטים לומדים כיום בכל מסלולי הלימוד ללימודי תארים וללימודי תעודה ב־65 המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. רק כ־600 מתוכם, המהווים 0.2%, הם חירשים או כבדי שמיעה, רובם בעלי ליקויי שמיעה קלים. זאת בעוד על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקם של לקויי השמיעה בכלל האוכלוסייה גדול לאין שיעור: 13% מכלל בני ה־20 ומעלה בישראל, 680 אלף בני אדם, הם לקויי שמיעה - 10% הם בעלי ליקויי שמיעה קלים ועוד כ־3% הם כבדי שמיעה או חירשים.
 
לפי נתוני מחלקת המחקר של המרכז הארצי לבחינות והערכה, שנמסרו למכון לקידום החירש, פחות מ־1% מכלל הניגשים לפסיכומטרי הם לקויי שמיעה. כך, בין השנים 1997 ל־2009 ניגשו לבחינה 813 אלף מועמדים שומעים, ורק 335 כבדי שמיעה. בשנים 1997־2009 הציון הממוצע של כבדי שמיעה בפסיכומטרי היה 501 לעומת ממוצע ארצי של 540. הציון הממוצע של כבדי השמיעה בפרק המילולי היה 102 מתוך 150, בפרק הכמותי 104 מתוך 150, ובפרק האנגלית – 90 מתוך 150. זאת לעומת ממוצע ארצי של 112 בפרק האנגלית.
 
אחת מאותם כבדי שמיעה שלא הצליחו להתגבר על המשוכה היא יהל, 22, שניסתה להתקבל ללימודי עבודה סוציאלית בכמה מוסדות, אך ללא הצלחה. "יהל מתמודדת עם מגבלה של חירשות מוחלטת באוזן אחת, ובשנייה יש לה שרידי שמיעה בלבד", מספרת אמה, ד"ר עפרית שפירא־ברמן. "היא למדה בבית ספר רגיל לאורך כל השנים, סיימה בגרות מלאה וטובה, התנדבה לשירות צבאי, וברור לה שהיא אזרחית שוות חובות ורוצה לרכוש השכלה. אבל אחרי שניגשה לפסיכומטרי אחד, אין לה סיבה אמיתית לגשת לעוד אחד. ישנה לקות מחשבתית ארוכת שנים של המערכת ביחס למועמדים חירשים. אני יכולה להניח שלולא המגבלה שלה, יהל הייתה משיגה פסיכומטרי גבוה מאוד, כמו שהשיגו אחיה".
 
ד"ר שפירא־ברמן, בעצמה מרצה באוניברסיטה העברית, מציינת כי סטודנטים בעלי לקות שמיעה הם אכן חריגים בנוף. "אני כבר 17 שנים מרצה, וזו השנה הראשונה שיש לי סטודנט עם לקות שמיעה, וגם היא קלה. פגשתי בשני העשורים האלה סטודנטים נכים ועיוורים, אבל חירש לא פגשתי".
 
"מקור הבעיה היה ונותר הבחינה הפסיכומטרית המשותפת לכולם", מוסיפה ד"ר שפירא־ברמן. "על המערכת לשקול מחדש את אופי המבחן לחירשים. לא רק את הבחינה באנגלית, אלא גם את המבחן המילולי. יש מוסדות שדלתם פתוחה יותר בפני חירשים, והם למשל נותנים לסטודנט חירש שעה פרטנית של אנגלית בשבוע במקום קורס של שש שעות. לפעמים זה כל מה שצריך. אנו לא מבקשים לוותר להם על הכל".
 
כמה מהאוניברסיטאות שאליהן ניסתה יהל להתקבל ייעצו לה לפנות למכללות, אבל גם שם המצב אינו מבטיח. לינוי שטיינברג, למשל, ניסתה להתקבל ללימודי סיעוד בשני מוסדות שונים להשכלה גבוהה, אך ללא הועיל. "בכל ניסיון נתקלתי בתקרת הזכוכית ששמה הפסיכומטרי בשל מגבלה שמיעתית שלי", היא מספרת. "ממוצע הבגרות שלי הוא 98.9, אך לצערי בפסיכומטרי השגתי רק 450 כשנפלתי בפרק האנגלית. במוסד אחד כלל לא היו מוכנים ללכת לקראתי, בעוד במכללה אחרת הוצע לי לקחת ארבעה קורסים (לאו דווקא הקשורים ללימודי סיעוד) בעלות של 1,500 שקל לקורס, כששכר הלימוד הבסיסי לשנה הוא כ־20 אלף שקל. כה מסורבל, כה מתיש, והכל בגלל פסיכומטרי. החלטתי שאני מוותרת על הלימודים".
 
במכון לקידום החירש מסייעים רבות לסטודנטים כמו שטיינברג, אבל מדובר במאבקים עיקשים וארוכים שבסופם לא פעם ניצחונות חלקיים בלבד. התופעה קיימת גם בקרב אוכלוסיות מבוגרות יותר. "אני מנסה להשלים לימודים לתואר ראשון בסיעוד, גם כדי להיות זכאית לתוספת שכר", מספרת אישה כבדת שמיעה שעלתה בעבר מרוסיה ועובדת בישראל שנים ארוכות כאחות מוסמכת. "אבל עם כל הניסיון הדלת סגורה בפני כי אין לי אנגלית ולצערי, בגילי ובמצבי אין לי שום יכולת לרכוש ידע באנגלית".

 
"לתת שוויון הזדמנויות"


לדברי גורמים במכון לקידום החירש, במהלך השנים האחרונות נעשו אינספור פניות והופצו ניירות עמדה מטעם המכון לשרי חינוך, ראשי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והמרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו) במטרה למצוא פתרון לסוגיה, אך המצב טרם השתנה. התוצאה המצערת, לטענתם, היא הדרה של סטודנטים כבדי שמיעה ממסלולי הלימוד שאליהם הם מבקשים להתקבל, ואף ממערכת ההשכלה הגבוהה בכלל.
 
"עד היום לא הצלחנו אפילו להיפגש עם המל"ג", טוענת זולברג מהמכון לקידום החירש. "לאחרונה, במענה לפנייה שלנו, לראשונה זה שנים הביעו במל"ג נכונות להיפגש עמנו בנושא, אולי בספטמבר הקרוב. אף אחד משרי החינוך שאליהם פנינו לא חזר אלינו בנושא". 
 
לאחרונה נרתמה למאבק גם ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מראשי השדולה בכנסת לזכויות אנשים עם מוגבלות. "לפני למעלה משלושה חודשים העברתי מכתב למל"ג בעקבות פניות רבות המגיעות ללשכתי בנושא, אבל עד היום לא קיבלתי כל התייחסות", טוענת ח"כ אלהרר. "כיום מערכת הפסיכומטרי לא מותאמת כלל לאנשים כבדי שמיעה ומונעת מרבים, זה שנים, להיות חלק אינטגרלי מחברה משכילה. בכוונתי להמשיך ולהיאבק על הסוגיה החשובה הזאת מול המל"ג עד אשר יימצא פתרון הולם לצעירים רבים כיום ולאלו שירצו בעתיד. לא הגיוני שגוף שאמור לדאוג לכלל הסטודנטים בישראל שוכח את החלשים ואת מי שזקוק להכוונה והתאמה. המל"ג מחויבת לתת שוויון הזדמנויות לכל האוכלוסייה להשתלב בלימודים אקדמיים".

"מחויבים לשוויון". אלהרר. צילום: יונתן סינדל "מחויבים לשוויון". אלהרר. צילום: יונתן סינדל

 
במאל"ו, האמון על ביצוע הבחינה הפסיכומטרית, הדגישו בפני ח"כ אלהרר כי עמדת המרכז, עוד בדיון שנערך בנושא על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות לפני 22 שנה, הייתה כי יש להתעלם מציון האנגלית של כבדי שמיעה ככלי לסינון מועמדים. לטענתם, עמדתם נותרה בעינה מאז, ואף קיבלה את תמיכת ועדת החינוך של הכנסת. במאל"ו ציינו עוד כי מבחינתם הם נדרשו לסוגיה במהלך השנים ובוצעו מרב ההתאמות האפשריות בבחינה, אבל הדגישו כי אין בסמכותם לקבוע ביטול של חלק מחלקי הבחינה או לקבוע פטור ממנה.
 
המועצה להשכלה גבוהה וראשי המוסדות להשכלה גבוהה אומנם עורכים ועדות חריגים שדנות במקרים פרטניים של סטודנטים חירשים שלא התקבלו לחוג שביקשו בגלל הבחינה, אך לדברי זולברג מהמכון לקידום החירש, "ועדת החריגים לרוב לא מתכנסת אלא אם אנחנו פונים לטובת הסטודנט, וגם רק אם מדובר בהפרש של כמה נקודות בציון. אם מדובר בהפרש של עשרות נקודות, אף אחד לא מוכן לדבר איתנו בכלל. מדובר בעוול שגורם לאפליה והדרה של אנשים מוכשרים ממערכת ההשכלה הגבוהה משום שרבים מוותרים מראש".
 
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "הדרישה לידיעת השפה האנגלית נועדה להבטיח את יכולתו של הסטודנט במהלך לימודי התואר להתמודד גם עם חומרים אקדמיים בינלאומיים, אשר רובם בשפה האנגלית. דרישה זו הכרחית על מנת להבטיח איכות לימודים ואיכות בוגרים ראויה. על כן לא ניתן לפטור סטודנט מדרישה זו או להתפשר עליה, שכן המשמעות היא פגיעה ברמת התואר האקדמי ובסטודנט עצמו. יחד עם זאת, נציין כי בקרוב ייכנסו לתוקף תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר יחולו על המוסדות להשכלה גבוהה. תקנות אלו, אשר המועצה להשכלה גבוהה הייתה שותפה בגיבושן, קובעות שורה של התאמות שעל המוסדות ליישם במטרה להנגיש את הלימודים האקדמיים לסטודנטים בעלי מוגבלויות"