אם לא יתחולל שינוי דרמטי, 2015 ו־2016 יירשמו בדפי ההיסטוריה כשנים של אנטישמיות גואה. הרחשים שפיעמו מתחת לפני הקרקע הפכו לקולות נפץ אדירים. באירופה מתמודדים עם שינויים גיאופוליטים ודמוגרפיים והשלכותיהם, ובארה"ב תועדו אשתקד - על פי דוח הליגה נגד השמצה שפורסם השבוע - 941 תקריות אנטישמיות, 3% יותר ממספר התקיפות בשנה שקדמה לה. איך מדברים עם דור ה־Z ברחבי העולם על זהות יהודית לנוכח הצל הכבד הזה? שאלה טובה.

במקביל למתרחש באירופה ענף התיירות הישראלי חווה משבר מתמשך, וגל הטרור הוביל לירידה משמעותית במספר המבקרים בארץ בחודשי הקיץ. מנתוני הלמ"ס שפורסמו בחודש דצמבר 2015, עולה כי 209 אלף תיירים הגיעו לישראל בנובמבר 2015 - ירידה של 4.6% לעומת נובמבר 2014. על הרקע הזה, נדמה שב"חוויה הישראלית", חברת הבת לחינוך של הסוכנות היהודית, פיצחו את הנוסחה. החברה פועלת ב־50 מדינות ברחבי העולם עם מאות קהילות יהודיות, כדי לחזק את הזהות היהודית בקרב הצעירים ולהעמיק את הקשר שלהם עם ישראל באמצעות ביקור חינוכי בארץ. מדי שנה גדל מספרם של הלוקחים חלק בתוכניות השונות שמציעה החברה, בהן תלמידי בתי הספר היהודיים ותנועות הנוער המשתתפים בפרויקט "תגלית", חניכי "מסע" המגיעים ארצה להתמחויות שונות, ומבקרים מזרמים דתיים ופדרציות יהודיות הבאים לכאן מרחבי העולם.

"שיטת העבודה היא תפירת חליפה לאותם מוסדות המתרוקנים מהשתתפות הדור הצעיר היהודי בפעילויות שאפיינו את הקהילות עד לפני עשור. בתי הכנסת, המועדונים המקומיים, תנועות הנוער וארגוני הסטודנטים סובלים מהיעדרות הדור הצעיר היהודי בקצב מטריד ביותר", מספר מנכ"ל החברה, עמוס חרמון. הפתרונות שמציעה "החוויה הישראלית" מגוונים: ביקורים קצרים למבקשים להגיע לישראל כדי לשפר את העברית, לצד תוכניות למי שרוצים להתנדב בארץ או להשתלב בהתמחות מקצועית, וגם לאלה שרוצים ללמוד מוזיקה ב"רימון" או חינוך במכללת לוינסקי.

"אנחנו עוקבים במשך שנים אחר המגמות בקהילות היהודיות בעולם, ובנינו יחד עם ראשי הקהילות והמחנכים תוכניות מיוחדות, שעם סיומן גדלה המעורבות של הצעירים בפעילות היהודית ובהמשכיות היהודית. במקביל פועלת 'החוויה' עם מאות מחנכים מהקהילות בשותפות עם מכללת לוינסקי להכשרת דור המחנכים הבא", מסביר חרמון.

שינוי מהותי מתקיים בכל הקשור לתוכניות ההתמחות בישראל. עם הקמתו של פרויקט "מסע" המסייע במימון תוכניות ההתמחות, בשותפות ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, הקימה "החוויה הישראלית״ מאגר של כאלף חברות ועמותות בארץ הקולטות את אלפי המתמחים שגויסו בקהילות להתמחות הנמשכת בין חודשיים לעשרה חודשים בחברות ומוסדות כמו HP, ,Deloitte הטכניון, Wix ,Jaffa Institute, אהבה, בית החולים הדסה ועוד. המתמחים לומדים עברית באולפן, נפגשים עם בני גילם ועם עולים ותיקים יוצאי אותן קהילות. חלק גדול מהמתמחים בוחרים לשנות סטטוס לעולים חדשים וממשיכים לבנות את עתידם בארץ.

מישל מוספיר (26), מתמחה במחלקת השיווק של "אהבה", היא אחת מהם. היא הגיעה מריו דה ז'נרו בתום לימודי שיווק במסגרת תוכנית "הלל" שארכה שישה שבועות, והמשיכה להתמחות ב"אהבה". המחשבה על שהות נוספת בישראל נולדה מעט לאחר מכן. "החלטתי להישאר בישראל חמישה חודשים נוספים, עד סוף יולי", היא אומרת.

אודרי ג'קסון (23) מפורטלנד, מתמחה בתפקיד מתאמת שיווק בחברת "מובייל ODT" במסגרת פרויקט "מסע", היא דוגמה למי שהגיעה והתאהבה. זו לא הפעם הראשונה שהיא מגיעה הנה באמצעות תוכנית של "החוויה הישראלית". הפעם נשארה גם לאחר סיום ההתמחות, כעובדת במשרה מלאה. בשבוע שעבר החלה ללמוד עברית באולפן.

מדירתה ברחוב דיזנגוף בתל אביב היא מספרת: "הגעתי לישראל לפני שלוש שנים ולא ידעתי דבר על ישראל. כל מה שידעתי, היה מגלויות וממאגרים שמציגים מדבר וגמלים. אחי, שהשתתף בתוכנית הקריירה של 'החוויה הישראלית', סיפר לי על תוכנית המתמחים והלכתי על זה. זה הסתדר לי עם הרצון שלי להגיע לכאן לשם מטרה מסוימת, לא לחופשה. גיליתי תרבות מדהימה ועשירה, אוכל מעולה, אנשים נחמדים וחביבים. עלייה? יכול להיות מאוד שכן".

יו"ר הסוכנות היהודית ומנכ"ל 'החוויה הישראלית' מעניקים תעודת הוקרה לתום כהן, החניך החצי מיליון של התוכנית. צילום: באדיבות 'החוויה הישראלית'יו"ר הסוכנות היהודית ומנכ"ל 'החוויה הישראלית' מעניקים תעודת הוקרה לתום כהן, החניך החצי מיליון של התוכנית. צילום: באדיבות 'החוויה הישראלית'

האתגר האנטי־ישראלי

קצת מספרים: "החוויה הישראלית״ פועלת כחברת חינוך ותכנים עצמאית עם דירקטוריון חיצוני ומערכות שיווק. פעילותה פרוסה על פני 50 מדינות שבהן מאות קהילות יהודיות, ומרבית עובדיה, 150 במספר, מחנכים מהתחום הפורמלי והבלתי פורמלי, הם עולים ופעילים מרכזיים בתנועות הנוער הציוניות וראשי הקהילות היהודיות.

בשנים האחרונות מדובר בחברה המובילה בארץ בתחום התיירות הנכנסת. הדבר בולט במיוחד נוכח המשבר הגדול מאז עופרת יצוקה וצוק איתן בקיץ 2014: שנת 2015 בחברה הסתכמה עם למעלה ממיליון לינות תיירים בארץ ומחזור מכירות של למעלה מ־50 מיליון דולר, והצפי ל־2016 הוא גידול של כ־10% במספרי המשתתפים וימי הפעילות החינוכית.

יותר מ־30 אלף צעירים ומחנכים יהודיים מ־50 מדינות הגיעו ב־2015 למגוון של מאות תוכניות הנמשכות בין עשרה ימים לעשרה חודשים למתמחים במקצועות השונים. בנוסף, לאחרונה זכתה החברה במכרז משרד החינוך לנסיעות תלמידי ישראל לפולין, ו־50 אלף סטודנטים וחניכי תנועות הנוער סיירו בהדרכת מדריכי "החוויה הישראלית" במחנות הריכוז בפולין ובאתרי מורשת יהודית באירופה.

על הקרבה ההולכת ונבנית מצד יהדות התפוצות מלמד מפגן הזדהות שערכו כאלף תלמידי י"ב מצרפת שהגיעו לארץ במסגרת סיור לימודי מעמיק. במהלך המפגן הוענקה תעודה הוקרה לחניך ה־500 אלף שהגיע באמצעות "החוויה הישראלית".

מצד אחד, נתונים מרשימים. מצד שני, האתגרים, מכל עבר, גדולים. התמיכה הכמעט גורפת שישראל נהנתה ממנה במרוצת השנים הולכת ומשנה פנים בקרב הקהילות היהודיות בחו"ל. "עד שנות ה־80 הקהילה היהודית בארה"ב הייתה קהילה מגויסת, שתמכה באופן מסורתי בכל ממשלות ישראל - שמאל וימין. משנות ה־80 אנחנו רואים רבגוניות מאוד בולטת בקרב הקהילה היהודית בארה"ב ויחסיה עם ישראל", אומר חרמון. "אם איפא"ק הייתה בעבר הממסד היהודי בעל העוצמה הגדולה יותר, ישנם היום הרבה מאוד ארגונים בעלי דעות שונות באשר לנושאים שונים כמו עתיד יהודה ושומרון, או שליטת הקו האורתודוקסי במדינת ישראל".

חרמון, מהמומחים המובהקים בתחום החינוך הבלתי פורמלי, משמש לצד תפקידו כמנכ"ל בתפקיד יו"ר הוועד המנהל של ״מרכז מורשת בגין״ ו״יד בן צבי״, והוא עומד בראש כוח המשימה למאבק באנטישמיות והדה־לגיטימציה של ישראל בסוכנות היהודית. מתוקף ניסיונו, הוא ער לאתגרים הגדולים. בשבוע הבא ישתתף בכינוס חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בצרפת ביחד עם מאות נציגי קהילות וארגונים יהודיים מרחבי העולם. חבר הנאמנים יתכנס השנה לראשונה בפריז, במטרה להפגין סולידריות עם הקהילה היהודית הגדולה באירופה.

"בקמפוסים בחוף המערבי אנחנו נתקלים במגמה אנטי־ישראלית שהיא למעשה האנטישמיות החדשה", אומר חרמון. "בעוד שהאנטישמיות הקלאסית הישנה נטפלה לפרט היהודי וטבעה בו כל מיני תדמיות של שטן כזה או אחר, האנטישמיות החדשה עושה את זה לקולקטיב היהודי, שנצבע היום באותם צבעים של אותו אינדיבידואל יהודי לפני 70 ו־80 שנה. יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי נתן באנטישמיות החדשה סימנים: ברגע שעושים למדינת ישראל דה־הומניזציה ומשווים אותה למשל לפעילות הנאצית, מבחינתו זו אנטישמיות. הדבר השני הוא דה־לגיטימציה - לישראל אין זכות להתקיים, כמו שבעבר לא הייתה זכות לבן הגזע היהודי להתקיים. השלישי הוא הדאבל סטנדרט, שאולי הוא החמור ביותר. בין 70% ל־80% מהחלטות האו"ם, החלטות המועצה לזכויות האזרח בז'נווה ושל אונסק"ו, הן נגד ישראל. זו אנטישמיות לשמה, אחרת קשה להסביר את השפיטה של מה שקורה בישראל לעומת דברים אחרים שקורים בעולם, כמו העובדה שמיליוני מוסלמים נטבחים על ידי מוסלמים".

ויש כמובן תהליכי גלובליזציה.

"בגלובליזציה יש דברים נפלאים, אבל יש בה אנטיתזה לשמירה על הזהות היהודית. הרי אם נרצה או לא, תמיד יבדלו אותנו ולא יעזור כלום", אומר חרמון. "אנחנו לא יכולים להתעלם מהמציאות, מהטכנולוגיה ומהרשתות החברתיות, ולכן פיתחנו את זה ברמות הגבוהות ביותר עם אתרים בשש שפות. בסוף נצטרך להעביר להם את זה דרך הרגליים וישיבה משותפת עם בני גילם, שיבינו חד־משמעית את המיוחדות שיש בעם הזה ובקולקטיב היהודי. זה לא פשוט להסביר לדור ה־Z מה מיוחד בו. זה אתגר בלתי רגיל לשבת מול נוער יהודי שגם אם הוא למד בבית ספר יהודי, ברגע שהוא מגיע לקמפוסים הוא נטמע באווירה כללית אוניברסלית. זה מאוד נורמלי. האקדמיה האמריקאית מעודדת סטודנטים ללמוד סמסטר אחד או שניים מחוץ לארה"ב. ישראל נמצאת רק במקום ה־20. אנחנו טוענים שישראל יכולה להתמודד בכל קנה מידה אובייקטיבי, ולהיות הרבה יותר אטרקטיבית באמצעות העברת מידע".

איך על הרקע הזה מצליחים לשכנע צעיר עם חיים מלאים שיש לו מה לחפש בישראל?

"אנחנו מדברים על דור ה־Z. חבר'ה מאוד צעירים שעסוקים בגיל ההתבגרות, חשופים לתופעת הגלובליזציה ורוב שעות היום מחוברים למחשב ולסמארטפון. כמו הנוער שלנו. הם לא מתפנים לעיסוק בקולקטיב היהודי. דווקא עם הגיל הזה, לפני הגעתם לאוניברסיטה, אנחנו מעוניינים להתמודד. אנחנו עושים מאמץ גדול, כי הטענה שלנו היא שאנחנו יכולים להכפיל ואפילו לשלש את מספר התלמידים עד גיל 18 שמגיעים לארץ, לפני שהם מגיעים לקמפוסים. שם, חלק גדול מהם הופך לאדיש בקשר לזהותו היהודית והקשר שלו לישראל, או במקרה הגרוע מתחיל להזדהות עם הפרופגנדה האנטי־הישראלית. אנחנו צריכים להבין שהסטודנט האמריקאי הממוצע הוא ליברל ודמוקרטי, והרבה פחות אקטיבי. עד גיל 18, בשנים האחרונות הצלחנו להיות מחולל שינוי והגדלנו ביותר מ־40% את מספר התלמידים שמגיעים לישראל".

בואו לבקר

הדרך, הבינו ב"חוויה הישראלית", היא באמצעות הרגליים, העיניים והלב. "בראייה היסטורית", אומר חרמון, "ממשלת ישראל והסוכנות היהודית השקיעו מיליארדי דולרים במשך השנים על מנת להתמודד עם נושא הזהות היהודית והקשר למדינת ישראל. אחרי הרבה מאוד שנים הגענו למסקנה שביקור חינוכי משמעותי בארץ הוא אותו סוכן מחולל שינוי.

"אנחנו עובדים באמצעות שליחים, רשתות חברתיות וחומרים שונים, וכל הדברים הכי מודרניים שיש היום על מנת למשוך את תשומת לבם של בני הדור הצעיר. המטרה היא לגרום להם להגיע לביקור משמעותי שעיקר עיסוקו הוא פגישה עם נוער ישראלי, מכל הדעות וכל הזרמים, מכל הארץ. המפגש הבלתי אמצעי הזה אפקטיבי. בלי מתווכים ובלי אנשים שמדברים איתם על עלייה, עם אירוחים אצל אלפי משפחות, תנועות הנוער ובתי הספר. בפרספקטיבה של 25 שנה, אותו מפגש גורם לכך שהם כן יתחתנו עם יהודים וכן תעניין אותם ההמשכיות היהודית".

בשום שלב לא מדברים איתם על עלייה?

"עם הצעירים עד גיל 18 אנחנו בוודאי לא מדברים על עלייה, אבל אנחנו נוכחים בכל הפגישות. להגיד לך שבשיחות בחדר האוכל על הפופים בחברות ההייטק הם לא מנסים לשכנע אותם להאריך שהות ולשנות סטטוס? בוודאי שכן".

התוכניות של "החוויה הישראלית" כוללות כאמור גם התנדבויות. ג'ולי סייביץ' (20), מבלרוס, הגיעה גם היא במסגרת פרויקט "מסע" יחד עם בן זוגה אלכסיי. בעוד שאלכסיי משתתף בקורס התמחות מקצועי בחברת בזק בינלאומי, ג'ולי מתנדבת כרוקחת בעמותת "חברים לרפואה". "בעלי ואני לא שמענו על הפעילות של 'החוויה הישראלית' כלל וכלל עד שהגענו לתערוכת 'מסע' במינסק. מה שראינו שם כל כך מצא חן בעינינו, שהחלטנו להשתתף באחד המסלולים ולנסוע לישראל", היא מספרת. "אנחנו נמצאים בארץ כבר שישה חודשים ונשארו לנו עד סוף המסלול עוד ארבעה. כמובן שאנחנו מתכוונים להשלים את המסלול עד סופו. יתרה מזאת, נכון לעכשיו התגבשה אצלנו החלטה להישאר בישראל בתור עולים".

מה היה ידוע לך על ישראל ומה למדת עליה בפועל?

"כמעט כלום. ידענו רק שישראל היא מקום חם מאוד, שיש בו חופים של שלושה ימים שונים, מלחמות לעתים תכופות, טרור, וגם שהכל כאן די יקר. הגענו כיוון שרצינו לחוות את החוויה הישראלית ואת החיים במדינה דמוקרטית ומודרנית. אחרי חצי שנה למדנו הרבה מאוד על המדינה ועל החברה הישראלית. מסתבר שהיא בכלל לא דומה למה שחשבנו. התחלנו להתייחס ליהדות עם הבנה. לפני כן ידענו על יהדות רק שני דברים - גברים דתיים לבושים שחור ויש להם פאות. וזהו. עכשיו אני ובעלי יודעים הרבה יותר ומבינים הרבה יותר. יש לנו ניסיון גדול וידע, שפה חדשה, הבנה של החברה הישראלית והיכרויות חדשות שוודאי יועילו מאוד בעתיד".