שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג-אנדרסן, תקף היום (רביעי) בדיון בכנסת את הממשל הישראלי שהורס מבנים שנבנו במימון האיחוד האירופי בשטחי סי בגדה המערבית. אנדרסן אמר כי "ישראל הורסת מבנים ופרויקטים שנבנו בתמיכת האיחוד האירופי בשטחי סי, בטענה שהם נבנו 'ללא אישור'. אולם המציאות היא שזה כמעט בלתי אפשרי עבור פלסטינים להשיג אישורי בנייה בשטחי סי. למעשה, ב-2014 ניתן רק אישור בנייה אחד, וב-2015 - אף לא אישור אחד. במקביל, אוכלוסיית המתנחלים גדלה מדי שנה. כ-70% משטחי סי נתפסו באופן חד-צדדי בידי ישראל, בעיקר באמצעות הכללתם בשטחי השיפוט של הרשויות המקומיות של המתנחלים. שטחים אלה הפכו סגורים בפני הפלסטינים. במהלך ששת החודשים הראשונים של 2016, כ-91 מבנים שנבנו בתמיכת האיחוד האירופי נהרסו. ב-2015 כולה - עמד מספר זה על כ-70 מבנים.



האיחוד האירופי ממשיך לקיים דיאלוג עם ישראל בדרכים שונות, והמצב היה משתפר בהרבה לו ישראל הייתה מעניקה אישורי בנייה בשטחי סי, כמתחייב מהחוק הבינלאומי ומהסכמי אוסלו. אולם בסופו של דבר, מה שנדרש הוא חידוש המשא-ומתן לקראת הקמת שתי מדינות". את הדברים אמר אנדרסן בדיון שיזם חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) תחת הכותרת "מגרשים ומספחים: מה קורה בשטחי C?", בהשתתפות נציגים של קהילות פלסטיניות, דיפלומטים זרים, וכן נציגי ארגוני זכויות האדם.

לארס פאבורג-אנדרסן, צילום: סיוון פרג', ארכיוןלארס פאבורג-אנדרסן, צילום: סיוון פרג', ארכיון




במקום לפתור אותה, ישראל יוצרת מצוקה הומניטרית


גם נטלי גרוב, נציגת האו"ם תקפה את הממשלה: "לישראל, כמדינה הכובשת, יש מחויבות כלפי הפלסטינים שחיים בשטחי סי, אשר להם יש מעמד של אוכלוסייה מוגנת. אחד מתפקידי האו"ם הוא לוודא כי מעמד זה נשמר, לרבות הזכות לסיוע הומניטרי. מדיניותה של ישראל מובילה למציאות הומניטרית קשה: היעדר נגישות למזון, מחסור בקורת גג, גישה חלקית לשירותי בריאות וחינוך או למים נקיים. מחצית מהקהילות בשטחי סי נעדרות שירותי בריאות בסיסיים, ונעזרים במרפאות ניידות. קהילות רבות לא מחוברות למים או לחשמל. ישראל לא עומדת במחויבותיה הבסיסיות, ולכן - הקהילה הבינלאומית נכנסת לתמונה. האו״ם מודאג במיוחד מסכנת הטרנספר הכפוי המרחפת מעל חלק מהפלסטינים, למשל התושבים הבדואים בדרום הגדה המערבית".



גרוב הוסיפה כי "ישראל יוצרת מצוקות הומניטריות, במקום לפתור אותן. כשהקהילה הבינלאומית מנסה להתערב ולסייע בהתמודדות עם המצוקות - ישראל מערימה מכשולים בפניה. המדיניות הזו מעמיקה את המצוקות ההומניטריות, מייצרת סכנה של טרנספר, גורמת למתח בין ישראל לבין הדין הבינלאומי, ומגבירה את החשש שישראל אינה מעוניינת בפתרון מדיני".




יהודה גליק: "אם לא נקפיד על המוסר, אנחנו בבעיה"



חנין אמר כי "הכנסת מאוד ממעטת לעסוק במה שקורה בשטחים הכבושים, אבל אי אפשר להתעלם מהפיל שנמצא במרכז החדר, ולא לקיים בנושא זה דיונים רציניים ומעמיקים. מטרת הכנס הזה היא לעסוק בדרמה הגדולה של שטחי סי, שהם מרבית שטחי הגדה המערבית. זו דרמה משום שבששת החודשים הראשונים של 2016, ישראל הרסה שם יותר בתים מאשר בכל העשור שלפני כן. מדובר על מצוקה אנושית, על קהילות שסובלות שוב ושוב מחורבן ומהרס, על פגיעה במיכלי מים ובלוחות סולאריים. כל המהלכים האלה לא קורים בטעות. אם מצרפים את כל הפרטים הדרמטיים שנפרשים בפנינו, מתגלה מדיניות מגובשת שמטרתה לשנות את הסטטוס-קוו הפוליטי, לגרום לאוכלוסייה הפלסטינית לעזוב את השטחים בהם היא חיה, ולספח חלק משטחי סי לישראל - ובכך למנוע פתרון של שתי מדינות. לכן, זו לא רק שאלה של זכויות אדם, אלא שאלה פוליטית מן המדרגה הראשונה".



דב חנין, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90דב חנין, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



הנציג היחיד לקואליציה בדיון היה חבר הכנסת יהודה גליק (ליכוד): "האמת היא שנדמה לי שיותר חשוב שדווקא חברי כנסת מהמפלגה שלי יגיעו לכנס כזה וישמעו את העדויות. באתי לפה בעיקר כדי להקשיב. אני כן מאמין, באמונה שלמה, במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. חלק גדול מהבעיות שהועלו פה ייפתרו לאחר שהחוק היהודי יוחל על כל יהודה ושומרון, ולהעניק זכויות ואדם ואזרח מלאות. אבל לא ניתן לעשות את זה בלי שתהיה התנהלות מוסרית. מאוד מצערים אותי חלק מהדברים ששמעתי. דווקא כמי שחושב שמפעל ההתנחלות הוא צודק ומוסרי - אם אנחנו לא נקפיד על עקרונות המוסר, אנחנו בבעיה גדולה מאוד. אני רשמתי לעצמי לא מעט שאלות שאני רוצה לשאול את עצמי".