בשבוע שעבר התפארו במשרד להגנת הסביבה בהישג מהדהד בבית משפט השלום בכפר סבא - קנס של 275 אלף שקלים ועוד קנס 'על תנאי' למשך שנה של חצי מיליון שקלים, אותם הטיל בית המשפט בפסיקה מה-20 ביולי האחרון על חברת "שרון שי פינוי פסולת ושירותי איכות הסביבה". אך פסק הדין שלכאורה נראה מרשים, חשף את איטיות הרגולציה ואפסותה. מדובר בקבלן פסולת שפעל במשך תשע שנים רצופות, מ-2001 עד 2010, בתחנת מעבר לא מורשית לפינוי פסולת בסמוך למושב נווה ימין ליד מקורות נהר הירקון, שמאמצי שיקום ניכרים סביבו בשנים האחרונות לא מנעו עדיין את הנזקים של היותו במשך עשרות שנים פח האשפה של מזהמי גוש דן.
המשרד להגנת הסביבה בעצמו ציין: "תחנת הפסולת הוקמה על אקוויפר החוף, בתחום אגן הניקוז של הירקון והועברה אליה פסולת מסוגים שונים. בסיורים שנערכו בתחנה על ידי נציגי המשרד נמצא כי היא פעלה ללא התשתיות הדרושות בדין. בשטח התחנה נמצאו, בין היתר, שלוליות תשטיפים (מים מזוהמים מהפסולת), פסולת שבאה במגע עם מי גשם ופסולת אורגנית רקבובית. באחד הסיורים נמצאה אף ערימת פסולת בוערת". זאת ועוד, המשרד הודה כי "למרות ההתראות הרבות שנשלחו לנאשמים על ידי נציג המשרד, המשיכו הנאשמים לפעול שלא כדין. כמו כן, במספר פעמים הפריע מנהל החברה לנציגי המשרד למלא את תפקידם". מכאן עולה כי העבריין הסדרתי פעל באין מפריע כמעט עשור ברצף כשהוא מצפצף בגלוי על הגוף שאחראי מתוקף החוק על אכיפה כנגד מזהמי הסביבה של כולנו הפוגעים בבריאות הציבור, בבתי גידול אקולוגיים ובערכי טבע.
תגובה מאוחרת
התחנה נסגרה ב-2010 בגלל הליך משפטי מקביל על פעולה ללא רישיון עסק שניהלה המועצה האזורית נגד הקבלן. חקירת עבירות הזיהום שלו על ידי המשטרה הירוקה, אף שהיו ידועות למשרד להגנת הסביבה החלו רק ב-2007 ולא במקביל וכתב האישום הוגש ב-2010 כשהתחנה כבר נסגרה. שאלות רבות עולות מהפרשה הלכאורה מקומית אבל העצובה והמקוממת הזאת: מדוע היה צריך לחכות לבית המשפט ומדוע התביעה הוגשה כה מאוחר? מדוע הקבלן פעל ללא הפרעה למרות העבירות והמשרד להגנת הסביבה הסתפק בהתראות? וחמור מזה – מדוע הוא עדיין חברה קיימת המורשית לעסוק בתחום כך שבית המשפט משית עליו 'קנס על תנאי'? אם כך מתנהל שומר הסביבה הלאומי מול עבריין קיקיוני, איך הוא עומד מול חברות ענק כמו בתי הזיקוק וחברת החשמל?
במשרד להגנת הסביבה אמרו ל"מעריב אונליין" בתגובה כי בשנים הראשונות התנהל הליך משפטי נגד קבלן הפסולת מצד המועצה האזורית דרום השרון בגלל שהמקום פעל ללא רישיון עסק. אבל מה בין זה לבין עבירות הזיהום? רק אחרי שפתחה המועצה האזורית הליך משפטי שכלל לא קשור לזיהום, פעם אחת ב-2001 ופעם נוספת ב-2004, הצטרף אליו המשרד להגנת הסביבה באיחור ניכר – רק בשנת 2007. הקבלן העבריין המשיך לפעול באין מפריע גם לאחר צו סגירה למקום שניתן כבר ב-2003, אבל בכלל על רקע ההליך של המועצה נגדו על נושא רישיון העסק. בכל הזמן הזה המשרד להגנת הסביבה כלל לא היה מעורב.
במשרד מדגישים את ההתראות שנשלחו למזהם אבל בסמכות המשרד להוציא צו סגירה מידי למקום מתוקף אותן עבירות בהן הורשע הקבלן לבסוף בבית המשפט, בין היתר: עבירות זיהום מים לפי חוק המים, הפעלת תחנת מעבר לפסולת ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין לפי חוק רישוי עסקים, אי נקיטת אמצעים דרושים למניעת וכיבוי בעירה וגרימת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים לפי החוק למניעת מפגעים.
"כלב שמירה ללא שיניים"
המשרד להגנת הסביבה הגיב לסוגיה: "בעקבות הפעלת תחנת הפסולת בצורה לא חוקית ולאחר שכלו כל הקיצין ועקב התנהגותם המפירה של הנאשמים, שלא הורתעו מההליכים הפליליים שנקטה נגדם הרשות המקומית, בשנת 2007 התערב המשרד. המשרד להגנת הסביבה הכיר את המפגעים הסביבתיים של תחנת המעבר עוד בשנת 2002. יחד עם זאת, היות והמדינה בזרוע אחרת שלה - הרשות המקומית, פתחה בהליכים לסגירת העסק והגישה שני כתבי אישום פליליים בשנת 2004, לא היה מקום למשרד לפעול כנגד הנאשמים בהליך פלילי נוסף במקביל. למרות ההליכים הפליליים שננקטו נגד הנאשמים, נמצא כי התחנה המשיכה בפעילותה. בשלב זה המשרד החליט לפתוח בחקירה פלילית מטעמו, ובסוף שנת 2007 נפתחה חקירה פלילית ע"י המשטרה הירוקה".
"המשרד להגנת הסביבה הוא כלב שמירה ללא שיניים, שמוכיח שוב שאין לו כלים יעילים נגד עברייני סביבה", אמרו ל"מעריב אונליין" בעמותת צלול, שמובילה פעילות לשמירת הים, החופים ומקורות המים בישראל. "אין שום אלמנט של הרתעה בקנס שהטיל בית המשפט אם הוא ניתן שש שנים לאחר שתחנת הפסולת נסגרה. אין גם סיכוי שהמשרד יתמודד מול תאגידי ענק מזהמים כשבמשך שמונה שנים הוא אינו מצליח למנוע מקבלן פינוי אשפה קטן לזהם באין מפריע את החלק המשוקם של הירקון. מתברר שלא רק מזהמים אלא גם הביורוקרטיה והסחבת במשרד ובמערכת המשפט פוגעים בסביבה".