ד', החקלאי מבית אלעזרי, החשוד כי ירה למוות בפורץ, שיחזר הערב (רביעי) בראיון לחדשות ערוץ 10 את האירוע ואת האיום שלטענתו גרם לו לפתוח באש. "תוך כדי שיצאתי מהבית שמעתי רעשים של משאית מונעת. יש לי רישיו אז ליתר ביטחון תפסתי את האקדח שלי, ותוך כדי שהלכתי בזהירות, ראיתי שלוש דמויות, כמו צללים כי היה חשוך. ראיתי אחד מהם מרים מוט או ברזל או קרש, לא זיהיתי מה. תוך כדי שהוא הלך לכיווני, הוא אמר לי 'לך מפה'. הסתובבתי, נפלתי ותוך כדי דרכתי את הנשק ויריתי באוויר".



אחרי הירי נמלטו הגנבים, וד' הזעיק את המשטרה. שעתיים לאחר מכן נמצאה הגופה של אחד מהם, והנהג עוכב לחקירה. כזכור, הבוקר נעצרו שני הפורצים הנוספים החשודים במעשה, שני גברים בשנות ה-30 לחייהם. "זה היה יכול לקרות לי, לך לכל מי שבמושב", אמר ד', והוסיף: "אני לא גיבור, זה מערב פרוע של פריצות".



בית אלעזרי. צילום:השומר החדש



תפס גנבים בדיר, הפורץ שחט אותו עם מברג


מאות חקלאים הגיעו אתמול בערב למחות על כך שהמדינה מפקירה אותם לטענתם בכל הנוגע לפריצות וגניבות. ההפגנה והאירוע שהוביל אליה, העלו לכותרות את מצוקת החקלאים ביישובי הספר, המתמודדים לילה לילה עם ניסיונות גניבה של ערבים מיהודה ושומרון והפזורה הבדואית בנגב. מגדל הכבשים איתמר גלעד מנחל הבשור סיפר מוקדם יותר הבוקר לגבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM", על ההתמודדות.



"אני בנחל הבשור, אזור עוטף עזה. עייף, שומר כל הלילה. עכשיו העירו אותי לדבר על הנושא. אני שומר כדי שלא יגנבו לי את הכבשים והפרות. אני שומר כל לילה כבר 13 שנה, בין שתיים לחמש בבוקר. הפועלים קמים ב-5 וחצי אז הם מחליפים אותי. אחרי שאני שומר בלילה אני ישן בין שלוש לחמש שעות ומתעורר לעבודה כי אין ברירה. אם אני לא אשמור בלילה לא יהיה לי למה לקום בבוקר לעבודה, לא יהיה פה כלום".






"אני מגדל כבשים ופרות, כ-900 כבשים ו-150 פרות", סיפר גלעד. "בלילה הן בדיר ובמרעה. הדיר מגודר, אבל גדר זה חוט ברזל שחותכים עם פלייר, עם אולר. ביום הכבשים במרעה במשך היום עם רועה, וגם זה דבר שמפחיד, כי יכולים לגנוב אותן ביום מהמרעה. אבל הפחד הוא בעיקר בלילה שיבואו לדיר ויגנבו כבשים, שזה בעצם מה שהם עושים". לדבריו, זהו מצב מסוכן: "יש לי חבר שלפני כמה שנים קם משינה ותפס גנבים אצלו בדיר. הוא שאל אותם 'מה אתם עושים פה?' ואחד מהם שחט אותו עם מברג. הוא היה ארבעה חדשים בטיפול נמרץ מורדם ומונשם, עד היום כל הצוואר שלו קרוע. זו בדיוק אותה סיטואציה שהייתה בבית אלעזרי עם המשאית, רק ששם לא הצליחו לשחוט אותו".

"לא יוצא לי לדבר עם המשטרה, אם לא גנבו אני לא מדבר איתם", הוסיף. "כשאני שומר בלילות אני רואה על הגבעה מדורה שמשם מתצפתים עלי. או רכב שנוסע פה בארבע בבוקר ללא אורות. אני כן רואה התעניינות מסביב, שכן מנסים לראות מה קורה פה אצלנו. בשביל זה אני שומר, שיראה אותי פה, שאהיה נוכח. כשאני מגיע לאפיסת כוחות, אני מבקש שאבא שלי ישמור. אין לי מי, בחווה אנחנו ארבעה. לשכור חברת שמירה או אבטחה זה לא כלכלי, ואתה לא יכול לצפות משומר שישמור בלילה ויעשה את העבודה אם יבואו גנבים. אתה לא יכול לצפות ממישהו שהוא לא אתה שבאמת יעשה את זה. כל בן אדם יברח או יסתובב כשיראה גנבים".