מצבו של החולה והגיל שלו מהווים פרמטרים חשובים בהחלטה אם לבצע ניתוח, הסביר אתמול פרופ' פליקס אומנסקי, המנהל לשעבר של המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שניתח את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.

בראיון לבן כספית ואריה אלדד ברדיו 103FM העריך פרופ' אומנסקי כי על סמך הנתונים הידועים עד כה, ההחלטה לא לנתח את שמעון פרס הייתה נכונה.

בין האירוע המוחי שעבר שרון לפני כעשר שנים לבין זה שעבר פרס שלשום יש קווים משותפים לכאורה. שרון, שסבל מאירוע מוחי, עבר שלושה ניתוחים ממושכים ולאחר מכן הועבר מחוּסר הכרה למחלקה לשיקום נשימתי במרכז הרפואי תל השומר.

פרופסור אומנסקי. צילום: מרכז רפואי הדסהפרופסור אומנסקי. צילום: מרכז רפואי הדסה

בתשובה לשאלה מה היו השיקולים לנתח את שרון ולא לנתח את פרס, אמר אומנסקי: "אני רוצה להבהיר שאני ניזון מהדיווחים בתקשורת. לא ראיתי את פרס, לא ראיתי הדמיה ולא שוחחתי עם אחד מרופאיו. אצל שרון המצב היה שונה: לא היה אוטם, היה דימום מסיבי והוא הידרדר מהר מאוד. שם היה צריך לתת את כל הצ'אנס להציל אותו. אי אפשר היה לחכות".



"אין פרוטוקול אחד ללכת לפיו"



בתשובה לשאלה האם גילו המתקדם של פרס (93) היה שיקול בהחלטה שלא לנתח אותו, השיב אומנסקי: "ישנם כמה פרמטרים. מצב החולה והגיל מאוד חשובים, איזה תפקוד היה לו לפני האירוע, אילו מחלות רקע, גודל הדימום, מיקום הדימום. אין פרוטוקול שיכולים ללכת על פיו – 100% ניתוח ו־100% לא ניתוח".

אריאל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90אריאל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

עם זאת, פרופ' אומנסקי לא שלל את האפשרות שללא מרכיב הגיל, ייתכן שפרס היה כשיר לניתוח. "ישנם שיקולים מורכבים - שהמניפולציה לא תגרום לתחלואה, שהדימום מאוד עמוק, האם הדימום במקום שניתן לניתוח. דימום גורם ללחץ גבוה מאוד". פרופ' אומנסקי סיפר כי אחת המשימות החשובות בעת שניתח שלוש פעמים את שרון הייתה לבלום את הדימום. כזכור, כמו פרס, שרון נטל לפני כן תרופות מדללות דם.

"אי אפשר היה לעצור לגמרי את הדימום. מאוד קשה לעצור אותו", סיפר פרופ' אומנסקי על מה שאירע בעת שניתח את שרון. להערכתו, הסימנים הראשונים שעליהם דווח כי פרס מגיב והרים את ידו הם חיוביים. "אם הוא מגיב, אפשר לקבוע שהחולה בהכרה. שמבחינת הדימום הוא יציב. אין צורך לרוץ לניתוח. המדיניות היא נכונה".