"הבעיה הקשה ביותר היא במלונות שלי בירושלים", אומר אבי אגאג'אני, שמחזיק בלב הבירה שני מלונות בוטיק. "כבר שנתיים אנחנו מרגישים ירידה ברורה ממש, משנה לשנה". את נקודת ההתחלה הוא מסמן בחודש יולי 2014, ראשית מבצע צוק איתן ברצועת עזה. לא אירוע חריג בנוף המבצעים הצבאיים פה בשנים האחרונות - מלבד הזמן שנמשך וגל האלימות שבא אחריו. "חצי השנה האחרונה של 2015 הסתיימה בתפוסה ממוצעת של 50%", אגאג'אני מוסיף. "בתקופה המקבילה לפני זה היא עמדה על 54%, ולפני כן על 60% וכו'. רואים את הירידה מתחילת 2014 ועד היום. צוק איתן היה מבצע משמעותי מאוד, כי הוא ארך למעלה מ־50 ימים, שלא כמו המבצעים הקודמים, שהיו קצרים והשפעתם נמשכה משהו כמו שלושה חודשים. מערכת צוק איתן השפיעה עלינו כמעט שנה שלמה, וכשהתיירות התחילה להתאושש - פרצה אינתיפאדת הסכינים".

כבר 38 שנים אגאג'אני נמצא בתחום, ומאחר שהוא מחזיק מלונות גם בתל אביב ובחיפה, נקודת המבט שלו משמעותית גם במרחב. אינתיפאדת היחידים שמשתוללת ברחובות ישראל בשנה האחרונה, אבל בירושלים בפרט, היא גורם מכריע במצב פני העיר כיום, הוא אומר. "מרגישים ירידה בכמות האנשים שמסתובבת, ורואים בכל מקום גם חנויות ריקות ושלטים להשכרה. יש לידינו אחד שהייתה לו חנות פוטו, והוא שם שלט להשכרה, שעומד שם הרבה חודשים. אף אחד לא בא לשכור את המקום. גם המסעדנים, בתי הקפה, טוענים שיש פחות תנועה. הירידה של עשרות אחוזים בתיירים שמגיעים משפיעה על השירותים שלהם גם כן".



עם זאת, ולמרות טענות דומות מבעלי מלונות אחרים, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי דוחה את הטענה. לא שהוא טוען שהטרור אינו קיים, אלא שבעיניו לא נכון, ואף מזיק, לתלות בו את ההאטה. אינתיפאדה או לא, הוא אומר, מצב התיירות בישראל לא רע בכלל. "אני בדיוק יוצא עכשיו מכנס של מנהלי בתי מלון", הוא אומר בשיחה עם "מעריב המגזין". "אמרתי להם: אפשר לבוא ולהגיד 'צוק איתן', ואז אנחנו נמשיך לקבור את עצמנו כמדינת קונפליקט וטרור, ואפשר להבין שהעולם מתרגל לאט־לאט שתיירות צריכה להתנהל לצד טרור. פריז, בריסל, ניו יורק, בוסטון - כולן מתרגלות לזה. אתה לא יודע איפה יהיה האירוע הבא. אז אנחנו מתנחמים בזה שהירידה אצלנו היא מינורית, והיא בעיקרה בגלל הירידה בתיירות מרוסיה, שקרתה כתוצאה מהמשבר הכלכלי".



הטיילת בתל אביב. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
הטיילת בתל אביב. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90




אזהרת מסע


1.8 מיליון תיירים נכנסו לישראל מינואר עד אוגוסט 2016, ירידה של 3% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015



9% - שיעור הירידה במספר הנוסעים שנכנסו לישראל מיוני עד אוגוסט 2016 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015



21% - שיעור הירידה בתפוסת בתי המלון מינואר עד יולי 2016 לעומת התקופה המקבילה בשנים 2013 עד 2015



22% - שיעור הירידה בתפוסת בתי המלון בירושלים מינואר עד יולי 2016 לעומת התקופה המקבילה בשנים 2013 עד 2015



23% - שיעור הירידה בתפוסת בתי המלון בנצרת מינואר עד יולי 2016 לעומת התקופה המקבילה בשנים 2013 עד 2015




תסתכלו מסביב




לטענת הלוי, המצב עוד פחות רע אם משווים את מצבנו למדינות מאוימות טרור אחרות במרחב. "תראה מה קורה סביבנו", הלוי אומר. "השוק הטורקי נמחק, השוק המצרי נמחק, ואצלנו חלה ירידה של כמה אחוזים. עכשיו יש שתי ברירות: להיכנס לבכי ונהי ולהגיד שאנחנו מדינה שכל הזמן לא מתאוששת או להכיר בכך שיש רווחים בתעשייה הזאת. אני לא חושב שמתפקידנו לנהל את הביטחון או את הטרור. בתור מי שעוסקים בתיירות, התפקיד שלנו הוא לשדר עסקים כרגיל, להראות שיש לנו מוצר מדהים, כמו שאנחנו מוכרים את ירושלים ותל אביב כערי הנאות, כערים עם קולינריה מדהימה, וזה עובד. אנחנו מובילים היום קמפיינים גדולים עם כמה מהשמות הגדולים בעולם, ואף אחד לא מדבר על טרור".



מנכ''ל משרד התיירות, אמיר הלוי. צילום: חן גלילי
מנכ''ל משרד התיירות, אמיר הלוי. צילום: חן גלילי




להבליט את החזק


ובסופו של דבר - המספרים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין החודשים ינואר עד אוגוסט השנה נכנסו לישראל 1.9 מיליון נוסעים, ירידה של 7% לעומת התקופה המקבילה ב־2015. בבידוד התיירים בלבד, מדובר בירידה מתונה: בתקופה זו נכנסו לארץ 1.8 מיליון תיירים, ירידה של 3% מהתקופה המקבילה לה ב־2015. עם זאת, בשלושת החודשים האחרונים בלבד (יוני עד אוגוסט 2016), בתנועת הנוסעים דרך מסופי הכניסות השונות לישראל, חלה ירידה של 9%.



הטיילת באילת. צילום: נתי שוחט, פלאש 90
הטיילת באילת. צילום: נתי שוחט, פלאש 90



בגזרת בתי המלון המצב מובהק עוד יותר. על פי נתוני התאחדות המלונות בישראל, בין החודשים ינואר עד יולי 2016 חלה ירידה מצטברת של 21% בתפוסת בתי המלון, לעומת החודשים המקבילים בשנים 2013 עד 2015. ירידות גדולות במיוחד נרשמו בירושלים ובנצרת: 23% ו־22% בהתאמה. "אלה ערים שבנויות בעיקר על תיירות חוץ", מסביר נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל. "בפועל מי שנפגעה הכי קשה היא דווקא אילת, אף שתיירות החוץ מינורית אצלה. שם זה נובע יותר מהשפעות מערכת צוק איתן. מאז בוטלו הרבה טיסות לארץ, וזה תהליך להחזיר אותן. חוץ מזה, אילת היא עיר נופש. למצב הביטחוני יש הרבה יותר השפעה על תיירות נופש או תיירות דת והיסטוריה, מאשר על תיירות עסקים למשל, כמו שקורה בתל אביב".



עד לפני שלוש שנים וחצי ישב בר ניר על כס מנכ"ל משרד התיירות. שנה אל תוך אינתיפאדת היחידים, הוא מצוי בוויכוח מר עם המשרד שניהל. בעיקר בשאלת האשמה. "הייתה לנו בעיה ביולי־אוגוסט לפני שנתיים, שאז הייתה מערכת צוק איתן. אבל ברגע שהתחלנו להתאושש, באה אינתיפאדת הסכינים ונשארנו ברמה נמוכה. בירושלים ירדנו אפילו ב־25% בהשוואה לתקופות שלפני צוק איתן". עד כדי כך, הוא אומר, שגם שקט ביטחוני גמור לא יסייע בטווח הקרוב. "דרוש זמן", אומר בר ניר. "התיירות המסיירת היא עדיין תיירות קבוצות. גם אם הכל בסדר, נדרשים להם הרבה חודשים להתארגן. לפחות חצי שנה של שקט מוחלט. יש מקומות שזה מתאושש יותר מהר ויש שפחות, אבל באופן כללי תיירים לא מוציאים את הראש מהחלון, כמו במקרה של גשם.



מנכ''ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר. צילום מסך
מנכ''ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר. צילום מסך



הם אומרים: אין גשם? נצא. לא מקבלים החלטה לנסיעה מעכשיו לעכשיו, זה לוקח זמן. באופן כללי הצליינים, הקבוצות של העולים מארצות הברית, מתכננים שנה קודם. הרוסים לדוגמה יכולים לראות שבסדר ולהיות פה בתוך שבועיים. הם באופיים יותר ספונטניים". זאת הסיבה שבזמן כהונתו פנה המשרד רבות לקהל הרוסי, שמצאו זה בזה פוטנציאל הדדי. "כשאני הייתי מנכ"ל המשרד לפני שלוש וחצי שנים, היה נהוג בקמפיין להתמקד במדינות שחוזרים מהן הכי מהר, כמו רוסיה. אבל עשינו מסע פרסום במקביל גם בגרמניה וארצות הברית, כי רצינו לבנות לא רק את הטווח הקצר אלא גם את הבינוני. יש נוהל יציאה ממשבר, אילו אוכלוסיות מגיבות יותר או פחות מהר".



המצב הביטחוני הרעוע, לדברי בר ניר, מחייב את המדינה לשווק את עצמה באופן שיבליט את נקודות החוזק: דת והיסטוריה. "היתרון היחסי שלנו במדינת ישראל הוא תיירות מסיבות של דת, תרבות והיסטוריה. המוצר העיקרי שלנו, הייחודי, הוא ארץ הקודש. והוא נפגע. תיירות עסקית ויהודית נפגעו הרבה פחות. כרגע שר התיירות השיג את תקציב השיווק הטוב ביותר אי־פעם. 340 מיליון השנה ו־430 מיליון בשנה הבאה. אנחנו רק משתדלים שהוא יוציא את השיווק בצורה הנכונה. אם זה היה אצלי, הייתי שם בגושים הגדולים את המוצר הישראלי הקלאסי, ארץ הקודש, מתוך הבנה שיש נישות שקשה להתחרות בהן, למשל נופש, בשלל המחירים הגבוהים בארץ".



"שר התיירות הצליח לקבל סכום נכבד, אבל אנחנו עוד לא רואים את התוצאות". יריב לוין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"שר התיירות הצליח לקבל סכום נכבד, אבל אנחנו עוד לא רואים את התוצאות". יריב לוין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



אלא שמנכ"ל משרד התיירות הנוכחי חושב אחרת. "אנחנו בעיצומו של מסע פרסום גדול מאוד, שבו אנחנו מחברים את ירושלים ותל אביב למוצר אחד", הלוי אומר. "לא רק 'ארץ הקודש', עם כל מה שמשתמע, אלא מדינה של הנאות. המסעדות של מחנה יהודה עם החוף של תל אביב - זה מוצר חזק מאוד".



עד יעבור זעם


בסופו של דבר נותר בעל המלון הבודד. זה שנאנק תחת החובות וחדרי המלון הריקים, ותלוי תלות מוחלטת במדינה שתשווק אותו נכון. "שר התיירות אכן הצליח לקבל סכום נכבד מאוד", אומר אגאג'אני. "העניין הוא שאנחנו עוד לא רואים את התוצאות. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בזמן הקרוב". העובדה שמוקד אינתיפאדת היחידים מצוי ברחובות ישראל, בעוד זה של צוק איתן היה בעיקר ברצועת עזה, הוא אומר, לא משנה לתייר. בשני המקרים הוא יימנע מלהגיע עד יעבור זעם. "אנשים לא בקיאים עד כדי כך בגיאוגרפיה", הוא אומר. "כאשר תייר יושב בארצות הברית ושומע שהיו פיגועים בבריסל ופריז, הוא אומר לעצמו: אני בכלל לא נוסע לאירופה. או כשהוא שומע שיש מלחמה קשה בסוריה, כל האזור הזה נראה לו לא בטוח. הם לא יורדים לדקויות".



גם את הטענה הזאת דוחים במשרד התיירות. לדבריהם, הנתונים מצביעים על עלייה בטיסות מהמזרח הרחוק, בפרט הודו וסין, ככל הנראה על רקע העובדה שחברת התעופה הפרטית הגדולה ביותר של סין והרביעית בגודלה בעולם - "האינאן" איירליינס שמה - החלה להפעיל בשנה שעברה טיסות סדירות לישראל. שלא לדבר על שיא כל הזמנים, לדבריו, בכניסת נוסעים מארצות הברית בשנת 2015. "יש לנו ויכוח ארוך עם התאחדות המלונות והמלונאים מאז ימי צוק איתן", אומר בר ניר. "זה כולל את הסיפור של ירושלים. אם אתה רוצה לשמור עליה כבירת התיירות של מדינת ישראל, אתה צריך לשדר אופטימיות ועסקים כרגיל. אם כל הזמן תבכה, לא יבואו אנשים. המצב האבסורדי הזה שהיה השנה - שהתיירות מחו"ל נשארה בירושלים, והישראלים הגיעו פחות - הוא־הוא שפגע בירושלים".



אבל דיברתי עם כמה בעלי מלונות בירושלים, והם מדווחים על ירידה דרמטית בתיירים. זה לא נכון?


"תלוי עונה, ואיך נראה המלון של אות בעלים, ואיך הוא מנוהל. יש מלונות שממותגים אחרת, שהולכים על קהלים אחרים. כל מלון וסיפורו. תיירות היא תחום רגיש. גם בהייטק נסגרות חברות. בסוף תסתכל במספרים. בנטרול הרוסים השנה, עשינו פה פלא של הפלאים".



בדבר אחד שני הצדדים מתנחמים. בהשוואה לעבר, לא כל כך רע כעת. "אנחנו כבר למודי ניסיון", אומר אבי אגאג'אני. "זה לא שיש עכשיו משבר קשה כמו באינתיפאדה השנייה. אז התיירות קרסה. היו 800 אלף תיירים, וכיום יש שלושה מיליון. כרגע התיירות פשוט לא מתרוממת. המצב לא עד כדי כך גרוע שלא נוכל להחזיק את העסק, אבל ודאי שהרווחיות ירדה. מצד שני, צריך לזכור שגם יוקר המחיה בארץ משפיע". ד