ימים יפים עוברים על מפעל הפיס, והמספרים מעידים על כך. בחמש השנים האחרונות עלה היקף מכירות המוצרים ב–48%, הרווח הנקי עלה ב–62%, ומדובר בכסף שעובר כולו לרווחת הקהילה והחברה בישראל.

כ–800 מיליון שקל הגיעו השנה לתקציב הרשויות המקומיות, קרוב לעשרת אלפים סטודנטים מקבלים מלגת לימודים בתנאי כמובן שיתרמו את חלקם לחברה.

“לפני חמש שנים העברנו את מפעל הפיס למעמד של חברה לתועלת הציבור ועשינו שינויים גדולים", אומר יו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל' עוזי דיין. “אנחנו תופסים את עצמנו כארגון חברתי. במלגות, למשל, ביצענו מהפכה תפיסתית. פעם מי שלא היה לו כסף למימון לימודיו קיבל מלגה כדי שיוכל ללמוד מקצוע לבחירתו ולקבל הזדמנות טובה יותר בחיים. השנה עשינו מהפכה כפולה. לא מסתפקים במלגה לפי מעמד סוציו–אקונומי אלא נבחרים סטודנטים שיכולים לעשות שינוי חברתי".

רק השנה אישר דירקטוריון מפעל הפיס הענקת 7,510 מלגות בסכום כולל של 37.5 מיליון שקל. הרשויות המקומיות עושות מאצ'ינג ומשקיעות סכום דומה. זאת בנוסף ל–30 מיליון שקל שמוענקים לסטודנטים יוצאי יחידות שדה למלגות תלת–שנתיות ו־6 מיליון שקל לשיתופי פעולה ממשלתיים: צוערים המסייעים לשלטון המקומי ומורים למתמטיקה ולאנגלית שמופנים כדי לסייע לפריפריה.

מרכז פיס טוטו במועצה המקומית הר אדר. צילום: איקי מימוןמרכז פיס טוטו במועצה המקומית הר אדר. צילום: איקי מימון

“במקום לעסוק רק בצדק חינוכי, עברנו לשינוי חברתי", אומר האלוף במיל' דיין. “בדימונה למשל יש 200 סטודנטים שעוסקים בסיוע למקום והם מקבלים מאיתנו מלגות. אותו דבר בירוחם, שדרות, בת ים. לדעתי, זו ההשקעה הכי טובה של מפעל הפיס בחברה הישראלית. בחלק הלאומי יש צוערים בשלטון המקומי, כאלה שלומדים לתואר ראשון ושני. בשיתוף פעולה עם משרדי הפנים והאוצר אנחנו משבצים אותם ברשויות המוניציפליות. אנחנו מתכוונים ב–2020 להגיע ל–450 צוערים ברשויות. הם יכולים להיות עוזרי מהנדס, חלקם ירכזו פעילות של צעירים. כל רשות לפי הצרכים שלה ולפי תקן מסודר".



פחות בירוקרטיה


מפעל הפיס עובד באופן צמוד עם הרשויות המקומיות. הוא מעביר להן את ההקצאות השנתיות, כולל סיוע על חשבון השנים הבאות, אם הרשות עמדה בכל ההתחייבויות שלה. המטרה היא שהמקום יוכל להתפתח ולצמוח ולא יעוכב בגלל בירוקרטיה.

דיין מספר שכשהגיע למפעל הפיס הרשויות המקומיות מימשו 530 מיליון שקל בשנה מההקצאות שניתנו להן, והיום מדובר על מימוש של 1.1 מיליארד שקל בשנה, יותר מפי שניים.

“המקדמה שאנחנו נותנים לרשויות מאוד מייעלת את התכנון הכספי שלהן", מסביר דיין. “הסרנו חסמים ומכשולים בירוקרטיים בדרך. כשהגעתי, בעזרת הכסף שהיו מקבלים מהפיס ומהטוטו לא היה אפשר לבנות מבנה אחד, משום שהיה ויכוח מה יהיה כתוב על השלט. היום יש הרבה מבנים שקוראים להם ‘טוטו–פיס'. אז נכון שהסכום שאנחנו נותנים הוא הרבה יותר גדול, אבל אנחנו לא מתחשבנים. שינינו גם את חוק יסודות התקציב. אי אפשר לעקל היום כספים המועברים ממפעל הפיס. נגד 21 רשויות היו עיקולים מבתי משפט, ואם היינו מעבירים להן את הכסף, הוא היה מעוקל באופן מיידי. זה מהלך שעשה שינוי עצום, במיוחד ברשויות הערביות".

מפעל הפיס מימן רק השנה את הקמתן של כ–900 כיתות לימוד, בעלות של 700 מיליון שקל. בכל העשור האחרון נבנו בכספיו 7,800 כיתות בעלות של כ–5.6 מיליארד שקל.

“התעקשנו שגם יתרות הרווח של שנת 2015 יועברו לבניית כיתות לימוד וגני ילדים מעל התוכנית הרב–שנתית", מספר דיין. “יצא ש–90 מיליון שקל סייעו השנה להקמת יותר ממאה כיתות שנוספו לרשימה".

רק בימים אלה סיים מפעל הפיס את המיזם השנתי “ימי תרבות", שרשם הצלחה עצומה. 120 יישובים, 450 מופעים, 250 אלף כרטיסים במחיר מרבי של 20 שקל לכרטיס. הכוונה הייתה להביא את החגיגה למקומות שלא זוכים בדרך כלל לקצפת. פעם מפעל הפיס השקיע בתרבות 11 מיליון שקל, עכשיו כבר מדברים על 74 מיליון.

“הייתי אתמול בקריית מוצקין במסגרת ‘ימי תרבות', בהצגה של תיאטרון גשר", מספר יו"ר מפעל הפיס. “דאגנו שלא המנויים הרגילים יקבלו את הכרטיסים. רוב הכרטיסים חולקו בחינם והיתר במחיר של 20 שקל לכרטיס. אגף הרווחה אמר למי לתת והיכן. אצל הציבור החרדי הוזמנו השנה מופעים פי שלושה ממה שהיו בשנה שעברה. בציבור הערבי יש עלייה עצומה. אנחנו משתפרים משנה לשנה ומתאימים את ההופעות לקהלים. מגיעים לאנשים שקשה להם לצרוך תרבות".



יותר ביטחון


כחלק מהמדיניות החברתית, החליטו במפעל הפיס לקלוט את כל עובדי הקבלן שלהם, העוסקים בניקיון ובמחשוב, כעובדים מן המניין. הדירקטוריון גם החליט לא להשקיע יותר בגופים שבעלי השליטה בהם ביצעו תספורת לחובותיהם.

“יש כסף שמיועד אצלנו לפרויקטים ולוקח זמן עד שהוא מתממש", דיין מסביר את המהלך. “בזמן שהוא כאן אנחנו משקיעים אותו לטובת הרשויות. משקיעים באופן סולידי באיגרות חוב ומרוויחים כסף שחוזר לפרויקטים, להקצאות לרשויות, לכיתות ולתרבות. אנחנו באופן עקרוני לא מחזיקים ניירות או השקעות של חברות שעשו תספורת".

לא לדאוג, זה לא פוגע בעוצמה הכלכלית וביציבות של מפעל הפיס. חברת מעלות כבר העלתה את דירוג המפעל לגבוה ביותר שניתן לחברה עסקית פיננסית.

יכול להיות שההצלחה והרווחיות היו ממריצות את העומדים בראש לעשות ניסיונות להגדיל את הרווחים בכל דרך אפשרית, אבל בהנהלת מפעל הפיס חזרו החודש להדגיש את קמפיין “משחקים באחריות", שבו הובהר שכחברה לתועלת הציבור הם מחויבים לסטנדרטים של שקיפות, יושרה ואחריות כלפי הלקוחות.

מפעל הפיס היה מהראשונים בעולם שאימץ קודים של אחריות חברתית וגם זכה על כך לתעודות מארגון הגרלות הלוטו העולמי וארגון ההגרלות האירופי.

“לקחנו על עצמנו מחויבות שאנחנו עוסקים בסוגיית ההסברה והטיפול כדי שהצריכה של מוצרי הפיס, ההגרלות והמשחקים, לא תזיק", הבהיר יו"ר מפעל הפיס. “ניתן להשוות את זה למשקאות. כוסית אחת זו מצווה, בקבוק בירה עם החבר'ה זה בכיף, ובקבוק וודקה זו כבר קטסטרופה. יש פה עניין של מדיניות. יש לנו 2,800 זכיינים וכולם עוברים הכשרות. השקענו השנה למעלה מ־3 מיליון שקל בהסברה, עד כדי טיפול בהתמכרות. אומנם מתמכרים להימורים הם לא רבים יחסית, והטיפול הוא פסיכולוגי, אבל אנחנו נותנים את כל מה שצריך".

גם הכנסתם לתוכנית העבודה את נושא זיהוי הלקוח.

“אנחנו הגוף הראשון שהכניס זיהוי לקוח. הלקוחות שלנו משלמים על המינוי או בכרטיס אשראי או בהוראת קבע מהבנק והם מזוהים לגמרי. מה שעוד יותר חשוב, בלוטו יש זכיות ביותר מ־4 מיליארד שקל בשנה. אנחנו מוודאים שכל מי שזוכה הוא זה שקנה את הכרטיס ומילא אותו, כדי שגורמים לא רצויים לא ינסו להלבין הון".

מפעל הפיס בודק את עצמו כדי לא ליפול בקטנות. מונה מבקר פנים ונבדקים על ידו כל הדרגים, לרבות הדירקטוריון והדירקטורים. “כל הרווח הנקי הולך לטובת הציבור", מבטיח האלוף במיל' דיין. “אנחנו רואים היטב את ההשפעה בשטח. מגיע יותר כסף לרשויות, יותר כסף לכיתות הלימוד, לגני ילדים לתרבות, למלגות. בסופו של תהליך זה עוזר לחברה שלנו להיות יותר חזקה ובריאה". 

*הפרויקט בשיתוף מעריב ומפעל הפיס.