משפחתו של הנשיא התשיעי, שמעון פרס מסרה הבוקר (רביעי) הצהרה לתקשורת, קצת יותר משעתיים לאחר מותו. בנו, חמי פרס אמר: "מהיום שאבי אושפז ב-13 בספטמבר, לא ידענו את נפשנו מרוב צער, אני מבקש ברשותכם לקרוא את הדברים. אנחנו נפרדים מאבינו האהוב, ראש משפחתנו, הנשיא התשיעי. אבא נמנה על דור האבות המייסדים של ישראל, שירת את עצמו לפני קום המדינה, ובמהלכה, לאורך 70 שנות שליחותו הציבורית, פעל למען המדינה בנאמנות ובמסירות כראש ממשלה, כשר ביטחון, כנשיא ובשורת תפקידים. אבא נהג לומר שגדולתו של אדם כגודל העניין שהוא משרת, לא היה שום עניין חוץ מלשרת את עם ישראל. מבקש בשם בני משפחתי כולם, להודות לצוות הרפואי בשיבא שנאבקו על חייו של אבינו. שומרי החיים האלו, היו מלאכים".
הבן הודה על התמיכה שקיבלה המשפחה והוסיף: "אנחנו מבקשים לאחל החלמה מהירה לבני המשפחות שפגשנו של החולים בטיפול נמרץ שפגשנו, לכל מי שתמך בנו מרחוק ובקרוב, במילה, במשאלה, או בתקווה. חברי משפחה וחברים לדרך, ילדי הארץ ואזרחיה, אחינו ואחיותינו מהתפוצות, עטפתם את אבא שלנו באהבה, ואנחנו יודעים כמה הוא אהב אתכם. בחייו ובמעשיו אבא ציווה לנו את המחר, ציווה שנבנה בתעוזה וחוכמה, שנבנה נתיבים של שלום, היתה לנו זכות גדולה להיות בני משפחתו, אבל האובדן היום הוא של כולנו, של כל עם ישראל".
קרניות עיניו יתרמו
לאחר מכן דיבר רופאו האישי וחתנו של פרס, רפי ולדן שהודיע כי על פי בקשתו של המנוח קרניותיו יתרמו. "לפני כעשרה חודשים, הוא סבל בהתקף לב קל, טופל, ומיד לאחריו חזר לפעילותו הבלתי נלאית במרכז פרס לשלום, כולל נסיעות לדרום אפריקה, לשהות עם האפיפיור, ועוד. בפגישותיו ברחבי העולם, חזרנו ונפעמנו לראות את גדולי המנהיגים בעולם עומדים בפניו כתלמיד על פני רבו, על הנעשה בעולם. התרגשנו מאוד הבוקר שרעייתי צביה קיבלה שיחה מהנשיא ברק אובמה, שחלק איתנו את מחשבותיו, והביע את תנחומיו", אמר ולדן.
על הפעלתנות של פרס עד רגעיו האחרונים הוסיף ולדן: "לפני שלושה שבועות התלוויתי אליו לכנס גדול באיטליה, עם לוח זמנים עמוס ביותר, עם אנשי כלכלה, ראיונות לתקשורת, הוא נשא נאום רב רושם על ידי שומעיו. בבוקר שאירע האירוע המוחי, הוא נשא נאום בפני תעשיינים ואנשי הייטק במשך שעה ורבע, ושם עמד על אהבתו הגדולה, לכוון את ישראל לחדשנות. האמנו שעוד נכונו לו עלילות, שהוא יוכל לתרום לישראל והעולם".
ד"ר שלמה שגב, מהצוות שטיפל בפרס, אמר הבוקר: "שבועיים הוא לחם. ביממה האחרונה מוחו קרס וזה היה עצוב לראות אותו דועך. אבל לא ניסינו לעשות דברים הרואים. למשפחה לא היתה דילמה".
לדברי שגב, פרס השאיר הוראות לא להאריך את חייו: "שכיח מאוד שאנשים בגיל הזה משאירים הוראות למקרים כאלה וזה הקל על המשפחה. לא אכנס לפרטים אבל היה דבר כזה. כדרכו, מפורט מאוד". על כן, כשלא ניתן היה עוד לסייע לפרס, הבהיר שגב כי טיפולים מצילי חיים הופסקו.
בתוך כך לשכת הנשיא התשיעי פרסמה הודעת אבל מיוחדת ובה נמסר כי "לשכת הנשיא התשיעי שמעון פרס מרכינים ראש וכואבים בצער עמוק את לכתו של שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, ראש ממשלה, שר בממשלות ישראל, חתן פרס נובל לשלום, איש חזון ומעש. שמעון פרס, מאבותיה המייסדים של מדינת ישראל, העניק לישראל את יכולת ההרתעה וההגנה הביטחונית שלה בשנות הקמתה, עמד בראש חימוש ובניית צה"ל, הקים את הכור בדימונה ואת התעשיות הביטחוניות. הוא פתח את במשך עשרות שנות שירותו למען המדינה, עוד בטרם הקמתה ועד נשמת אפו האחרונה, פעל פרס לקידום שלום אמת בתוך מדינת ישראל ובין ישראל ושכנותיה - ועמד בראש הפיכתה למעצמת טכנולוגיה וחדשנות עולמית".
נלחם עד נשימתו האחרונה
החודש האחרון בחייו של שמעון פרס היה הפכפך כמו כל הקריירה הפוליטית הארוכה שלו. לרגעים נדמה היה - לפחות על פי הדיווחים בתקשורת - שפרס יצליח לדחות את כל ההספדים עליו ליום אחר - אולי אפילו לשנה אחרת. בהתנהגות שלו הדביק פרס גם את הרופאים הפסימיים ביותר באופטימיות הנצחית שלו, אבל אתמול - כך נראה בשעת לילה מאוחרת - כל הנסים נגמרו. בדיעבד, השתלשלות האירועים מוכיחה בצורה ברורה כי הכתובת הייתה על הקיר ולא היו יותר מדי סיבות לאופטימיות שפרס יחזור לעצמו. ב־14 בספטמבר עבר פרס התקף לב ונשלח לצנתור בבית חולים שיבא. פרס חש ברע והוזעק עבורו אמבולנס. בבית החולים שיבא התברר שפרס סבל מתעוקת לב שנגרמה מאוטם שריר הלב. הוא הובהל לצנתור.
שניים מילדיו - צביה (ציקי) ולדן, שנשואה לפרופסור ולדן ובנו, איש העסקים חמי פרס - התראיינו אז. חמי פרס אמר שמדובר היה באירוע קל ולא נגרם נזק רפואי לאביו, בתו צביה ולדן מסרה אז: "הוא לא איבד את ההכרה לרגע. הוא היה לגמרי רגוע. לא הייתה שום דרמה. הדרמה היא רק בעיתונים". פרופ' רפי ולדן, אמר: "בצנתור נמצאה היצרות קשה של אחד העורקים שמספקים דם ללב. לשמחתנו, ההיצרות הזאת נפתחה בהצלחה רבה והאוטם הקטן, האירוע הלבבי הזה, עכשיו תחת שליטה מלאה. העורק שהוצר נפתח בהצלחה רבה ועכשיו הלב שלו מקבל אספקת דם טובה מאוד. הוא חש בטוב. אנחנו מעריכים שתוך זמן קצר הוא יחזור לשגרה".
פרופ' מיכאל אלדר, אז מנהל מכון הלב בשיבא, אמר לאחר התקף הלב של פרס: "העורק שנמצא חסום נפתח במהירות וביעילות ובצורה משולמת על ידי הצוות שלנו ולכן הפך האירוע הפך לקל מבחינה לבבית ואנחנו מקווים שהמשך ההחלמה יהיה כזה שהאירוע יהיה קל ואפשר יהיה בקרוב להראות על שיפור ניכור במצב. העורקים נראים תקינים ואנחנו צופים שהמהלך יהיה שפיר. המצב הביולוגי שלו מצוין, ואנחנו מקווים שהוא יעבור את זה בשלום ובקלות".
הפעם המצב היה שונה שונה. מוקדם יותר דיווח פרופ' ולדן: "מצבו חמור מאוד". הדיווח הקשה הזה הגיע אחרי שבמהלך הימים האחרונים דווקא נרשם שיפור קל במצבו של הנשיא התשיעי. הרופאים החלו בניסיונות גמילה הדרגתיים ממכונת ההנשמה ובהפחתת מינון תרופות ההרדמה, ואף דיווחו כי הוא גילה סימנים של תקשורת וביצע הוראות כגון הרמת ידיים. אולם אתמול כאמור חלה החמרה במצבו.
לדברי הצוות הרפואי, פרס סבל מבצקת במוח שנגרמה מדימום. רופאיו, שהתלבטו אם לבצע ניקוז, קיוו שהנוזל ייספג וציפו שהוא יתעורר לאחר שהפחיתו את כמויות חומרי ההרדמה, אולם השיפור המיוחל לא הגיע. פרס לא היה מחובר למכונת הנשמה אלא עטה מסכת חמצן שהקלה על נשימתו. הניתוק ממכונת ההנשמה והפסקת חומרי ההרדמה בוצעו לפני תשעה ימים. לפעולות אלה נדרשה הסכמת משפחתו. מרגע שנותק ממכשיר ההנשמה ועבר לסיוע נשימתי קל יותר ולא פולשני, הסתיימו למעשה הטיפולים מצילי חיים. עם ההידרדרות במצבו, במהלך הלילה, נדם ליבו של פרס.