עשרות אלפי סטודנטים ייכנסו לראשונה בשערי האוניברסיטאות והמכללות בשבוע הבא כששנת הלימודים האקדמית תיפתח, ונראה שלאלה מהם הסובלים מלקויות למידה ומתקשים גם כך בלימודיהם לא יהיה קל גם השנה. אלפי סטודנטים שאובחנו כלקויי למידה ימצאו עצמם נלחמים מול המוסד שאליו התקבלו, בעוד ייתכן כי סטודנטים אחרים עם אותן לקויות לא ייתקלו בקשיים, בשל הבדל קל - הם בחרו ללמוד במוסד אקדמי אחר.

הבעיה הראשונה העומדת בפני סטודנט שאובחן כלקוי למידה היא העובדה כי המוסד האקדמי שאליו הוא התקבל לא חייב להכיר באבחון שלו מבית הספר התיכון ויכול לדרוש אבחון חדש ממכון ספציפי, שלעתים שייך לאותו מוסד. מדובר בהוצאה של אלפי שקלים נוספים המהווה מעמסה כלכלית על גב הסטודנטים, שממילא מתקשים בתחום זה.
זאת ועוד, סטודנט שהשתחרר מהצבא או מהשירות הלאומי לא יכול לשלם על האבחון מכספי הפיקדון, כיוון שמבחן אבחון לא נכלל תחת סעיף הלימודים בקריטריונים למימוש הפיקדון האישי. לאחר שנעשה אבחון חדש, סוגי ההתאמות שהסטודנט יקבל נקבעים בהתאם למדיניות האוניברסיטה שאליה התקבל, המשתנה כמובן ממוסד למוסד, כך שאותו סטודנט במוסד אחר יקבל התאמות שונות.

"הביורוקרטיה הניצבת בפני סטודנטים עם לקויות למידה בכל מוסד ומוסד מוסיפה להקשות על אלו שמראש צריכים להתאמץ הרבה יותר כדי להצליח בלימודים", אמר ל"מעריב־השבוע" גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, "סטודנטים עם לקויות למידה מוצאים עצמם מטורטרים בין אבחון ואבחון, ובסוף גם עומדים לשיקול דעתה של ועדה פנימית שתחרוץ את גורלם. התהליך עלול להימשך זמן רב ולעלות ביוקר, ובינתיים הם אלה המתמודדים עם האתגרים הלימודיים ללא ההתאמות הנדרשות. מטרת ההשכלה הגבוהה היא בין היתר לאפשר לצעירים להרחיב אופקים ולנצל את תקופת הלימודים להעשרה משמעותית, והקשיים הניצבים בפני אלו הופכים את התואר לתקופת הישרדות. ניצול כספי הפיקדון לטובת אבחונים, כמו שאר ההסדרים בתחום, נחוץ ביותר לצורך כך".
בעבר נחקק חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים על מנת להסדיר את הנושא, אך עד היום דבר כמעט לא נעשה בעניין. לפי החוק, למשל, יהיה רשאי הסטודנט להגיש בקשה להתאמות לגורם המקצועי המוסמך, בהתאם לכללים שקבע המוסד לעניין זה, כשהבקשה תוגש בצירוף אבחון מוכר. "ההתאמות ייקבעו על בסיס האבחון המוכר שהגיש המבקש", נכתב בחוק, "והחלטת המוסד תהיה מנומקת ובכתב ותישלח למבקש בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה. הסטודנט יהיה רשאי לערער על ההחלטה".
כבר בשנת 2013 התריע מבקר המדינה יוסף שפירא כי על אף שהחוק בנושא פורסם בשנת 2008 וקבע שתקנות על פיו יובאו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט עד ינואר 2009, עם מועד סיום הביקורת שלו באוקטובר 2012 עדיין לא הותקנו התקנות על פי החוק. המבקר ציין כי "לא נעשה די על מנת ליישב מוקדם ככל האפשר חילוקי דעות מתמשכים בין משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות בנושא רישוי מאבחני לקויות למידה, הכרה בהם וכן הכרה בכלי אבחון". 
בתך כך, נתוני הלמ"ס משנת 2013־2014 מראים כי 69% מתלמידי החינוך העל־יסודי סובלים מלקויות למידה ומהפרעות קשב וריכוז ברמות שונות. מבדיקה של עמותת לש"ם (עמותה לקידום סטודנטים בעלי לקויות למידה במערכת ההשכלה הגבוהה) עולה כי 5.3% בלבד מהסטודנטים דווחו כבעלי לקויות, נתון שמעיד על כך כי לקויי למידה רבים לא מצליחים להשתלב באקדמיה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "נוסח התקנות של חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה שנחקק בשנת 2014 מצוי בגיבוש על ידי כלל הגורמים המעורבים. הנוסח יובא לאישור במושב הכנסת הקרוב. כמו כן, מינוי ועדת המומחים מצוי בשלבי היוועצות אחרונים".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "ככלל, המשרד תומך בהוספת מכוני האבחון לחוק חיילים משוחררים, ובוחן בימים אלה את האפשרות ליזום שינוי חקיקה בנושא".

סטודנטים, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90סטודנטים, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

רוב המוסדות האקדמיים מודים: אנחנו לא מכבדים את ההמלצות להקלות


מבדיקה שנערכה לאחרונה ב־23 מוסדות אקדמיים בישראל, בהם אוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון בנגב, אוניברסיטת אריאל והמכללות הדסה ובית ברל, עולה כי כל המוסדות אמנם הצהירו שהם מעניקים הקלות לסטודנטים עם לקויות למידה, אך רק בתשעה ניתן לקבל כלשונן את כל ההקלות שמופיעות באבחון. שאר המוסדות, מסתבר, משאירים זאת לשיקול דעתם ולא מיישמים או מיישמים באופן חלקי את ההמלצות שהתקבלו באבחון.
זאת ועוד, 12 מוסדות שנבדקו לא מכבדים כלל אבחונים מתקופת התיכון. שאר המוסדות הודיעו כי יכבדו את האבחון, כל עוד לא עברו יותר מחמש שנים מהוצאתו. חמישה מוסדות מאפשרים לעשות אבחון במכון ששייך למוסד הלימודים, כשלָרוב האבחונים יהיו תקפים לכל אורך תקופת הלימודים.
הבדיקה אף העלתה כי ב־15 מוסדות מתוך ה־23 שנבדקו פועל מרכז תמיכה בסטודנטים עם לקויות למידה, כש־12 מתוכם נותנים שירות בחינם (למעט עלות סדנאות מיוחדות וכו'). במקומות שכן גובים תשלום, המחיר עלול להגיע עד ל־600 שקל לשנה. רק תשעה מוסדות הודו כי הם מקיימים הכשרה או הדרכה למרצים על סטודנטים עם מוגבלויות, בעוד ששישה מוסדות לא מקיימים הדרכה כזו כלל.