תכנית 'קרקעות הצפון' היא אחד הנושאים הנפיצים ביותר במאבק העיקש וארוך השנים של פעילי וארגוני הסביבה ובריאות הציבור במפרץ חיפה נגד תעשיות הדלקים באזור. מדובר בתכנית להעתקת חוות מיכלי דלק גדולות וישנות לשטח חדש, אבל באותו אזור נפיץ וצפוף אוכלוסייה של מפרץ חיפה. כבר בשנת 1990 החלה תש"ן להכין תכנית לייעוד שטח של כ-600 דונם להקמת מתחם שישמש לאחסון דלקים במקום המתחמים הישנים שבבעלותה. המתחם נועד לשמש חלופה לשלושה מתחמי חוות מיכלים גדולות לאחסון דלק הנמצאות בריכוזי אוכלוסיה צפופים באזור.

חוות המיכלים הקיימות מהוות כשלעצמן סיכון סביבתי, גם בהתיישנותן אבל גם בהיותן מקור של חומרים מסוכנים בלב אוכלוסייה אזרחית – סכנה שלא תפחת גם אם תמומש התכנית. ארגוני סביבה בחיפה טוענים כבר שנים כי נהפוך הוא, הגדלה משמעותית של אחסון הדלקים, גם במתחם חדש, רק תגביר את הסיכון לבריאות הציבור.  

מבקר המדינה מתייחס להיבט הזה בהערת אזהרה לממשלה שתושבי חיפה והקריות החרדים לבריאות משפחותיהם יקראו בשקיקה: "על פי נתוני ניטור זיהום האוויר של המשרד להגנת הסביבה, רמת הזיהום באזור קרקעות הצפון במפרץ חיפה חורגת מדי פעם מערכי היעד שקבע המשרד" כותב המבקר ומדגיש: "על אף חשיבותה של תכנית מתאר כאמור להעברתן של תשתיות נפט הנמצאות באזור מפרץ חיפה לאזור קרקעות הצפון, מידת ישימותה מוטלת בספק בשל התנאים הסביבתיים באזור, הדרך שבה יימדד זיהום האוויר באזור והאופן שבו יהיה אפשר לאתר את הגורם המזהם". המבקר לא מציע חלופה משום שזה אינו תפקידו אבל מניח לפתחה של הממשלה נקודה אדומה למחשבה ואינו מסתפק בכך.

"האם המתקנים יעמדו ברעידות אדמה חזויות?"

 

בפרק ההמלצות מעלה המבקר תהיות רבות על עצם נחיצותן של תשתיות כה מסוכנות בריכוז כה גבוה בצמידות למטרופולין אזרחי: "על הממשלה לבחון את מידת נחיצותן של תשתיות כה רבות באזור מפרץ חיפה, לברר את מידת הסיכון הנשקפת בגינן ולקבוע אילו צעדים מעשיים יינקטו לצמצום סיכון זה" ומוסיף: "על המשרד להגנת הסביבה להבטיח כי מדידת זיהום האוויר באזור קרקעות הצפון תשקף בצורה מיטבית את מקורו, כדי שיוכל לפקח בצורה אפקטיבית על הגופים המזהמים ולהטיל עליהם עיצומים. על מינהל התכנון ועל המשרד להגנת הסביבה לוודא כי בתכניות מתאר עתידיות יישמרו מרחקי הפרדה מספקים בין תשתיות אנרגיה לבין אזורים מאוכלסים". 

הדוח מתייחס גם לאפשרות הסבירה שתכנית קרקעות הצפון תתעכב עוד זמן רב כפי שמצליחים פעילי סביבה בחיפה לעכבה כבר שנים, מעבר לעיכובים הביורקרטיים, ומתריע: "כל עוד לא התקבלה החלטה בדבר העברתן של תשתיות נפט לקרקעות הצפון ושיפור תשתיות הדלק במפרץ, על תש"ן ומשרד האנרגיה לבחון אם המתקנים הקיימים צפויים לעמוד ברעידות אדמה החזויות (על פי התרחיש) ולבחון את הצורך בחיזוקם".

המבקר מציין עוד כי "בשל מצבם של קווי הדלק הישנים המשמשים להולכת נפט בין מסוף קריית חיים לבית זיקוק חיפה, ביקשה תש"ן מעיריית חיפה היתר בנייה להחלפת הקווים. למרות חשיבותם של קווים אלה למשק והסכנה שתקלה בהם תגרום לזיהום סביבתי חמור במרחב מאוכלס, אישור העירייה לביצוע עבודות להחלפת הקווים התקבל רק ארבע שנים לאחר שהוגשה הבקשה והן טרם החלו עד מועד סיום הביקורת".

ממשרד האנרגיה והמים נמסר: "מתקני הדלק נבנים כבר עשרות שנים לפי תקן API אשר עונה על הדרישה לעמידות בפני רעידות אדמה".