קבוצת חברי הכנסת מסיעת ש"ס יוזמת הצעת חוק שתסדיר את מעמדו של הכותל המערבי כשטח קדוש הנתון לשיפוט בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לישראל. כידוע, מעמדו ההלכתי והשיפוטי של הכותל המערבי טרם הוסדר בחוק, דבר שהביא לדברי היוזמים פתח לארגונים שונים לנסות ולפגוע במעמדו ההלכתי כפי שהיה מקובל עד כה, ובכך לגרום למהומות וחיכוכים קשים. הצעה זו באה להסדיר לראשונה בחוק את מעמדו ההלכתי של הכותל המערבי "כפי שמקובל בכל שדרות ישראל מאז ומעולם".



"החוק מציין בפרוטרוט את המעשים האסורים בתחומו של הכותל המערבי, כנגזרת ממעמדו ההלכתי. מפליא לגלות שאיסורים טריוויאליים כמו אי חילול השבת או הצבת מחיצה בין גברים לנשים במקום הקדוש ביותר לעם היהודי לא הוסדרו עד כה בחוק", מסרו ממפלגת ש"ס.



בדברי ההסבר לחוק נכתב: "נושא השמירה על המקומות הקדושים הוסדר בתקנות בשנת 1981. אולם עד היום, כ-50 שנה מאז שוחרר הכותל המערבי, טרם הוסדרו מעמדו ושמירת קדושתו בחוק מיוחד החל עליו ספציפית. דבר זה גורם מפעם לפעם לפגיעה בערכים המקודשים של עם ישראל. מוצע בזה לקבל חוק שיסדיר הן שמירת סדרי התפילה ברחבת התפילה של הכותל המערבי וכן את שמירת מעמדה וקדושתה של רחבת הכותל כולה".



מנהג המקום - "על פי דין תורה"



הצעת חוק "שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו - התשע"ז-2016", תגדיר לראשונה את שטח הכותל המערבי עצמו כולל רחבת התפילה. הרב הממונה על הכותל, מנהג המקום והמעשים האסורים בתחומו מוגדרים בחוק החדש: "הכותל המערבי" - הנו הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת-קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה. "הרב הממונה" - הנו מי שהשר לשירותי דת מינהו, על פי הסכמת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי על הכותל. "מנהג המקום" - יהא על פי דין תורה כמשמעותו לפי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג – 1953 שהרבנות הראשית לישראל נוהגת לפיו, ולפי קביעת הרב הממונה. "רחבת התפילה של הכותל המערבי" - היא שטח הרחבה המסומן במפה וכולל את רחבת התפילה של הכותל המערבי.



החוק אף מתייחס לשמירה על כבוד המתפללים ובין האיסורים המופיעים בו "עריכת טקס, לרבות טקס דתי, שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום". כמו כן מוצע לאסור "בכל שטח רחבת הכותל המערבי - מעשה העלול להפריע למתפללים בתפילתם: תפילה מעורבת של גברים ונשים", וכן לאסור "בעזרת הנשים - טקס הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעת שופרות, לבישת טליתות או תפילין".



"לאסור לבישת טליתות על ידי נשים". נשות הכותל במתחם הרחבה. צילום: מרק ישראל סלם
"לאסור לבישת טליתות על ידי נשים". נשות הכותל במתחם הרחבה. צילום: מרק ישראל סלם



בסעיף העונשין נאמר, כי "העובר על הוראה מהוראות סעיפים 2 או 3, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 10,000 שקלים". לגבי תקנות החוק מוצע, כי "השר לשירותי דת הוא הממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו".



יוזמי החוק, חברי הכנסת מסיעת ש"ס אומרים, כי "החוק בא לעשות סדר חיוני במקום המקודש ביותר לעם היהודי ולהסדיר את מעמדו ההלכתי. לא יתכן שהמקום ממנו לא זזה השכינה, שדורות רבים של יהודים נכספו אליו, יהיה מוקד לעימותים מחפירים ופגיעה במיליוני יהודים הפוקדים אותו תמידין כסדרן. אין לנו ספק כי הצעת חוק זה משקפת נאמנה את דעת הרוב המכריע של הציבור בישראל והיא תשיב לו את מעמדו הראוי, כבודו וקדושתו". לדברי גורמים בש"ס, החוק זוכה לתמיכה רחבה מסיעות רבות וחברי כנסת רבים כבר חתמו עליו.