הכרעה לגבי המאגר הביומטרי: בעקבות הצלחת תקופת המבחן, יונפק דרכון ביומטרי לכלל אזרחי ישראל. המאגר יכלול תמונת פנים ושתי טביעות אצבע. עם זאת תינתן לכל תושב האפשרות להחליט כי תמונות טביעות האצבע לא יישמרו במאגר. בנוסף, ניתן יהיה לבצע שינויים מסוימים בהסדר הקיים ובהיקף הנתונים שישמרו במאגר, כך שלכל תושבי ישראל תינתן האפשרות להחליט בדבר סוג הנתונים הביומטריים אשר יכללו במאגר. תושב אשר יבחר כי טביעות האצבע שלו לא יישמרו במאגר, יקבל תיעוד אשר תוקפו יהיה עד חמש שנים וזאת בכדי שלא לפגוע ביכולת למנוע זיוף וגניבת זהות. לדברי שר הפנים אריה דרעי, ״המאגר הביומטרי נחוץ למניעת גניבת זהות של אזרחי ישראל והוא שמור ומאובטח ברמה הגבוהה ביותר״.

תקופת מבחן החלה בתאריך 30.6.13 ונועדה לבחון בין השאר את נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי ואת המידע שיש לשמור בו. לאחר בחינת דיווחים מטעם הרשות לניהול המאגר הביומטרי ורשות האוכלוסין, המלצת הוועדה המייעצת והממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה וגורמי מקצוע נוספים המעורבים בפרויקט, החליט דרעי כי קיים צורך וחיוניות בקיומו של מאגר נתונים ביומטריים.

"אמין ומהימן" או "סכנה אמיתית לאזרחים"?

שר הפנים הכריע כי קיומו של המאגר נחוץ על מנת לתת את המענה הנדרש שבגינו נחקק החוק למניעת התחזות וגניבת זהות של תושבי המדינה ולספק לתיעוד החכם את רמת המהימנות הנדרשת. כמו כן לטענתו ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר ומניעת ניצולו לרעה. זאת, בין היתר, תוך קבלת אישור של כל הגורמים הנדרשים והמוסמכים שנקבעו לעניין זה בחוק. השר מסר כך: ״אני משוכנע כי מתווה זה מהווה איזון מיטבי בין השמירה על הפרטיות ובין חובתה של המדינה להגן על תושביה מפני התחזות וגניבת זהות. זאת על מנת לספק לתושבי מדינת ישראל תיעוד אמין ומהימן". 

יש לציין כי התיעוד הביומטרי כולל תעודת זהות ודרכון שמשולב בהם שבב מחשב. מערכת הקבצים שנמצאת בשבב כוללת קבצים של נתונים אלפה-נומריים וקבצים של נתונים ביומטריים – תמונת פנים ושתי טביעות אצבע. המידע בקבצים אלו חתום באמצעות חתימה אלקטרונית. קבצים אלו, המכילים נתונים ביומטריים מאפשרים לאמת את זהות מחזיק התעודה מול המידע החתום הנקרא מהתיעוד, על ידי השוואה ממוכנת של תמונת הפנים או של טביעת אצבע.

מתנגדי התכנית טוענים כי יש בו חדירה לפרטיות ואפקט האח הגדול של המדינה אל מול אזרחיה. בנוסף מומחי סייבר מזהירים כי אם הנתונים ידלפו הפגיעה תהיה חסרת תקדים באזרחים.

אחת המתנגדות לחוק היא ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "בכל שנה אנחנו מגלים יותר ויותר כמה המאגר הביומטרי מסוכן וכמה כשלים יש בדרך. מאז הפיילוט רק הולכות ומתרבות הסכנות. מוזר לראות איך במקביל ממשיכים שרי הפנים לדורותיהם משטרית ועד לדרעי לקדם את אותו מאגר. התקרבותו של המאגר הוא סכנה אמתית לאזרחי המדינה ואני קוראת לכם - אל תתנו תביעת אצבע, אל תכנסו למאגר. נשגב מבינתי איך תהליך כל כך חסר אחריות וכל כך עקום מצליח להמשיך להתקדם ועוד לא קם שר פנים מספיק אחראי לעצור אותו. ההקלה כביכול שתביעת האצבע לא תהיה חובה היא למעשה סנקציה על האזרחים במטרה לסנדל פניות לבג"צ נגד החוקיות והמסוכנות של המאגר ולדחוף בשיטת הסלמי כמה שיותר אזרחים למאגר תוך הסתרת הסכנות. כאשר המאגר ידלוף וכולנו נהיה פרוצים לסכנות אנחנו נחפש את השר דרעי שיסביר לנו שהכל היה בטוח".