מאז הירי דובק אלאור אזריה בעמדתו לפיה ירה במחבל כיוון שראה בו איום. עם זאת, גילויים חדשים מאירים אור שונה על האירוע ומראים כי ייתכן וסבל ממתח נפשי באותה תקופה מה שלכאורה היה יכול להשפיע על קבלת ההחלטות שלו, כך פורסם הערב (שני) בערוץ 1. יש לציין כי במידה ואלאור יורשע, ייתכן כי הסוגיה הנפשית עשויה להוביל להקלות בעונשו. 



זמן מה לפני אירוע הירי, שוחח צ'רלי, אביו של אלאור, עם המג"ד שלו וסיפר: "בזמן האחרון הילד חוזר הביתה עצוב, החיוך שלו נעלם. הוא סיפר כל מיני דברים. הוא אומר שהוא לא יודע מה יש למ"פ ולס' נגדו. הוא מספר שפעם אחת הם הלכו למעצרים והשאירו אותו עם העצור עד 22:00 בלילה בלי אוכל, והוא מחייג אליהם ולא עונים לו. אני לא מבין למה לוחם עם מוטיבציה כזו גבוהה... אני לא מבין".


המג"ד: "אני מודה לך שהתקשרת, ואני אדאג לתקן את הדברים מול המ"פ של החייל".



צ'רלי פנה למג"ד שוב, כשבוע לפני האירוע בחברון, והתריע על מצב רוחו הירוד של אלאור: "רציתי לשאול האם עשית משהו, פניתי למישהו... כי אני מרגיש שכאילו הולכים נגדו. הילד אלאור מיואש, אני לא יודע מה קורה לו. אני מבקש ממך, זה נראה כאילו הם...". 


מג"ד: "אם אתה תתקשר אלי כל דקה, זה לא יעזור".


צ'רלי: "שלא יגידו לי חס וחלילה לא ידענו".



אחרי אירוע הירי, עוד בטרם החל המשפט, המ"פ הגיע למפגש טעון עם הוריו של אלאור. כשנפגשו ניסה לשכנע את ההורים להפגש עם שני חיילים מהפלוגה וכן שוחח איתם על השתלשלות האירוע: "שני חיילים לקחו את הסיפור הכי קשה בפלוגה. אני רוצה שהחיילים יראו אתכם ויתחזקו, חשוב לי שהחיילים יתחזקו". 


אושרה: "אני רוצה לדעת בתור המפקד שלו מה יהיה עם הבן שלי".


מ"פ (מתאר את הסיטואציה): "אני נמצא ממש מול המחבל שמזיז את הראש, אני רואה שהוא חי. התמונה הבאה שאני רואה, שומע, יותר נכון רואה את הראש שלו זז בצורה מאוד חזקה. יש יריות פיצוץ לשנייה אחת אני לא...".


צ'רלי: "אנשים שהיו במקום שם אמרו לי שביקשת ממנו להרים את המוח של המחבל. היה דבר כזה?"


מ"פ: "אני אמרתי לאלאור, כן. כי היינו צריכים לפנות את הזירה ואלאור הוא חובש".



לאחרונה פורסם כי חיילים בפלוגה של אזריה מאיימים לערוק אם יורשע. "במידה ואלאור מורשע, כל הגדוד עוזבים את הגדוד, אפילו עד כדי עריקות. זה הדיבור שרץ בין החיילים", סיפר אחד הלוחמים בגדוד. מספר ימים לאחר הירי במחבל המנוטרל נפגשו 17 חיילים מהפלוגה של אזריה והחליטו שהם רוצים לפרוש משירות קרבי בשל האירוע. "ראיתי הרבה חברה' לוחמים, פתאום באפסנאות ובשק"ם. כולם אמרו לי 'מאז אלאור אזריה אני לא חוזר להיות לוחם'", סיפר חייל בגדוד. חייל נוסף בפלוגה סיפר: "היינו ממש המומים. רצינו לזרוק נשקים וללכת הביתה. זה עשה הרבה פחד ללוחמים, הם מפחדים להגיב. כשאנחנו עוצרים בן אדם והוא מתנגד. חיילים מעדיפים להימנע גם אם צריך לפעול". שמונה חודשים עברו מאז התקרית והחיילים הללו תומכים ללא סייג באזריה. "התחושה היא כי מצאו שעיר לעזאזל והתנפלו עליו", סיפרו.