אפשר לקרוא ספרים כמו "גברים ממאדים ונשים מנגה" ולדון בהבדלים בין המינים, אולם כשהבדלים אלה מגיעים להאשמות בעבירות מין ולדיון בבית משפט, צריך לפנות לעו"ד נוגה ויזל (47), פליליסטית המתמחה בעבירות מין. ויזל, שהחלה את דרכה המקצועית כתובעת ביחידה המרכזית של משטרת ישראל, שם למדה את רזי המערכת מבפנים, היא כיום סנגורית של חשודים בעבירות מין.
משרד הבוטיק בבעלותה נחשב לאחד המובילים בהתמחות בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מין ואלימות במשפחה. למרות זאת, לא עובר יום מבלי שויזל נשאלת גם על ידי גברים וגם על ידי נשים, כיצד היא מסוגלת לעבוד בתחום. "לטעמי, אין הבדל בין סניגור וסניגורית בהגנה שהם מעניקים ללקוחות שלהם, ואם יש הבדל, אזי בתחום עבירות מין הוא פועל לטובת הסניגורית. פעמים רבות אני כאשה יכולה לשאול שאלות את המתלוננת, שגבר לא היה שואל, ושאלות אלה מתקבלות בהבנה גדולה יותר על ידי השופט".
בשם האב
סדר היום של ויזל עמוס וכולל ביקורים בתחנות המשטרה ודיונים בבית המשפט. בשעות אחר הצהריים היא פוגשת לקוחות במשרד, ובערב, בביתה, היא ממשיכה לחשוב על התיקים ולחפש בהם סדקים שיביאו לזיכוי הלקוח. את הבחירה להפוך לעורכת דין עיצב קושי משפחתי. בהיותה בגיל ההתבגרות, אביה הואשם בלקיחת שוחד, והמשבר שחוותה המשפחה כולל החיפוש בבית שבוצע מול עיניה, הותיר את חותמו.
גם הבחירה שלה בתחום עבירות המין, אינה מקרית. "כנערה, החלום שלי היה להפוך לשחיינית אולימפית והתאמנתי בשחייה תחרותית. בשנים אלו ליווה אותי מאמן השחייה שלי, הוא לימד אותי לעמוד ביעדים ולא לוותר", היא מספרת. "ב- 1984 המאמן שלי נחשד בעבירות מין, שלכאורה ביצע בשחייניות. אלה התבררו כחשדות שווא, אולם היה זה מאוחר מדי כי הוא התאבד לפני המשפט. מאז החלטתי לתת את נפשי כדי להגן על חשודים ונאשמים בעבירות מין".
לדבריה, "לא פעם מתלוננות מודות במשפט כי שיקרו ושאין אמת בטענותיהן שהביאו את הנאשם לשבת על ספסל הנאשמים ויש דוגמאות כואבות לכך. נחתמות עסקאות טיעון עם אנשים חפים מפשע שמקבלים עליהם את הדין על לא עוול בכפם רק מתוך רצון לשים קץ למחול השדים התקשורתי שמתחולל סביבם, אבל חשוב להבין שאותן עסקאות טיעון לא בדיוק מביאות את הפרשות לקו הסיום ואילו החפים מפשע שהסכימו לחתום על עסקה כזו או אחרת אינם מסוגלים לחזור אל חיים מתוקנים".
ויזל צוטטה בתקשורת השבוע כמי שקראה לתא"ל אופק בוכריס לא לחתום על עסקת הטיעון. דעת המיעוט שלה בנושא הייתה חריגה: "תת אלוף בוכריס תמיד יתויג כעבריין מין החמירו עימו בהסדר הטיעון. בוכריס לעולם לא ייזכר כמי שתרם רבות לצבא ולמדינת ישראל", היא מסכמת.
אבל מה לגבי חשודים שאכן שלכאורה ביצעו את הפשע? כיצד את נוהגת איתם?
"חשודים בביצוע מעשה פלילי עוברים ימים ושעות קשות. חשוב לי שהלקוח שלי ירגיש שיש שם מישהו איתו ועבורו. לא משנה מה כל אחד אחר רואה בו, אני רואה בלקוח שלי אדם בגובה העיניים, הראוי להגנה הטובה ביותר, וזה מה שאני אתן לו. זה לא מענייני אם הוא אשם או לא אשם. הדבר שכן מעניין אותי הן הראיות ומה הוא אמר במשטרה. התפקיד שלי והמטרה שניצבת מולי היא למוטט את הראיות בזו אחר זו ולהביא לזיכוי. וכמובן, למצוא בראיות חומרים שמעידים על חפותו".
מערכת בעייתית
"מי שנמצא אשם צריך לרצות את עונשו", מוסיפה ויזל אבל בנשימה אחת מונה גם את הפגמים האבסורדיים במערכת המשפט שאותם היא מנסה לתקן ולשנות. "לא ייאמן כמה מניפולציות ואילו תחבולות נעשות על ידי חוקרי המשטרה כדי שהנחקרים יודו בעבירות שהם לא ביצעו. אני מנסה לחזק את ידיהם של הלקוחות שלי ומעודדת אותם לא להודות בחקירה ולא להישבר תחת לחץ. אחד הלקוחות שלי, קטין בן 14, נחשד בעבירות חמורות. הוא נחקר במשך שש שעות רצופות בלי אוכל, בלי שתייה ובלי יכולת לפגוש את הוריו. זה מקומם אותי".
פגם משמעותי נוסף שמעצבן את ויזל הוא הדורסנות של עורכי הדין בתחום בניסיונם לקבל תיק. "כשאדם חשוד בעבירות מין, זהו משבר משפחתי חריף, ובכל זאת עורכי דין מנצלים את המצוקה הנפשית הנגרמת למשפחה מתוך בצע כסף וחוסר אמפטיה. כשאת מוסיפה לזה גם את חוסר המקצועיות של עורכי הדין שאינם אמונים על הדקויות בתחום זה אשר פוגעת פגיעה ממשית בלקוח, זה ממש מקומם אותי".
ההתמודדות היומיומית עם המשטרה, הקולגות, ומערכת בתי המשפט – לא מרפה את ידיה של ויזל אלא רק מחזקת את רצונה לשפר את הנעשה בתחום.
לאחרונה פנתה לרמטכ"ל במכתב בבקשה לשנות את הרכב השופטים בבתי הדין הצבאיים העוסקים בעבירות מין. שלא כמו בבתי משפט אזרחיים, הרכב השופטים בבתי דין צבאיים אינו כולל בהכרח עורכי דין המכירים את דקויות החוק במשפט הפלילי בתחום עבירות המין. התוצאה היא, כך מאמינה ויזל, עיוות דין וגרימת עוול משווע עבור מי שמורשעים על לא עוול בכפם.
עוד מציינת ויזל כי עברייני מין שנכלאים אינם זוכים לטיפול מתאים שימנע מהם בעתיד חזרה על העבירה. "מאסר ללא טיפול מתאים לעברייני מין אינו משרת את המטרה של החברה", מסכמת ויזל, שמקבלת סיפוק רב מזכייה בתיקים שלכאורה נראו כבר אבודים. כך לדוגמה, הצליחה לזכות גבר בן 69 שנאשם במעשים מגונים בילדה בת 11, למרות עדות הקטינה ועדות של שני שוטרים שחקרו את הנאשם. ויזל הצליחה להוכיח את חפותו והוציאה אותו לחופשי. "כל זיכוי כזה נותן לי רוח גבית", היא אומרת ומוסיפה: "המטרה שלי היא שהרוח תהיה כל כך חזקה שהיא תעיף את כל עלילות הדם מכותלי בית המשפט".
הכתבה המלאה ב"מעריב ירושלים" וב"זמן צפון שרון"