מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, טיפלו בית החולים זיו בצפת והמרכז הרפואי לגליל בנהריה ביותר מ־2,000 פצועים סורים, חלקם ילדים ותינוקות, וכך שימשו כחלון ראווה לפעילות ההומניטרית של ישראל. אלא שבהיעדר תמיכה מהמדינה, הם נאלצו לספוג חלק ניכר מהעלות עבור טיפולים אלה בעצמם. בארבע השנים האחרונות מנהלי בתי החולים התריעו שוב ושוב שתקציבם לא יעמוד בעלות הטיפול במאות ואלפי פצועים סורים, ובכל פעם קיבלו הבטחות להעברת תקציבים, אך לשווא.



מי שעלול להיפגע מהמצב הנוכחי הם כלל המטופלים של בתי החולים הללו, שנזקקים לטיפול רפואי, ובעיקר תושבי הצפון. המשבר שבו מצויים בתי החולים הגיע בשבועיים האחרונים לשיאו, והוביל לכמה דיונים שנערכו בנושא בוועדת הכספים של הכנסת. "לא נפקיר את תושבי הצפון לגורלם רק בגלל שקלטנו את הסורים", אמר ח”כ איתן ברושי, שיזם את הדיון בוועדה, והוסיף: "ועדת הכספים צריכה להורות לבתי החולים בצפון לא לקבל פצועים חדשים מסוריה, עד שהכסף יעבור כנדרש".



ח"כ איתן ברושי. צילום: נתי שוחט, פלאש 90



בתחילת השבוע אף שלחה ד"ר אורלי ויינשטיין, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות, מכתב לראש הממשלה, שבו היא מורה לבתי החולים בארץ לא לקבל פצועים סורים לטיפול החל מיום ראשון הקרוב, 5 במרץ. "ככל שאנו מבינים את החשיבות ההומניטרית של הטיפול בסורים, לא נוכל עוד לשאת בנטל הכלכלי המשמעותי של הטיפול בהם", נכתב במכתב.



על אף החלטה ממרץ 2013 שהתקבלה במשרד ראש הממשלה, ולפיה השיפוי התקציבי לטובת בתי החולים שקולטים פצועים סורים ימומן באופן שווה בידי שלושה משרדי ממשלה - האוצר, הבריאות והביטחון - משרדי הבריאות והאוצר כלל לא העבירו את חלקם בתקצוב, ואילו משרד הביטחון לא שילם בזמן ולא על פי התעריף שסוכם.



בדיונים שנערכו בנושא בוועדת הכספים, נציגי שלושת המשרדים החליפו ביניהם האשמות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הבהיר לנציגי משרדי האוצר, הבריאות והביטחון כי אם הם לא יקבלו החלטה משותפת עד השבוע הבא לתקצוב מיוחד עבור בתי החולים בצפון שקולטים את הפצועים מסוריה, הוועדה לא תאשר למשרדים העברות כספים, "ואפילו לא שקל אחד".



“אני בהחלט מודע לדיונים בוועדת הכספים, וקריטי שהכסף יועבר, אבל אם יש כאן שאלה אם ישראל צריכה לטפל בפצועים הסורים או לא, אז חד־משמעית התשובה היא כן”, אומר כעת גורם המעורב בטיפול בפצועים הסורים. “אני מכיר את הדיון שעולה בכל פעם כזאת אם צריך בכלל לטפל בהם, אני קורא את הטוקבקים שאומרים שהם לא היו מטפלים בנו, אבל זה בכלל לא העניין, זו החובה האנושית שלנו. מי שלא מבין את זה, לא מבין מה זו חמלה”.



“לא הגירעון האמיתי"



מתוך כ־2,300 הפצועים הסורים שטופלו עד כה בבתי החולים בישראל, בהם בנהריה ובצפת, ישנם נשים וילדים רבים, שחלקם סבלו מפציעות חמורות ומורכבות. המרכז הרפואי לגליל הנו הגדול באזור והשני בגודלו מתל אביב צפונה. הוא משרת כ־600 אלף איש: יהודים וערבים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים, וכן את מרבית בסיסי ומוצבי צה"ל לאורך גבול הצפון בשגרה ובעתות חירום.



על פי נתוני המרכז הרפואי לגליל בנהריה, בארבע השנים שחלפו נקלטו שם כ־1,600 פצועים סורים, "שמרביתם סובלים מפגיעות טראומה מורכבות: ראש וחזה, בטן וגפיים, פגיעות כירורגיות, אורתופדיות ופלסטיות וכו'". עלות יום אשפוז ממוצע למטופל סורי נאמדת ב־10,321 שקלים. על פי הדוח שהציג ח”כ ברושי בדיון בוועדת הכספים, המדינה – באמצעות צה"ל - מעבירה לבתי החולים רק 1,300 שקלים על כל יום אשפוז.



מלחמת האזרחים בסוריה, ארכיון. צילום: רויטרס



על פי נתוני המרכז הרפואי לגליל בנהריה, עד סוף השנה שעברה הגיעה עלות הטיפול בפצועים במרכז הרפואי לגליל ל־301 מיליון שקלים והעמידה את המרכז בגירעון של 25 מיליון שקלים. נכון לסוף 2016, מספר ימי האשפוז של הפצועים הסורים עמד על 29,222, שהייה ממוצעת נמשכת כ־23 ימים. על פי נתוני משרד הבריאות, בבית החולים זיו בצפת טיפלו עד היום ב־620 פצועים מסוריה.



"אין כיום תקציב ייעודי שהוגדר על ידי ממשלת ישראל לטיפול בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה, והם לא מסובסדים תקציבית כמו אזרחי מדינת ישראל או חיילי צה"ל", טוענים במרכז הרפואי לגליל. "לכן לא ניתן כסף עבורם בעלות דומה לזו של אזרחי המדינה, בשל מורכבות הפציעות ועלויות הטיפול. הגירעון שבו נמצא בית החולים אינו משקף את הגירעון האמיתי, מאחר שלא בוצע שיפור בטכנולוגיות ולא קודמו תוכניות פיתוח שונות כדי להימנע מהגדלת הגירעון בצורה משמעותית. בשל הגירעון, עיקר הפגיעה הנו בפיתוח תשתיות, החלפת מכשור רפואי ותכנון מגדל אשפוז חדש".



לדברי הגורם המעורב בטיפול בפצועים הסורים, חל עם הזמן שינוי ניכר ביחס של הפצועים הסורים לישראל. “לפני ארבע שנים הם היו מגיעים אלינו בפחד נורא, ממש פיזית עושים במכנסיים”, הוא מספר. “תארי לעצמך שאת פצועה, לפעמים באורח קשה, ואת מגיעה לארץ זרה, שכל מה שידעת עליה כל השנים הוא שאלו אויבים שלך. חלק מהם היו בטוחים שהם יעברו כאן התעללות. היום מי שמגיע כבר יודע שאנחנו כאן כדי להציל ולרפא. זו דוגמה בעיני לשינוי עצום בחשיבה, ביחס. אני מקווה שזה מחלחל בסוריה גם מעבר לאנשים שבהם טיפלנו”.



“אין סטנדרט כפול"

למרות הטענות שעולות כעת על החשש מפגיעה בתושבי הצפון שזקוקים לטיפול רפואי, ד”ר מורשד פרחאת, סגן מנהל בית החולים זיו, מבהיר: “אין לנו סטנדרט כפול בטיפול. הפצועים הסורים מקבלים מאיתנו את הטיפול הטוב ביותר, בסטנדרטים בינלאומיים. הרופאים שלנו מוזמנים להרצות על כך בכל העולם. אלו פציעות חמורות, שכמותן לא נראו מאז מלחמת העולם הראשונה. בית החולים גאה בטיפול ההומניטרי שהוא מעניק, אבל אנחנו מבקשים תקצוב ריאלי ובזמן. משאבי בית החולים נשחקים”.



ממה מורכבת העלות הגבוהה של יום אשפוז לפצוע סורי?


“הפצועים מגיעים עם פציעות מורכבות ומרובות, נדרשים הרבה ניתוחים, מנות דם, תרופות. מעבר לזה, אין לנו לאן לשחרר אותם עד תום הטיפול. כלומר, מטופל כזה תופס מיטה בין שבוע לחודשים ארוכים, לפעמים אפילו קרוב לשנה. אנחנו רוצים להוציא אותם מבית החולים במצב אופטימלי, כיוון שברוב המקרים במקום שאליו הם חוזרים אין שירותי רפואה או שיקום. נדרשת גם הרבה לוגיסטיקה להגן עליהם. אנחנו נוהגים בחיסיון מוחלט במטופלים הסורים. מכתב השחרור, למשל, לא מודפס על נייר עם לוגו שלנו. כל דבר כזה דורש עוד התעסקות ועוד עבודה”.



האם הטיפול בפצועים הסורים פוגע ביכולת של בית החולים להעניק טיפול לחולים ישראלים?


“עד היום אף מטופל ישראלי לא קופח בגין הסיוע ההומניטרי, ולא נקפח אף ישראלי, אבל משאבי בית החולים הולכים ונשחקים, יש המון עומס על הצוות, אנחנו בתפוסה מלאה כל הזמן, וככל שהזמן יימשך, כך יגבר הנטל על משאבי בית החולים”.



בדיון בוועדת הכספים נידונה האפשרות להורות לבתי החולים לא לקבל עוד פצועים סורים. מה דעתך על כך?


“אנחנו בית חולים ממשלתי, וכמובן, נעשה מה שיורו לנו, אבל זה יהיה חבל מאוד אם ניאלץ להפסיק את הפעילות ההומניטרית. אנחנו רופאים, אנחנו רוצים להציל חיים, ואנחנו מבקשים שהתקציבים יהיו ריאליים ויעברו בזמן".



תרופה למכה




תגובות:


ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בית החולים נהריה נושא בנטל של הטיפול ההומניטרי שישראל מעניקה לפצועים מהלחימה בסוריה. הנושא מורכב ונמשך זמן רב. לצערנו, ההסכמות בדבר אופן התשלום של משרד הביטחון בגין השירותים הניתנים הוסדר, אך ההסדר אינו מקוים, והלכה למעשה התשלום לא מתבצע. מצב זה מייצר אתגרים כלכליים לבית החולים. שר הבריאות ציין כי לא נסכים להמשך התנהלות כזו, אשר בסופו של יום פוגעת בשירות הרפואי לאזרחי המדינה, והבהיר כי ככל שהנושא לא יוסדר, הוא לא יהסס להורות על הפסקת ההסדר כאמור".



ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בימים אלו הנושא נדון במשרד ראש הממשלה, אשר פועל לגיבוש הסכמות על חלוקת התקצוב בין המשרדים, על מנת שמדיניות הטיפול בפצועים הסורים תמשיך כסדרה. בימים הקרובים מנכ"ל משרד ראש הממשלה יגבש הסדר בנושא, אשר יחייב את כל הצדדים".