שדר הספורט הוותיק והמוערך מאיר איינשטיין, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה במערכת השרירים ממנה סבל והוא בן 65 במותו. ההודעה על פטירתו של איינשטיין, השדר המרכזי בערוצי הספורט של צ'רלטון שהגיש עד לאחרונה תוכנית ספורט ברדיו 103FM, נמסרה למשפחתו והותירה את עולם התקשורת הישראלי באבל. הוא הותיר אחריו אישה, שתי בנות - סיוון וסביון, ושני נכדים. הלווייתו של איינשטיין תתקיים ביום ראשון בשעה 15:00, בבית העלמין הישן "פינסקר" בהרצליה.
איינשטיין החל את דרכו המקצועית כשדר חדשות ברדיו קול ישראל ומאוחר יותר הנחה את התוכנית המיתולוגית "שירים ושערים" בה הוגשו דיווחים חיים ממשחקי כדורגל. בהמשך שידר את אירועי הספורט המרכזיים של הערוץ הראשון, בהם משחקי כדורגל ישראלי ומשחקי הכדורסל של מכבי תל אביב באירופה. כמו כן הגיש את התוכנית "הראשון בשער" וכתב עבור עיתון מעריב בנושאי ספורט

בשנת 2002 עבר איינשטיין לשדר בערוץ 10 את משחקי ליגת העל בכדורגל לצד רן בן שמעון ולאחר מכן לצד שלמה שרף. יחד עם בן שמעון ועמנואל רוזן הוא גם הנחה את התוכנית "דאבל פס". כאמור, בשנותיו האחרונות הפך איינשטיין לשדר המרכזי בערוצי הספורט של צ'רלטון והגיש תוכנית ספורט ברדיו 103FM.

צילום: יוסי אלוני


מאיר איינשטיין משדר לערוץ הראשון. צילום: דוד פליגל


מאיר איינשטיין יחד אבי רצון בפריז, משדרים ממשחק צרפת-סעודיה. צילום: ז'ק גז


חשף את המחלה בשידור: "לכן הדיבור האיטי וכיסא הגלגלים"

בדצמבר 2016 הודיע איינשטיין במהלך התוכנית "שבת ביציע" בערוץ הספורט כי הוא מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים שלו ולכן הוא מתנייד על כיסא גלגלים. "לכל הדורשים בשלומי, אני רוצה לספר לכם שאני מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים. לכן הדיבור האיטי, לכן אני יושב בכיסא גלגלים", סיפר. את הדברים הוא שיתף לאחר שנעדר זמן מסוים מתכנית הטלוויזיה, ואת השידורים ב-103FM הוא העביר מזה תקופה מביתו בשל מצבו.

הצהרתו של איינשטיין על מצבו הכתה בתדהמה את עולם התקשורת. חלק מהקולגות שלו התקשו לעכל את הבשורה, זאת למרות שידעו על מצבו הרבה קודם לכן. "מאיר מאוד קנאי לפרטיותו, ולכן חיכה עם ההודעה. הוא הצהיר על כך רק בגלל שהוצף בשאלות מהקהל הרחב שדרש בשלומו", סיפר לאחר מכן אחד מקרוביו.
 
"ריסק אותנו לראות אותו ככה, היה ברור שזה רציני"

"כשמאיר הפסיק לשדר מהמגרשים, כולנו עוד האמנו שזה מצב זמני ושהוא יחזור אחרי טיפולי הפיזיותרפיה, כפי שהוא סיפר", שיתף חברו לעבודה בצ'רלטון, "אבל ברגע שהוא ויתר על שידורי אליפות אירופה בצרפת, ידענו שזה כבר משהו רציני יותר ולא רק שריר מתוח ברגל".

"הוא המשיך להגיע לאולפנים ולשדר, היה לנו קשה לראות אותו מתנייד בעזרת ההליכון", הוסיף הקולגה, "מאיר תמיד הצטייר לנו כאיש חזק. הוא אף פעם לא דיבר איתנו על חייו האישיים ולא שיתף אף אחד בכלום, זאת גם הסיבה שכל הזמן הופצו שמועות לגבי מצבו. הקטע הכי קשה היה לראות אותו יושב על כיסא גלגלים, זה ממש ריסק אותנו. רכב מיוחד היה מביא אותו לאולפן, ולמרות החיוך שלו ידענו שמשהו לא בסדר", סיפר בכאב.



הרגע הבלתי נשכח בפריז: "מאיר, תירגע"

איינשטיין, שהיה נשוי ואב לשתיים, נולד בשנת 1951 וגדל בהרצליה. את שירותו הצבאי הוא העביר בחיל הים ובשריון ולאחר השחרור מצה"ל למד תקשורת בלונדון. כבר מאנגליה שידר איינשטיין פינת ספורט ל"קול ישראל", כך כאמור החל את דרכו המקצועית. הוא היה ידוע באהדתו לקבוצת הכדורגל הפועל הרצליה בישראל ו-QPR באנגליה.


אחד מרגעי השיא של איינשטיין, שנחקק אצל רבים עד היום, היה במהלך שידור משחק הניצחון הסנסציוני של נבחרת ישראל בכדורגל על נבחרת צרפת בפארק דה פראנס ב-13 באוקטובר 1993. במהלך השידור איבד את קולו מהתרגשות לאחר הבקעת שער הניצחון של ראובן עטר, כשהפרשן שלצידו אבי רצון אומר לו: "מאיר, תירגע".
 
 
 
 
צילום: ראובן קסטרו

מאיר אינשטיין יחד עם חיים יבין. צילום: ז'ק גז


צילום: עדי אבישי