זה השבוע השלישי שעובדי חיפה כימיקלים בשני מפעלי החברה, בחיפה ובמועצה האזורית תמר בדרום, מפגינים בירושלים נגד הממשלה. הם מנסים להפעיל לחץ דווקא על שר האוצר משה כחלון, כדי שיתערב במשבר שהחל בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה כי יש לרוקן את מכל האמוניה במפרץ עד 1 באפריל.



אתמול נערך בוועדת העבודה והרווחה בכנסת דיון טעון בנושא, בהשתתפות חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ונציגי העובדים וההנהלה. במקביל הפגינו אתמול שוב עובדי חיפה כימיקלים מול הכנסת בזמן הישיבה.



סגן השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת ירון מזוז (הליכוד), אמר בדיון: "המשרד להגנת הסביבה הציע לחברת חיפה כימיקלים מימון של 72% להקמה של מכל בדרום, אבל התעלמו מההצעה שלנו. אני הולך לייצג את העובדים ולהילחם כדי שהפרנסה שלהם לא תיפגע. אני איתם עד הסוף, ויש לא פחות מ־12 חלופות שאנחנו מציעים". 



לאחר החלטת בית המשפט בחודש שעבר, מנכ"ל החברה נדב שחר כינס את נציגי העובדים, והודיע להם על כוונת החברה לסגור את אתרי ייצור הדשנים של החברה בשני המפעלים אם הממשלה לא תתערב ותאפשר ארכה לחברה להיערך לסגירת המכל.



מחאת עובדי חיפה כימיקלים. צילום: ועד העובדים של חיפה כימיקלים
מחאת עובדי חיפה כימיקלים. צילום: ועד העובדים של חיפה כימיקלים



בממשלה מוכנים לארכה של חודשים, בחברה רוצים שנים



אלא שהממשלה, ובפרט המשרד להגנת הסביבה, היו מוכנים כבר לארכה של שלושה חודשים עוד לפני פסיקת בית המשפט – אך בחיפה כימיקלים דחו אותה.


בשימוע שנערך לבכירי החברה בנובמבר האחרון ניתנה להם ארכה של שלושה חודשים על ידי המשרד להגנת הסביבה להציג חלופות למכל האמוניה. עד לחודש שעבר החברה טרם עשתה זאת. מומחי תעשייה וסביבה בארגונים הנאבקים לפינוי המכל סבורים שהנהלת חיפה כימיקלים עושה שימוש ציני באיום מעורפל במכוון בפיטוריהם של מאות עובדים, כדי להפעיל לחץ על הממשלה להעניק לחברה ארכה של כמה שנים, ולא של חודשים, כדי שלא לשאת בעלויות חלופות מכל האמוניה.



במכתב שכתבה מנכ"לית עמותת צלול מאיה יעקבס, ממובילות המאבק לפינוי מכל האמוניה, אל חברי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת הדגישה: "מרגע ההכרעה לסגור את מכל האמוניה - ואף שמדובר בשיח שנמשך כבר שנים רבות - חיפה כימיקלים מייצרת מצג שווא כאילו ההחלטה לסגירת המכל הפתיעה אותה ולכן היא לא נערכה לחלופות לאספקת האמוניה. הנהלת החברה מיהרה להודיע לעובדים כי עבודתם תופסק לפני חג הפסח, כדי ליצור לחץ אמוציונלי וציני כלפיהם וכלפי הממשלה. אסור שהעובדים ישלמו את מחיר זחיחות הדעת של הנהלתם, שבמקום לדאוג לחלופות כלכליות ליבוא האמוניה, בחרה למשוך זמן בבתי המשפט מתוך כוונה להמשיך ולהחזיק במכל המסוכן ללא הפרעה".