מבקר המדינה, יוסף שפירא, הקדיש פרק שלם וחמור במיוחד בדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) בנוגע לזיהום מאגרי המים ביהודה ושומרון ורצועת עזה, וטען "מדובר במחדל אקולוגי, משרדי הממשלה לא עושים דבר בנדון. על פי המבקר, מקור הבעיה המרכזי הוא כשמרבית השפכים ביו"ש, ביתיים ותעשייתיים, אינם עוברים טיפול נאות להסרת המזהמים, והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה ומזהמים את מי התהום. המבקר מציין כי מערך איסוף השפכים והטיפול בהם ביו"ש, הן של הערים וההתנחלויות היהודיות והן של הערים והכפרים הפלסטיניים בשטחי הרש"פ ובשטחי B ו-C, נמצא בפיגור רב בהשוואה למצב במדינת ישראל הריבונית.

הנחלים העיקריים שאליהם זורמים שפכים ביו"ש ושחוצים את הקו הירוק לשטחי ישראל הריבונית הם רבים ומדובר בין היתר בנחל הקישון אליו מתנקזים שפכי ג'נין, נחל חדרה שנושא שפכים של כפרים פלסטיניים, נחל שכם ונחל אלכסנדר אליהם זורמים שפכי הערים שכם, טול כרם והסביבה), נחל שילה אליו זורמים שפכי אריאל וסלפית), נחל מודיעים שנושא את שפכי רמאללה), נחל חברון אליו זורמים שפכי חברון, קריית ארבע והסביבה ונחל קדרון.

"משאבי הסביבה לא מכירים בגבולות לאומיים"

"הסביבה ומשאבי הטבע אינם מכירים בגבולות מדיניים מכל סוג שהוא. זיהום מים הוא המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ושומרון בשל העובדה שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב ביותר באזור, אקוויפר ההר. מי התהום של אקוות ההר, המשתרעת מבאר שבע בדרום ועד למורדות הכרמל בצפון, מזינים את כל האוכלוסייה החיה באזור, הן הישראלית הן הפלסטינית". מדגיש המבקר.

דוח מבקר המדינה מוצא שלל ליקויים קשים בטיפול במחדל בהם חסמים רבים בטיפול בשפכי היישובים הפלסטיניים בגדה כמו הפסקת אישור פרויקטים בוועדת המים המשותפת לישראל ולרש"פ, ליקויים באישור, בתיאום ובייזום פרויקטים במימון גורמים בינלאומיים, היעדר כל מדיניות של הממשלה בישראל לניהול סביבתי חוצה גבולות בכלל ולניהול זיהומי מים בפרט כשהממשלה גם לא החליטה עד היום על גורם ממשלתי אחד שיופקד על נושא זה. על זיהום נחל קדרון כותב המבקר: " זה עשרות שנים מוזרמים מי הביוב הגולמי של שפכי דרום-מזרח ירושלים ושל ארבע ערים פלסטיניות אל תוך אפיק נחל קדרון, לכיוון מדבר יהודה וים המלח. מדובר במפגע תברואתי וסביבתי חמור ביותר המהווה מטרד קשה לתושבי האזור, מזהם את אקוות ההר המזרחית ואת חלקו הצפוני של ים המלח ומסכן את אוכלוסיות החי והצומח באזור". אבל אנשי המבקר מצאו כי תאגיד הגיחון, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, עיריית ירושלים, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים המוחזקים, אף אחד מהגורמים הללו לא הצליחו למצוא פתרון מוסכם ובר ביצוע לבעיה במשך יותר מ-20 שנה.

בכל הנוגע לרצועת עזה, שהיא ישות עויינת בהגדרה, רבות נכתב ונאמר על המשבר ההומניטרי הקשה בתוככי הרצועה הצפופה שהולך ומחריף ולא זוכה להתייחסות העולם, אבל למשבר הזה שבסיסו זיהום מקורות המים הזמינים השלכות גם על ישראל והמחדל כמובן לא עוצר בהיערכות ובטיפול בזיהום הים והנחלים בביוב מרצועת עזה. "לזיהומי מים ברצועת עזה, כחלק ממשבר המים שבו נתונה הרצועה, השלכות סביבתיות ובריאותיות, שאינן מתחשבות בגבול שבין ישראל לרצועה" מדגיש המבקר.

זירת התגוששות בין אירגוני ימין לרש"פ

המבקר מדגיש כי במקום לפעול למען פתרון ההסוגייה, הבעיה הסביבתית-בריאותית של זיהום מקורות המים משמשת בגדה המערבית לכלי ניגוח בין ארגוני ימין, הנהגת ההתנחלויות וארגוני סביבה ימנים ביו"ש לבין הרשות הפלסטינית מזה והמינהל האזרחי של צה"ל בשטחים המוחזקים מזה, וזאת ללא כל יכולת לקיים שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני מהותי בסוגייה. בעוד גורמים בהתנחלויות תובעים מהמינהל האזרחי בצה"ל לפעול נגד הרשות הפלסטינית בסוגייה ומטילים עליו את האחריות, צה"ל עצמו לא מצליח למסד שיתוף פעולה פורה עם הפלסטינים..

בסיום הפרק, הורה המבקר ללמתאם פעולות הממשלה בשטחים המוחזקים ולרשות המים לחדש מייד את השיח עם הרשות הפלסטינית במסגרת ועדת המים המשותפת ו"לפעול במרץ לקידום פרויקטים ומיזמים שטרם אושרו ופרויקטים חדשים, בין היתר, בתחום מניעת זיהומי מים - טיפול נאות בשפכים ושימוש חוזר במי קולחים" וכן לגבש מנגנון מוסכם עם הרש"פ ליישוב המחלוקות בעתיד. עוד מציע המבקר לצה"ל ולממשלה לרתום ביתר שאת את הקהילה הבינלאומית להקמת פרוייקטים למניעת זיהום מקורות המים ברשות הפלסטינית.

בכל הנוגע לרצועת עזה ממליץ מבקר המדינה למתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר את הפעלתו של מתקן טיהור שפכים בצפון רצועת עזה עוד השנה. ומדגיש: "נוכח הסכנות הבריאותיות האורבות לאזרחי ישראל ממשבר המים ההולך ומחמיר ברצועה, על מתפ"ש ועל משרד הבריאות לשתף פעולה בהערכת הסיכונים בנושא זה". 

המשרד להגנת הסביבה: "רק פעילות מתואמת תביא לשיפור"

תגובת צה"ל: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה, פועל בהתאם להנחיות לצורך תחזוקה שוטפת של התשתיות שבאחריותו במטרה למנוע נזקים סביבתיים ומשקיע בנושא מאמצעים ותקציבים רבים. ביו"ש, כמו גם בחלקים אחרים של המדינה קיימים פערי תשתית היסטוריים וצה"ל פועל לחיבור המחנות הנותרים בהתאם לתוכנית סדורה".

"כחלק מתר"ש גדעון, צה"ל מתכנן להסדיר את חיבורם של המחנות שסוכמו לטיפול בתר"ש, יתר המחנות יחוברו בהמשך בתר"שים הבאים במקבלות התקציב. העמדת מקורות תקציב נוספים, מתקציב משרד הגנ"ס כפי שסוכם בהחלטת הממשלה אך לא מומש בפועל, תסייע במימוש התוכנית. כמו כן, נדגיש כי כל מחנה חדש שהוקם בשנים האחרונות או מתכונן להקמה מחובר למערכת ביוב על פי פקודה".

תגובת המשרד לאיכות הסביבה: "המשרד מברך על פרסום הפרק בדוח מבקר המדינה בנושא המפגעים הסביבתיים חוצי הגבולות הרבים הקיימים בשטחי יהודה ושומרון. בחודשים האחרונים המשרד עסק בטיפול במפגעים חוצי גבולות רבים כגון הטיפול המשולב בזיהום האוויר כתוצאה מהמפחמות שהשפיע על 150 אלף תושבי השרון; הקטנת הזיהום המגיע מנחל חברון; מניעת מעבר פסולת ושריפות פסולת אלקטרונית; והידוק הפיקוח על מעבר סחורות באמצעות יחידת דוד".

"המשרד בוחן בחודשים האחרונים דרכים שונות למיגור תופעת הזיהום החוצה גבולות - תופעה שעד היום טופלה תחת המשאבים והסמכויות המצומצמים העומדים לרשות המשרד בנושא זה. זאת, מתוך הבנה כי רק פעילות נמרצת ומלאה שתטפל בכלל מקורות הזיהום והמפגעים, תביא לשיפור משמעותי במצב הסביבתי".

"את התוכנית הממשלתית הכוללת המשרד מגבש עם המנהל האזרחי וגורמים אחרים, כולל פגישות שקיימו השר להגנת הסביבה ומנכ"ל משרדו עם ראש המנהל האזרחי. בימים אלה מסתיימת עבודת מטה לכתיבת טיוטת תכנית ממשלתית שמאגדת את כלל הגורמים הרלוונטיים המטפלים בסוגיות אלה ותכלול הקצאת כוח אדם ייעודי לנושא, שיפור הרגולציה, שיפור הפיקוח והאכיפה ושיקום מפגעים סביבתיים ובריאותיים. המשרד משוכנע כי רק פעולה ממשלתית מתואמת והשקעה משמעותית בתשתיות מתאימות, תביא לשיפור המצב הסביבתי בעתיד".

מתאם הפעולות בשטחים: "כאמור בדו"ח מבקר המדינה סוגיות איכות סביבה ומשאבי הטבע חוצות גבולות ועל כן, בהיעדר שיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית קיים קושי במיגור מפגעים אלו בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה. יחד עם זאת, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, הוביל לחידוש פעילות וועדת המים המשותפת ולחתימה על הסכם עקרונות לקידום מיזמים בתחום המים הן לצורך שתיה והן לטיהור שפכים. הסכם זה ייתן מענה לכל האזור ויצמצם את הזיהום מהשפכים המוזרמים לנחלים. נדגיש כי בשנה האחרונה, בוצעה אכיפה בנושאים אזרחיים גם בשטחי B לצורך מיגור מפגעי סביבה וכדי לשמור על בריאות תושבי האזור".

"בנוסף, מידי יום מבצע המנהל האזרחי פעולות לקידום הגנת הסביבה, למניעה ולטיפול במפגעי סביבה. במסגרת זו, מקדם המנהל האזרחי הקמת מתקנים לטיהור שפכים, בדיקות יזומות של זיהום בנחלים, תיאום מיזמים של הקהילה הבינלאומית ושיתוף ידע להגברת המודעות והחלופות הקיימות למניעת זיהום".

"האחריות למשק האנרגיה ברצועת עזה נתונה לרשות הפלסטינית. נוכח משבר האנרגיה פעלה מתפ"ש לקידום מספר מיזמים למול הקהילה הבינלאומית על מנת לתת מענה לנושא, מתוך הבנה כי צעד זה יאפשר טיהור שפכים וימנע את זיהום מי התהום והשתייה. נציין כי רק בשנה האחרונה התריע המתאם בפני הקהילה הבינלאומית על חשש גובר מהחרפת משבר האנרגיה והשלכותיו הן על מקורות המים והן על בריאות התושבים. יתרה מכך, בשלב זה הוצעו מספר פתרונות אשר טרם אושרו על ידי הרשות הפלסטינית. מתפ"ש תמשיך לפעול למול הרשות הפלסטינית והקהילה הבינלאומית לקידום פתרונות אלו למניעה ולצמצום מפגעי סביבה".