דוח ה־OECD על מצב מערכות הבריאות במדינות הארגון משקף את מה שמרגיש כמעט כל אזרח הנזקק לשירותי המערכת הציבורית בישראל – המצב רחוק מלהיות משביע רצון. יותר מכך, במדדים רבים ישראל נמצאת בתחתית, מתחת לממוצע ב־34 מדינות הארגון. וגרוע מכך: לפי נתוני הארגון, העתיד אינו מבשר טובות משום שבישראל לא מכשירים רופאים ואחיות בכמות הנדרשת.

הנתונים פורסמו מטעם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות בדוח המתייחס לכ־40 מדדים שבהם אפשר לראות את מצבה של ישראל ביחס למדינות הארגון.

מדדי המצוקה

מחסור באחיות: ממוצע הארגון עומד על 9.9 אחיות ל־1,000 נפש אבל בישראל מועסקות רק 4.9 ל־1,000 נפש. המצוקה ניכרת היטב במערכת הבריאות בכלל ובבתי החולים בפרט. אחד הסימפטומים המובהקים לכך הם תנאי העבודה הקשים של האחיות וגילויי האלימות הקשים נגדן מצדם של מטופלים ובני משפחותיהם.

השיאנית במספר האחיות היא שווייץ, שבה 18 אחיות לכל 1,000 תושבים. בתחתית הטבלה נמצאת טורקיה עם שתי אחיות בלבד על כל 1,000 תושבים.

הכשרת רופאים: אחד הנתונים המדאיגים הוא מספר מסיימי לימודי רפואה לכל 100 אלף נפש. לפי הנתונים, המתייחסים לשנת 2015, בישראל היו 5.5 בוגרי רפואה ל־1,000 תושבים, ורק לוקסמבורג הקטנה מאחוריה. זאת לעומת הממוצע ב־OECD העומד על 12.1 בוגרי רפואה לכל 1,000 תושבים. השיאנית היא פורטוגל, עם 15.9 מסיימי רפואה ל־1,000 תושבים.

לא רק אחיות חסרות בישראל, גם אחיות לסיעוד חסרות, והרבה. בישראל רק 19 מסיימי לימודי סיעוד ל־100 אלף תושבים, לעומת הממוצע ב־OECD העומד על 44.4 מסיימי לימודי סיעוד. הרחק הרחק לפני כולם מובילה קוריאה הדרומית עם 109 מסיימי סיעוד ל־100 אלף נפש.

מיטות אשפוז: נתוני הדוח מסבירים גם את הצפיפות הבלתי נסבלת בבתי החולים בתקופות של תחלואה רבה. מספר המיטות באשפוז כללי בישראל עומד על כ־3 לכל 1,000 נפש, לעומת ממוצע של 4.7 במדינות ה־OECD.

הישראלי משלם מכספו: נתונים אלה גם מסבירים מדוע נאלצים ישראלים רבים להוציא סכומים גבוהים כדי לזכות בשירותי בריאות ראויים. שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל הוא מהגבוהים ב־OECD, ועומד על 39% לעומת 27.5% ב־OECD.


נקודות האור

בדוח הקודר הזה אפשר למצוא גם כמה נתונים מעודדים. תוחלת חיים גבוהה: הגברים הישראלים חיים בממוצע כשנתיים יותר מגברי מדינות ה־OECD. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי היא 80.1 שנים לעומת 77.9 במדינות ה־OECD. בקרב הנשים הפער נמוך יותר ועומד על שנה (84.1 שנים לעומת 83.1 ב־OECD).

בחמש השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים של הנשים בישראל בחצי שנה לעומת 0.72 שנים במדינות ה־OECD. בקרב הגברים הגידול היה של 0.4 שנים לעומת 1.2 שנים ב־OECD.גם שיעור תמותת תינוקות בישראל מעודד והוא נמוך מהממוצע במדינות החברות בארגון: 3.1 פטירות של תינוקות לכל 1,000 לידות לעומת ממוצע של 3.9 בקרב מדינות ה־OECD.

מתאבדים פחות: נקודת אור נוספת היא שיעור התאבדויות נמוך יחסית בישראל - 5.5 לכל 100 אלף תושבים לעומת 12.1 במדינות ה־OECD.

תגובת ראשי מערכת הבריאות אינה משקפת את התמונה העולה מהנתונים. שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, אומר: "ה־OECD מראה שוב שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. תוכניות שקידמנו כבר באות לידי ביטוי בנתונים, ואני בטוח שגם בשנים הבאות נראה מגמת שיפור". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אומר: "נתוני ה־OECD מציגים תמונה מורכבת של מערכת הבריאות. בנושאי תשתיות ומשאבים נדרש שיפור ניכר מלבד השיפורים שביצענו בשנים האחרונות. האתגרים של מערכת הבריאות, כפי שעולים בדוח, מחייבים תשומת לב יתרה, במיוחד לנוכח מגמת ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה".