אסון הזיהום לפני שבוע וחצי בשמורת נחל אשלים והחלטת המשרד להגנת הסביבה לפתוח בעקבותיו חקירה פלילית נגד מפעל הדשנים והכימיקלים רותם אמפרט של תאגיד כיל, שממנו זרמו השפכים לנחל אשלים, אינם מספקים את ארגוני הסביבה שהכריזו מאבק ציבורי נגד החברה. זאת, לאחר שבמהלך הימים שחלפו מאז נחשפו שורה של כשלים בהתנהלות הממשלה והרשויות מול החברה - בריכות שפכים, דוגמת זאת שקרסה, שהופעלו ללא רישיון עסק, היעדר תקני בנייה מחמירים למתקני חומרים מסוכנים ואף דיונים על הרחבת זיכיון כריית הפוספטים בנגב של כיל מול הממשלה ללא כל קשר לחקירה שעליה הוחלט בגין הזיהום.

פעילי ארגון מגמה ירוקה הפגינו אתמול מול משרדי כימיקלים לישראל (כיל) בתל אביב והזכירו כי רק על פי הדוח השנתי של המשרד להגנת הסביבה עצמו שפורסם בשבוע שעבר, שש מתוך עשר החברות המזהמות ביותר בישראל הן חברות של כיל, בהן רותם אמפרט עצמה שמוקמה במקום החמישי והלא מחמיא ברשימת המפעלים המזהמים.

"לא מדובר ביד הגורל אלא בכרוניקה ידועה מראש, מפעל רותם אמפרט נמצא כבר ב־2016 בפסגת הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה וממשיך לככב בה גם השנה", אומר מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, ומוסיף: "אנחנו דורשים מהשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, להרחיב את החקירה הפלילית נגד המפעל שתבחן את כלל המחדלים הסביבתיים שלהם הוא אחראי לאורך השנים".




פעילי מגמה ירוקה מפגינים נגד מפעל רותם אמפרט. צילום: ארגון מגמה ירוקהפעילי מגמה ירוקה מפגינים נגד מפעל רותם אמפרט. צילום: ארגון מגמה ירוקה

החברה להגנת הטבע יוזמת הצעת חוק שלפיה, לראשונה בישראל יתאפשר גם לאזרחים להגיש תביעות בבתי משפט נגד חברות מזהמות בגין פגיעה בערכי טבע מוגנים. הצעת החוק קובעת עוד כי בית המשפט יוכל לפסוק פיצויים בגין נזק שנגרם לסביבה, שיוקדשו למטרת שמירת הטבע. החוק כיום אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים כמפגע סביבתי, לכן אזרחים וגופים ציבוריים אינם יכולים להגיש תביעות בגין פגיעות אלה. את הצעת החוק כבר אימצו ארבעה חברי כנסת שלקחו על עצמם להוביל אותה. ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ח"כ יעל כהן־פארן (המחנה הציוני) וח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת).

בחברה להגנת הטבע, שיזמה את הצעת החוק, מסבירים: "תנאיה הייחודיים של ישראל – צפיפות גוברת, וצורכי פיתוח גדולים, בצד מגוון ביולוגי עשיר – מעמידים אתגר גדול לשמירת הטבע בה. אכיפה יעילה היא אחד האמצעים החיוניים להשגתם של יעדי שמירת הטבע שהציבה בפניה ישראל. את הליקויים העקרוניים בחקיקה הקיימת יש לתקן באופן מיידי". במקביל, יצאה עמותת אדם, טבע ודין לקמפיין גיוס תמיכה ציבורית במאבק ותושבים באזור מכינים תביעה אזרחית משלהם נגד כיל בשיתוף ארגוני סביבה.

שמורת נחל אשלים שזוהמה ונסגרה לתנועת מטיילים נראית בעיניים אקולוגיות כזירת אסון. ריח קשה נישא באזור, עשרות בעלי חיים מתו באסון ומי שפכים חומציים נקוו לאורך הנחל ועדיין מרוכזים ברובם במאגר המלאכותי שהוקם בקצה התוואי שלו, הסמוך מאוד למאגר מי תהום שמהם מושקים שדות חקלאיים באזור. מהמועצה האזורית תמר נמסר: "בדיקות איכות המים מבוצעות על ידי רשות המים באמצעות מקורות, אך מאז האסון, עדיין לא בוצעו. בדיקות ייעשו גם על ידי היחידה לאיכות הסביבה של המועצה. עדיין אנו דורשים וקוראים לביצוע קידוחים ובדיקה מוסמכת".

מחברת רותם אמפרט נגב נמסר: "מאז האירוע פועלים אנשי החברה סביב לשעון לשיקום האזור בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות ולא נהסס לנקוט כל משאב ואמצעי לשם כך".