אלפים ליוו אמש בבית העלמין במודיעין את שלושת בני משפחת סלומון, שנרצחו בערב שבת בבית אבי המשפחה ביישוב חלמיש. אנשי היישובים על הציר, שבו עבר מסע הלוויה, ערכו מחווה מרגשת כשעמדו לצד הדרך בשרשרת אנושית עם דגלי ישראל.



כזכור, מחבל בן 19 חדר ליישוב שבמערב בנימין ודקר למוות את אבי המשפחה, יוסי סלומון (70), את חיה בתו (46) ואת בנו אלעד (36), נשוי ואב לחמישה. המחבל הספיק לדקור גם את אם המשפחה טובה (68), שנפצעה באורך בינוני־קשה, לפני שנוטרל.



"לטובה הייתה ילדות קשה. היא תמיד אמרה שיוסי היה הפיצוי שלה. 'איזה בעל טוב קיבלתי', היא הייתה אומרת. איך היא תחזור לבית הזה אחרי האסון הנורא הזה?!", כך שאלה בכאב תמר חופי, חברה קרובה של משפחת סלומון, המתגוררת בבית הסמוך.



משפחת חופי לא שהתה באותה שבת נוראה בבית. מכיוון שביתם נמצא לפני בית סלומון בנתיב שבו הלך המחבל, תמר משוכנעת שהמחבל ניסה להיכנס אליהם קודם, וכשלא נענה – עבר למשפחת סלומון. "השבוע יש למשפחה הזאת ברית. איך הם יחגגו?! איך אפשר?".



חופי מספרת על חיה, הבת שהתגוררה בבית הוריה ונרצחה אף היא. "היה לטובה ולה קשר מאוד מיוחד ואמיץ. כל היום יוצאות ומבלות ופה ושם. נורא ואיום. כואב הלב".



נקודת התיישבות חדשה לזכר הנרצחים





בתוך כך, במוצאי שבת הוקמה נקודת התיישבות חדשה לזכר הנרצחים ושמה יד אח"י (אלעד, חיה ויוסי). בישיבה שנערכה ביישוב באותו ערב, יצאה דרישה ממערכת הביטחון להשלים את מרכיבי הביטחון שכבר תוקצבו והובטחו ביישוב לאחר אירוע השריפה הקשה לפני כשבעה חודשים, אך טרם בוצעו בפועל.


נוסף לכך, דורשים בחלמיש לסגור את הציר המזרחי, שממנו יצאו המפגעים באירוע השריפה ובאירוע הנוכחי, לתנועת פלסטינים.



מיכל סלומון, אלמנתו של אלעד סלומון ז"ל, סיפרה אמש לחדשות ערוץ 2 על רגעי האימה. "סיימנו ארוחת ערב. ישבתי בסלון והדלת נפתחה במהירות. נכנס מישהו עם חולצה לבנה, מכנסיים כחולות ארוכות. בשנייה הראשונה לא הבנתי למה הוא נכנס ככה בשעטה. שנייה אחר כך, כשהוא צעק 'שו איסמכ' והרים את היד עם הסכין, נפל לי האסימון".



היא המשיכה וסיפרה כי "שלושת הילדים הגדולים היו לידי. אמרתי להם – 'רוצו למעלה'. רצנו מאחורי הגב של המחבל ונכנסנו לחדר, שם ישנו התאומים שלי בני שנה". לדבריה, "אמרתי לילדים, 'אתם לא מוציאים הגה' וחיכיתי. שמעתי צעקות, קריאות כאב. אני שומעת את חמותי צועקת בשמות של יוסי, אלעד וחיה, ואני בוחרת לאטום את האוזניים. הילדים התחילו לבכות, אמרתי להם להיות בשקט”.



בשלב מסוים קולות האימה מלמטה חדלו. סלומון הוסיפה כי "ירדתי במדרגות בכניסה למטבח. ראיתי את בעלי, הבנתי ששם זה נגמר. הוא נשם את נשימותיו האחרונות. ראיתי את חמי מוטל על הרצפה ולא ראיתי את הפנים שלו. לא התקרבתי. חזרתי למעלה וישבתי עם הילדים".