תרופות פשוטות נגד לחץ וכאב הפחיתו משמעותית גורמי סיכון להתפשטות גרורות סרטניות לאחר הסרת גידול סרטני. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, שנערך בשיתוף עם חוקרים מהמרכזים הרפואיים שיבא, רבין וקפלן. המחקר, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת הרפואי Clinical Cancer Research, בוצע בקרב 38 חולות סרטן השד ו־34 חולי סרטן המעי הגס. הוא כלל טיפול תרופתי קצר, פשוט ובטוח, והביא להפחתה משמעותית בתגובות הטראומה של הגוף, המאיצות את התפשטות הגרורות.

לדברי פרופ' שמגר בן־אליהו, ממובילי המחקר, "נראה שהחרדה והתגובות האנדוקריניות שנלוות אליה בתקופת ההמתנה לניתוח יכולות להשפיע לרעה על הגידול ועל פרמטרים גופניים של החולה".

את המחקר הקליני הובילו חוקרים מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב וחוקרים מהמרכזים הרפואיים שיבא, המרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון - אא"ב) וקפלן.

החוקרים ניסו להתמודד עם כך שלאחר הניתוח להסרת הגידול הראשוני, שיעור הסיכון להופעת גרורות הוא כ־15% מקרב חולות בסרטן השד, כ־20%־40% בקרב חולי סרטן המעי הגס, ועלול להגיע ל־96% בקרב חולי סרטן הלבלב. 


פרופ' שמגר בן אליהו. צילום: מיכל ראש בן עמיפרופ' שמגר בן אליהו. צילום: מיכל ראש בן עמי


"כשהגוף נמצא במצב של לחץ, פיזיולוגי או פסיכולוגי, מופרשים בכמויות גדולות הורמונים שמדכאים את פעילות תאי המערכת החיסונית ובכך מעודדים בעקיפין התפתחות גרורות", מסביר פרופ' בן־אליהו מאוניברסיטת תל אביב. "נוסף לכך, הורמונים אלה מעודדים התפתחות גרורות מסכנות חיים, כי בחשיפה להורמונים הללו הרקמות הסרטניות שבגוף הופכות להיות אגרסיביות וגרורתיות יותר", אמר.

במסגרת ניסויים קליניים, נתנו החוקרים לחולות סרטן שד שתי תרופות מוכרות ובטוחות. האחת תרופה שמיועדת להורדת לחץ דם ולהפחתת חרדה, והשנייה תרופה המשמשת למניעת כאבים ודלקות.

"התרופות הפכו את הגידול מגידול פרו־גרורתי לגידול עם פוטנציאל גרורתי מופחת. זאת על פי סמנים מולקולריים בתאים הסרטניים", מסביר פרופ' בן־אליהו. לדבריו, "התרופות גם שינו לטובה מדדים נוספים, שאף הם מנבאים סיכוי נמוך יותר להישנות הסרטן. במחקר דומה בחולי סרטן המעי קיבלנו תוצאות דומות. חשוב לציין שבשני המחקרים יש פרופיל בטיחותי גבוה לטיפול התרופתי".

בעקבות הצלחת המחקר, בכוונת החוקרים לערוך מחקר נוסף, שיפחית את תגובות הלחץ לפני הניתוח על ידי התערבות התנהגותית־פסיכולוגית, ייתכן שגם ללא שימוש בתרופות.