בג"ץ קבע ביום רביעי האחרון כי יש לאפשר לנשים לשמש בתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים. ההחלטה ניתנה כתשובה לעתירה שהגישו עו"ד בתיה כהנא־דרור, הארגון "מבוי סתום" והארגונים נעמת וויצו. לצד ההישג המשפטי הזה במאבק לקידום שוויון לנשים, נשאלת השאלה מהו הסיכוי שיתממש במציאות, ועד כמה אנחנו קרובים באמת למינוי של אישה כדיינית בבתי הדין הרבניים.



מי שהביאה כאמור לפריצת הדרך היא עו"ד כהנא־דרור (50), דתייה אורתודוקסית, מנהלת הארגון "מבוי סתום" שנלחם באפליית נשים בבתי הדין הרבניים. "לפני שלוש שנים הגשתי מועמדות לתפקיד מנהלת בתי דין", היא מספרת, "אבל התברר שהמועמדות שלי כלל לא נידונה, בטענה שמדובר בתפקיד דתי שסגור בפני נשים. בתגובה עתרתי לבג"ץ". כהנא־דרור מספרת ש"אנחנו מתמודדים עם מציאות לא פשוטה. החוק מאפשר להפלות נשים בתפקידים דתיים, כמו רב עיר ודיינים".



הרבנים טענו שגם תפקיד המנכ"ל הוא למעשה דתי ולא ניהולי.
"הם ניסו לטעון כך, אך עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה שמדובר בתפקיד ניהולי".



עד כמה זה מהותי שאישה תמלא את התפקיד הזה?
"מאוד מהותי, משתי בחינות: ראשית, פסיקת בג"ץ מחילה את ערך השוויון גם על בתי הדין הרבניים ומחזקת את אמון הציבור בהם. שנית, למנכ"ל יש הרבה כוח ביד, והוא משפיע על התנהלות בית הדין. הנהלת בתי הדין הרבניים מנהלת את אגף עגונות, שמחליט אם להוציא שליח לבעל שברח או לקחת חוקר פרטי. הרבה פעמים הם לוחצים על האישה לחתום על הסכם רק כדי לזכות בגט. יש מקרים שבהם לא מתעסקים בבעלים שברחו ומשאירים נשים עגונות במשך עשרות שנים. לניהול הטכני יש השפעה על המהות. נשים שרוצות להתגרש צריכות להביא הוכחות שהן זכאיות להתגרש, והן לא תמיד מצליחות. בית הדין סוגר את התיק במקרים רבים. מעבר לכך, אני יודעת מה זה הרכבים חסרים, אני יודעת אילו הכשרות חסרות לדיינים. אלה נושאים שזקוקים לניעור, ודווקא נשים שהודרו מהמערכת במשך שנים יוכלו לעשות זאת".


עו"ד בתיה כהנא-דרור. "ברור שאני עומדת להגיש מועמדות". צילום: אריאל אלוןעו"ד בתיה כהנא-דרור. "ברור שאני עומדת להגיש מועמדות". צילום: אריאל אלון


מה הסיכוי שלך עכשיו להתמנות למנכ"לית?
ברור שאני עומדת להגיש מועמדות, והם יהיו חייבים לבחון אותה ברצינות. אני עומדת בקריטריונים. מובן שמדובר במערכת מאוד גברית, אבל הם יצטרכו להוכיח שמועמד גבר באמת יותר מתאים ממני וגם לנמק. יש היום כמה נשים שראויות לתפקיד. אני מתכוונת להגיש בג"צים כדי שנשים ימונו לדייניות. לא ייתכן ש־50% מהמתדיינות הן נשים, ואין דיינית אחת. אני מתכוונת לפעול גם למינוי רבניות ערים".

עוד פגישה

להחלטת בג"ץ, כאמור, עדיין נדרשת התאמה למציאות. מישהו הרי יצטרך לוותר על כוח ומשרות. "לדעתי, העמדה הבסיסית, שלפיה אישה לא יכולה למלא את התפקיד, לא תשתנה אצל הדיינים", אומרת עו"ד מוריה דיין (41), טוענת רבנית (בדומה לתפקיד עורך דין בבית משפט) העובדת בעמותת "יד לאישה" שמסייעת לנשים מסורבות גט ועגונות. "עולם הערכים שלהם לא השתנה בעקבות הבג"ץ, מה שאומר שאם לאורך זמן לא תמונה אישה, ניפגש שוב בבג"ץ".

הדיינים ינסו לתקוע מקלות בגלגלים?
"זה לא הולך להיות קל. קחי לדוגמה את מה שקרה עם הטוענות הרבניות. לפני 22 שנה בג”ץ חייב את הנהלת בתי הדין לתת לנשים לגשת לבחינות. התפקיד הזה פתוח לנשים כבר 20 שנה, אבל בפועל יש רק 40 טוענות. במחזור שלי התחלנו 16 וסיימנו שלוש. הדרישות מאוד קשות, ונשים כבר מעדיפות ללמוד משפטים ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה שלהן”.

מצד שני, יש חובה אקטיבית למצוא אישה.
“הפסיקה קבעה כי על השר הממונה לחפש באופן יזום מועמדת ראויה לניהול בתי הדין. חובת הבדיקה חלה עליו, והוא חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להביא לאיתורה. מצד שני, תמיד יכולים למצוא גבר שיש לו יותר שנות ניסיון”.

עו"ד מוריה דיין. "זה לא הולך להיות קל". צילום: שיראל בוארוןעו"ד מוריה דיין. "זה לא הולך להיות קל". צילום: שיראל בוארון


בבתי הדין השרעיים כבר ממנים נשים.
“שם אין מניעה דתית. אין חוק שקאדי חייב להיות גבר. ביהדות זה שונה. אבל אני אופטימית, השינוי יגיע מהשטח. יש היום נשים שמקדישות את חייהן ללימוד תורה והלכה, יש כבר קהילות אורתודוקסיות שמחזיקות לצד רב קהילה גם מנהיגת קהילה. בסוף גם תהיה דיינית, כמו דבורה הנביאה”.

אולי השינוי יבוא מתוך הקמת אלטרנטיבות לרבנות?
“כמו שלצד מערכות הכשרות והגיור הפורמליות צצות מערכות כשרות פרטיות ויוזמות גיור, כך גם יש יוזמות פרטיות לניהול ענייני הנישואים והגירושים. הרבה מהיוזמות נעשות אצל אורתודוקסים שמאוד מחויבים להלכה, אבל הם לא רוצים לתת לה את הפרשנות השמרנית ביותר, כפי שנהוג היום”.

"הממשלה כשלה"

הדרך להכרעת בג”ץ ארכה כאמור שלוש שנים. הוא החזיר תחילה את תפוח האדמה הלוהט לכנסת וביקש למצוא פתרון. על הדרך הורה למדינה למנות סמנכ”לית לבתי הדין הרבניים.

“השר לשירותי דת כתב טיוטה שאמורה הייתה ליצור הסדר חלופי שיאפשר מינוי של נשים, אבל זו התגלתה כניסיון למסמס את העניין”, טוענת דיין. “הוא קבע תקנות לא ריאליות, שלפיהן מעבר לתארים הנדרשים כדי להתמנות לניהול בתי הדין, יהיה צורך לעבור מבחנים שהנהלת בתי הדין תכתוב ותבדוק. הצעת הפשרה שלו לא התקבלה. הרי אין עוד משרה ניהולית בשירות המדינה שלאחר שעומדים בקריטריונים, נדרשים לעמוד בעוד מבחן. היה ברור
שמדובר במסננת”.

ח"כ סויד. "הדרך עוד ארוכה". צילום: הדס פרוש, פלאש 90ח"כ סויד. "הדרך עוד ארוכה". צילום: הדס פרוש, פלאש 90


מי שניהלה כמה מישיבות ועדת החוקה שדנה בנושא הייתה חברת הכנסת עו”ד רויטל סויד (המחנה הציוני), שאף הייתה חברה בוועדה למינוי דיינים. “צריך לברך על ההחלטה”, היא אומרת, “אבל לצערי הרב הממשלה שוב כשלה בהסדרה של סוגיות חברתיות וביצירת השוויון המתבקש. בג”ץ נאלץ לעשות זאת במקומה”.

בג”ץ בעצם מסייע פה לממשלה.
“מצד אחד יש כאן ממשלה שתוקפת את שלטון החוק, ומצד שני היא שמחה על כך שהעליון מוציא לה את הערמונים מהאש”.

מדוע לא הצלחתם לפתור את העניין בוועדה?
“משרד הדתות הציג מסמך שהוא אבסורד. זו הייתה מניפולציה. היה ברור שאף אישה, מוכשרת ככל שתהיה, לא תוכל לעמוד בקריטריונים שהם הציגו, שכללו גם מבחנים”.

השינוי יגיע עכשיו?
“בתי הדין הרבניים משמשים את כל הציבור היהודי. רק הם יכולים לקיים את הליך קבלת הגט. סמכות זו אינה מוגבלת רק לזוגות שנישאו כדת משה וישראל, אלא גם לאלה שנישאו בנישואים אזרחיים. לנוכח המציאות, אמון הציבור במוסד הזה הוא חשוב ביותר. ידוע שחוסר השוויון שבו הוא מובנה והצעדים האחרונים - מינוי סמנכ”לית ואולי מנכ”לית – בהחלט מובילים להגברת האמון. הדרך עוד ארוכה, אין כאן מהפכה. זו אכן החלטה היסטורית, צעד אחר צעד נגיע למטרה”.