המאייר והקריקטוריסט אורי פינק ואב הבית במעון ראש הממשלה לשעבר, מני נפתלי, התייחסו היום (ראשון) לקריקטורה הבעייתית שהעלה אמש יאיר נתניהו לעמוד הפייסבוק שלו, שזכתה לתמיכה ממנהיג ארגון ניאו נאצי. אורי פינק פירש: "זה נורא נחמד שכולם מתעסקים בקריקטורות, אך היא מצחינה מכל כך הרבה מקומות. מקור הקריקטורה במשטר הנאצי שטען שהיהודים מושכים בחוטים ושולטים בעולם. בקריקטורה הנוכחית הוחלפו הדמויות באלדד יניב ואהוד ברק". 


לדברי פינק, "הבעיה בקריקטורה היא השימוש בה, רבים טוענים בפשטות כי מדובר בקריקטורה אנטישמית – זה שטויות. אנחנו חיים בצל הדימוי של היהודי עם האף הגדול ולכן אני בציורי מקפיד לא לצייר דמויות עם אף גדול מידי. גם כשאני מצייר את ייאסר ערפאת אני נזהר שהוא לא ייראה רשע מידי כדי לא לדמות לקריקטורות מתקופת השלטון הנאצי. מצד שני, יש בקריקטורה הזו המון רוע, המון גזענות והמון גועל נפש. אם הבן שלי היה רוצה להעלות פוסט שכזה ומתייעץ איתי הייתי אוסר עליו ואומר לו שזה מגעיל גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה תרבותית". 
 
ענה לו גבי גזית: "אם הבן שלי היה בא ושואל אותי הייתי אומר לו שעליו לבחור, או להיות הבן שלי או לפרסם את הפוסט. ראש הממשלה עתיד לנסוע לאו"ם ולמחות נגד האנטישמיות בעולם כשהאנטישמיות נמצאת אצלו בבית".
 

"מבחינה אמנותית", טען אורי פינק: "הקריקטורה נראית נורא. מי שמכין את הקריקטורות האלו הם ילדים בני 15 שיושבים במחסן של ההורים שלהם. לצערי הרב הם יושבים בבית ושמחים שאנחנו דנים בציור הזה. אם אני הייתי מפרסם דבר כזה הייתי חוטף. בקריקטורות יש המון כוח. תמונה שווה אלף מילים וקריקטורות שווה אלף תמונות. הקריקטורה הזו מאפשרת לאזרחים לראות מה באמת קורה בביתם של הזוג נתניהו ומהו הלך הרוח של המשפחה".
 
מני נפתלי, שדמותו נקשרה לקריקטורה הצטרף לשיחה וטען: "אני מכיר את הילד הזה ואני לא מצפה ממנו ליותר מידי. אינני רוצה לרכל עליו אך אני יכול לומר שאמו נכשלה בתור פסיכולוגית ילדים, על ראש הממשלה להתראיין בנושא ולהגיב על הדברים הנוראים שפרסם הבן שלו. הוא מלמד את הבן שלו להסית". על כתב האישום נגד שרה נתניהו טען: "אני נוטה להאמין שמנדלבליט אכן עובד, אך קשה לי להאמין שהדברים לא נעשים ללא ניסיון להטות את הדברים. טוענים שהם רק אכלו מבלי לדעת מה ומנסים להוציא את שרה נקייה כשלג. כל אדם מבין ש- 3,500 שקלים הוצאות לנרות נשמה לא מדליקים אפילו בכנסייה".
 
עריכה: איתמר זיגלמן