י' (76) הוא ניצול שואה המתגורר בבת ים עם אמו בדירת חדר וחצי ישנה. כניצולי שואה הם מתקיימים בזכות פיצויים וסיוע מהמדינה ובו בזמן נתמכים בידי עמותת חסדי נעמי. כיוון ששבר את רגלו לפני כמה חודשים והוא מרותק לביתו בשל הליכי שיקום, י' מקבל מהעמותה את סל המזון עד הבית. "העוני אינו הבעיה היחידה" הוא מספר בעצב, "הבדידות קשה לא פחות. היא הורגת אותנו מבפנים. מה שאנחנו מקבלים, כולל הפיצויים, לא מספיק כדי לגמור את החודש. אנחנו תמיד סופרים כל שקל ומנסים לחשב מראש אם יישאר כסף להוצאות הבית, למזון ולבריאות. אם לא, בכל פעם מחדש מתכננים מראש על מה נוותר. אלה לא חיים. אני מרגיש שהשלטון שכח את הקשישים שחיים בקושי ואת שורדי השואה שבינינו”.



אף שכ־21% מהאזרחים הוותיקים בישראל חיים מתחת לקו העוני, המחסור המחריף שעליו מדברים בעמותות הרווחה פוגע קשות גם באוכלוסיות אחרות.


בחסדי נעמי מדווחים על עומס פניות גדול מכפי שהיה בשנים קודמות, ולראשונה השנה חל גידול גם במספר הנערים והנערות הפונים בשם משפחותיהם לקראת חלוקת המזון לחג.



"אלו ילדים שהעוני הוא חלק קבוע מחייהם", אומר משה כהן, מנכ"ל העמותה. "אנחנו מזהים מגמה מדאיגה. זאת, נוסף לפניות של הנזקקים הקבועים שבהם העמותה תומכת. התחושה היא שאנחנו לקראת משבר אסטרטגי וצריך להפעיל משאבים גדולים יותר כדי לעמוד בביקוש. יש צורך להגדיר את העוני כאיום על הכלכלה ולייצר פעולות עומק כדי לפתור את הבעיה".


חיילים אורזים משלוחי מזון בעמותת חסדי נעמי. צילום: חסדי נעמי


מחלות, תאונות וחובות

הגידול במספר הפניות לסיוע לקראת החג נובע, בין היתר, מהתגברות המצוקה ומתוספת של אלפי "עניים חדשים" - אנשים בריאים ומתפקדים, שאיבדו את יכולתם להתפרנס בגלל מחלה, תאונה או הסתבכות בחובות, ולא חסכו מספיק ליום סגריר. בעמותות הרווחה מזכירים ש"זה יכול לקרות לכל אחד", ומדגישים שהעוני אינו דרך חיים, אלא מצב שרבים נקלעים לתוכו ומתקשים להיחלץ ממנו.

קונים פחות בשר ודגים

לבעיית העוני יש גם ביטוי במספרים. בסקר שערך עבור "מעריב" ועמותת חסדי נעמי מכון המחקר של רפי סמית נבדק כיצד משפיעים יוקר המחיה על קניות המזון לקראת החג. התוצאות משקפות היטב את מצוקתן של השכבות החלשות. הסקר בוצע בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת וממנו עולה כי 28% מכלל הציבור ירכשו השנה פחות מזון לחג. 20% מהנשאלים יצמצמו את קניותיהם בשל רצון לחסוך בהוצאות. 56% מתוך המפחיתים ברכישת המזון יקנו פחות בשר ו־37% פחות דגים. 66% יקצצו במה שנלווה לארוחה העיקרית, כמו יין, קינוחים ועוד.

השנה ביקשנו לבדוק אם הצורך לחסוך בקניות מזון קיים גם בקרב מי שמארחים לארוחת החג ועיקר נטל הקניות נופל עליהם. מהנתונים עלה כי 32% מכלל הנשאלים מארחים, 53% מתארחים, והיתר ישהו בחופשה או לא יחגגו כלל. כ־21% מהבתים המארחים יחסכו בקניות המזון לקראת החג מסיבות כלכליות, וכך גם 17% מהמתארחים.

מתנדבים אורזים משלוחי מזון בעמותת חסדי נעמי. צילום: חסדי נעמי


החיסכון יורגש יותר בקרב 27% ממי שמשתכרים מתחת לממוצע, אבל גם 11% מאלה המשתכרים מעל הממוצע יקנו פחות לקראת החג, בגלל מחירי המזון. תחושת הצורך לחסוך בקניות המזון לחג מאפיינת את כל המגזרים כמעט: 18% מהחילונים ו־25% מהדתיים. 23% מתושבי המרכז, 21% מתושבי הדרום ו־15% מתושבי ירושלים והצפון.

בתגובה מדגישים במשרד הרווחה כי רק בתחילת השנה האזרחית הנוכחית (לפני יותר מחצי שנה) יצא אל הפועל לראשונה פיילוט של פרויקט כרטיסי מזון ברשויות מקומיות נבחרות לכעשרת אלפים משפחות נזקקות וכי מדובר אומנם בהתחלה, אבל בניצול מקסימלי של התקציב שהקצה לכך משרד האוצר. זהו כרטיס הנטען מדי חודש בסך 500 שקל לצורך קניות במרכולים. בכוונת המשרד לפעול להרחבת התוכנית.