"ההבדל המרכזי בין סיור הסליחות שלנו לבין הסיורים הרגילים והשכיחים הוא שאנחנו מחברים את התכנים של הסליחות עם המחויבות האישית והציבורית של כל אחד כלפי העיר שלו", אומר ד"ר שרמן רוזנפלד, איש חינוך, כיום ראש קבוצת "חיבור בין קהילות" של הארגון "שותפות בקהילה".

במסורת היהודית ישנו מנהג עתיק שלפיו עלינו להתכונן לקראת עשרת הימים הנוראים, שבהם נקבעים הגורלות. במהלך חודש אלול והימים הנוראים, שנמשכים עד כיפור, מתכנסים בבתי הכנסת לאמירת הסליחות. בערך בתחילת שנות ה־2000 צצו גם סיורי הסליחות, שהפכו לטרנד מתחזק והולך שהחל למשוך אליו אלפי אנשים. חברות רבות מארגנות כיום סיורים כאלה, וישנם גם בתי מלון המציעים חבילות לינה עם סיורי סליחות. היעד העיקרי של סיורי הסליחות הוא ירושלים, והמסלול עובר בין רחובותיה הציוריים של העיר העתיקה, ברובע היהודי והכותל המערבי, וגם בבתי כנסת בשכונת נחלאות ובשכונות החרדיות של העיר. גם סיורי סליחות בצפת, עיר המקובלים, הם סיורים שכיחים ומאוד פופולריים.

אבל לאחרונה אנו עדים גם לסיורי וערבי סליחות מסוג אחר, למשל כזה שעורך רוזנפלד. השנה הוא החליט, עם שותפים נוספים, להנהיג לראשונה מנהג של סיור סליחות ייחודי ברחובות, עיר מגוריו. "אנחנו אומנם מתחילים את הסיור בתוך בית כנסת, אבל המטרה שלנו היא גם לקחת אחריות על מה שנעשה בעיר", הוא אומר. "אנחנו לא מבדילים בין דתי ללא דתי, וזהו סיור סליחות יהודי של אנשים שרוצים גם לקחת יוזמה".

מהי המטרה של הסיור הזה?
"אנחנו לוקחים אחריות על עצמנו, על מה שקרה בשנה שעברה, שזה בעצם מה שעושים בסיורי סליחות, ובמקביל גם חושבים איך לשפר את עצמנו ואת הקהילה שלנו. אנחנו לוקחים את התוכן המסורתי ויוצקים אותו לתוך המציאות היומיומית. אנחנו פונים אל כל האזרחים לקחת אחריות על העיר שלהם. אם חשבת בעבר שאתה צריך לדאוג רק לקריירה או למשפחה, עכשיו יש לך עוד משימה: להיות ערני, להשתתף במה שנעשה בעיר שלך ולתמוך בה".

ד"ר רוזנפלד מספר שהוא עובד בשיתוף פעולה עם כל הארגונים החברתיים ברחובות כדי להפיק את הסיור הזה. "אנחנו רוצים להתחיל מסורת חדשה, וזה מאוד מרגש", הוא אומר. "אנחנו רוצים לחבר בין התכנים של הימים הנוראים, כמו סליחות ותשובה, לבין המושגים של פעילות חברתית וצדק חברתי באמצעות למידה על ההיסטוריה של העיר ועל הסיפורים האישיים והארגוניים של רחובות בתחילת דרכה".

הסיור, המחייב הרשמה מראש, יתקיים בחינם ב־28 בספטמבר בשעה 20:00 בהובלת "שותפות בקהילה", המרכז לצדק חברתי, קהילת פסיפס, פלוגתא וקהילת הצדק החברתי. הוא יתחיל במפגש באחד מבתי הכנסת בעיר ויימשך לסיור רגלי באתרים היסטוריים של רחובות.

"דרך הרחובות של העיר נלמד גם על ערכים חברתיים", מספר ד"ר רוזנפלד. "למשל, יש בעיר כל מיני רחובות שאף אחד לא יודע מי האדם שעל שמו הם נקראים. למשל, רחוב בשם מרגולין. מי יודע מי היה מרגולין? מדובר בקולונל אליעזר מרקוביץ' מרגולין, שהיה ממפקדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה. סיפור חייו מלמד על תכונות חשובות רבות, כמו ערבות הדדית, ערכים של מסירות נפש, זהות יהודית, המוכנות לשלם את המחיר והקרבה, מה שאמור להוות נר לרגלינו".




פתח לריפוי פנימי

"בסיורי הסליחות הרגילים מה שעושים לפי הדת זה שבאים ומוציאים מהכיסים את כל החטאים שלנו ומבקשים סליחה", אומר שמעון צ'אושו, בעל אקדמיה לאימון קואוצ'ינג ו־NLP (עם הדי קרן). "אנחנו הלכנו למקום הרגשי יותר, כלומר לשחרר את הכעסים והטינות שיש לנו שגורמים לחוסר שקט, לחוסר ביטחון ובטווח הרחוק גם למחלות".

ב־26 בספטמבר יערוך צ'אושו, ללא תשלום, ערב סליחות והיטהרות אינטימי בחוף מכמורת בהשתתפות של כ־50 איש. "מה שאנחנו הולכים לעשות זה לא רק לבקש סליחה מאחרים, אלא לבקש קודם כל סליחה מעצמנו ולשחרר את כל הכעסים והטינות שהצטברו אצלנו", הוא מסביר. "אנחנו עושים תהליך פנימי של למצוא את הכעס שלי, לשחרר אותו ולהמשיך בשחרור הזה במדיטציית קונדליני. יהיה גם דמיון מודרך שמדגים איך החיים נראים בלי כעסים, בלי טינות, זאת כדי לחזק ויותר לקבע בראש את המקום שאני כבר בלי זה. בסוף הערב יהיה איזשהו תהליך מאוד ספציפי בתחום של אהבה, כלומר לקבל את עצמי כמו שאני. רחצה בים לא תהיה, אבל ביקשנו מכולם להגיע בבגדים לבנים".

עד כמה יש בטקס כזה גם היבטים חברתיים?
"אנחנו נותנים מקום ליצירת קהילה תומכת, קהילה שאת מרגישה חופשייה להגיד בה דברים וקהילה שאוהבת אחד את השני בלי תנאים. קודם עושים שיחה משותפת על כעסים. מי שרוצה, משתף בסיפור האישי שלו, ומי שלא – לא משתף. אין אצלנו ציניות והכל נעשה ממקום מאוד מוגן".

לצ'אושו חשוב גם להדגיש כי אינו פוסל את סיורי הסליחות הסטנדרטיים במקומות הקדושים. "אני מציע דרך נוספת לעשות זאת", הוא אומר. "במסגרת עבודתי כקואוצ'ר, אני מדבר המון על כעסים. מתוך זה צמח גם הרעיון לעשות ערב סליחות מיוחד, ואני מאוד מקווה שנהפוך זאת למסורת".

אירוע מיוחד בים לקראת יום הכיפורים תקיים גם אורלי בר־קימה, מאמנת ומנחת סדנאות העצמה והתפתחות אישית, שעושה זאת בשותפות עם דורית אביב, מוזיקאית המלווה את הטקס בכלי נגינה ובצלילים מרפאים. מדובר בטקס תשליך נשי רוחני, המהווה בעצם ערב סליחות שאליו מגיעות מאות נשים מכל רחבי הארץ. השנה הטקס יתקיים בחוף תל ברוך ב־27 בספטמבר בשעה 19:00. "בטקס אנחנו עושות איזשהו תהליך של ניקיון ושחרור של כל מה שאנחנו לא רוצות לקחת איתנו לשנה החדשה", מסבירה בר־קימה, "למשל מחשבות, אמונות שונות, אנשים שעצבנו אותנו, סיטואציות לא נעימות שקרו.




טקס התשליך הנשי הרוחני. צילום פרטיטקס התשליך הנשי הרוחני. צילום פרטי

אנחנו כותבות את זה על דף מיוחד, וכל אחת משליכה את הדף שלה למדורה קטנה תוך כדי תפילת התכווננות פנימית שאומרת: 'אני לא צריכה את הדברים האלה בחיים ואני רוצה לפנות מקום לדברים חדשים'. הטקס כולל גם תהליך של סליחה לעצמי על זה שבכלל כעסתי על עצמי, הרגשתי אשמה או אולי התנהגתי בצורה שלא רציתי להתנהג בה. אנחנו מבקשות סליחה מעצמנו, וזה פותח פתח לריפוי פנימי ומפנה מקום להכניס משהו חדש לחיינו".

בחלק השני של הטקס, הנשים מזמנות לעצמן את השפע בכל תחומי החיים. "כולן מוזמנות להגיע בבגדים לבנים, מי שרוצה יכולה לטבול בים, אבל זה לא חובה", מבהירה בר־קימה ומדגישה ש"הטקס הוא בחינם, אבל אנחנו גם שמות תיבה לכל מי שרוצה לתרום. את הכסף שמצטבר אנחנו מעבירות לתרומה לאחד הארגונים או העמותות".




יורד אל הקהל

לרב אסטבן גוטפריד, הרב והמנהל של "בית תפילה ישראלי" בתל אביב, יש כבר ניסיון עם ערבי סליחות מיוחדים. אבל אם עד עכשיו הוא עשה זאת במסגרת הקהילה שלו, הרי שהשנה הערבים הללו נפתחו לכלל הציבור. ״פתח לנו שער״ הוא ערב סליחות מוזיקלי קהילתי מודרך, שבמהלכו טועמים וחווים ממנהג הסליחות בדרך ייחודית. הערב משלב פיוטים מסורתיים מבית אבא, כגון "אדון הסליחות", "עולם חסד יבנה" ו"אל נורא עלילה", ושירי סליחות בני ימינו: "כנפי רוח", "סליחות", "את תלכי בשדה", "סתיו יהודי" ועוד. "במסע מוזיקלי מיוחד נשלב בין הישן לחדש, בין היהודי לישראלי, ונזמן לעצמנו את האפשרות לפתוח את הלב, להקשיב, לעבד תחושות ורגשות, להרהר, לשחרר ולסלוח לעצמנו ולאחר", הוא מסביר.

השנה עורך הרב גוטפריד ארבעה ערבי סליחות - שלושה בתל אביב ואחד בהרצליה - המיועדים לקהל הרחב, לדתיים, חילוניים ומסורתיים. "אנחנו שרים עם הקהל גם פיוטי סליחות של הימים הנוראים, גם זמר עברי שמתכתב עם חגי תשרי, או שירי תפילה, והחיבור הזה בין השפה היהודית לשפה הישראלית זה מה שמייחד את ערבי הסליחות שלנו", הוא מסביר.




הרב גוטפריד תוקע בשופר. צילום: "בית תפילה ישראלי"הרב גוטפריד תוקע בשופר. צילום: "בית תפילה ישראלי"

את הערבים מנחה הרב גוטפריד בליווי אנסמבל בית תפילה ישראלי. מתוך ארבעת הערבים אחד כבר התקיים, ושלושת הנוספים יתקיימו בתיאטרון ענבל בתל אביב (ב־26 בספטמבר, בסכום של 30־40 שקלים לכרטיס), בגינת בית פרנקפורט (ב־27 בספטמבר, בחינם) ובבית קינן בהרצליה (ב־24 בספטמבר, בחינם).

מהו הערך המוסף של ערב סליחות מסוג זה?
"השילוב של השפה היהודית והישראלית זה בעצם החידוש. זה מקום שמחבר הרבה מאוד ישראלים לעצמם, למסורת, לאווירה מיוחדת של החגים, לתהליך אישי של התבוננות וסיכום השנה. שירה ומוזיקה תמיד פותחות את הלב, וכשזו שירת רבים, וחלק מהמנגינות הן מבית אבא, אז שפת התפילה נוגעת בנימים מאוד עמוקים. גם באנשים חילונים, שחיי היומיום שלהם לא בבתי כנסת, זה מעורר בפנים רגש רוחני או דתי, שדורש מענה. זה מעין מופע סליחות שבמהלכו אני גם יורד לקהל ומבקש ממנו לשתף דברים אישיים שקשורים לפיוטים, לשירים. אחרי מופע כזה אדם יוצא שונה ממה שהוא נכנס ויותר מוכן ליום כיפור".

מיכל גורל, מורה למדיטציה, עושה השנה בפעם הראשונה ב־28־30 בספטמבר מפגש מיוחד של מדיטציה, התבוננות פנימה, עבודת סליחה עם עצמנו ועם חברים וגם בקשת סליחה. שלושת ימי המפגש יתקיימו במושב אומץ שבעמק חפר בעלות של 400 שקלים (כולל אוכל ולינה), כאשר למדריכים עצמם תוכלו לשלם כמה שתרצו.

"עד יום כיפור אנחנו עובדים עם סליחה, וביום כיפור עצמו העבודה היא עם אהבה", היא מפרטת. "בתחילה אנחנו עושים תהליך של התבוננות פנימה והבנה של הנסיבות. אנו עושים זאת דרך כתיבה, דרך טקסים, דרך דמיון מודרך. כל אחד עובר תהליך אישי לקראת התחדשות לשנה החדשה והתבוננות פנימה, תהליך של סליחה לעצמו ולאחרים. ביום כיפור עצמו אנחנו נכנסים ברוב הזמן למדיטציה בשתיקה כדי שכל אחד יעמיק עוד יותר את התהליך שלו. זה נעשה בצום מלא או חלקי, כל אחד לפי בחירתו. המטרה הסופית היא להתחבר ללב, לאיכויות הטובות שבכולנו, ולפתוח את השנה עם הרבה אור ואהבה".