אתמול נחוג ברוב ממלכתיות ופירוטכניקה יובל להתיישבות ביו”ש, בקעת הירדן והגולן. אולם מפלגת העבודה, שהניחה את היסודות להתיישבות הזאת ובנתה את רוב היישובים ביו”ש (מה שהשמאל מכנה היום “בכייה לדורות”) - בחרה להחרימו. הצביעות העולה ממהלך זה לא מפתיעה אותי. לעומת זאת, החוצפה שלא תיאמן של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שהחליטה שהרשות השופטת כולה מחרימה את הטקס, ממלכתי ככל שיהיה – משום שהוא נושא ארומה פוליטית מדי לאפה הרגיש - לא מקובלת כלל.

באמת, הטקס פוליטי? ומה עם החלטות בג”ץ? אלו מעדיפות במובהק אוכלוסייה אחת על פני האחרת, מעלימות עין מעבירות של פלסטינים, מכשירות את המדינה הפלסטינית בניגוד לדעת הממשלה והעם וגורמות סבל לאזרחים הגרים, לפי דעתם של השופטים, בצד הלא נכון של הקו הירוק. 
באמת, הטקס פוליטי? ומה עם החרמתו? ירית לעצמך ברגל, כבוד הנשיאה, לעצמך ולכל מערכת המשפט בישראל, כשמנעת השתתפות בטקס. וזאת מסיבה פשוטה – משום שמדובר בטקס ממלכתי שנקבע על ידי רוב העם.

ומה לעשות שרוב העם ימני ורוב העם בחר את הכנסת שממנה מונתה הממשלה הזאת. רוב העם חוגג את ההתיישבות ואת שחרור יהודה ושומרון, הבקעה והגולן, ואם לא הייתם כל כך שתלטנים וחסרי חוש צדק - היינו חוגגים גם את ההתיישבות בעזה.
 
אני אזרחית מדינת ישראל. אני שייכת לרוב. מי את, מרים נאור, שתבאישי את הטקס החוגג את הניצחון בששת הימים, את הגאולה, את ההתיישבות? באיזו זכות? מהיכן החוצפה? ירקת לי בפנים, ואני כועסת. פוגע לדעת שמערכת המשפט שלי אפילו לא מתיימרת לעשות את עצמה ממלכתית, אלא מחרימה את הטקס הממלכתי כמו מרצ והרשימה המשותפת. להן מותר, כי הן פוליטיות. לך אסור. את אמורה להיות ממלכתית.
  

נתניהו בטקס. צילום: מרק ישראל סלםנתניהו בטקס. צילום: מרק ישראל סלם

 

אז הנה, התחלתם לירות באקדח שאת וקודמייך הנחתם על השולחן לפני עשרות שנים. אקדח ההתנשאות, אקדח באומר שאתם יודעים טוב יותר מכוווולנו. ואם מישהו עוד היה צריך הוכחה לכך שבית המשפט שמאלני עד היסוד, הנה ההוכחה: מי שהחרימו את הטקס הן מפלגות השמאל, הערבים ובית המשפט העליון. 
 
אני רוצה לחיות במדינה שבה אפשרות כזאת לא תעלה על הדעת. את דורשת שנכבד את בית המשפט העליון כי הוא אחד מיסודות המשטר כאן. אז בבקשה, כבדי את רוב העם שנציגיו חוגגים טקס ממלכתי. מה שעשית בלתי נסלח. הרי ברור שהבעיה שלך עם הטקס אינה שהוא פוליטי, אלא פוליטי מהצד הלא נכון של המפה. את פערת, בהחרימך אותו, תהום בלתי ניתנת לגישור בין בית המשפט לבין העם. לא ביקשתי שתפסקי צדק. אני מבינה שזה מנוגד לכל עצם שיפוטית בגופך. אבל רק שתתביישי להביע את דעותייך הקיצוניות ולגרור את כל מערכת המשפט איתך, כשאת אמורה להיות ממלכתית.