היום (ראשון) מצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למען הקשיש. מבקר המדינה, יוסף שפירא, יגיש היום ליו"ר ועדת ביקורת המדינה של הכנסת, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), דוח נוקב שיתפרסם מאוחר יותר על התרופפות השירותים שמעניקה הממשלה לקשישים הסיעודיים בקהילה.

רפורמה בסיעוד, שתבטיח גם חוק ביטוח סיעוד ממלכתי שיפסיק את הפקרת הקשישים לחסדי חברות הביטוח, מצריכה לפי משרד הבריאות תוספת מבסיס תקציב המדינה של לפחות 4.5 מיליארד שקלים מדי שנה. את היעד הזה יכול האוצר לממש כמעט רק באמצעות העלאת מס הבריאות בחצי אחוז. שר הבריאות ליצמן תומך, הציבור תומך בשיעורים חד משמעיים של כמעט 80% על פי כל הסקרים שהזמינו הסתדרות הגמלאים ומשרד הבריאות. אבל משרד האוצר, שר האוצר כחלון ורה"מ נתניהו מתנגדים נחרצות להעלאת מיסים. בשנה הקרובה צפויה הכרעה על גורל הרפורמה, בין היתר בזכות התגייסות ההסתדרות למאבק על חקיקתה.

בישראל חיים כ-900 אלף בני 65 ומעלה, 11% מהאוכלוסייה שיגיעו עד 2035 לכדי 15% ממנה. כ-21% מהקשישים בישראל חיים מתחת לקו העוני כשללא הקצבאות היה מדובר ב-50% מהקשישים. שר הרווחה, חיים כץ (הליכוד), אמנם הצליח להביא להעלאה כמעט היסטורית של 12.2% בגובה קצבת הבטחת הכנסה שמקבלים 192 אלף קשישים עניים, אבל ההשפעה של הצעד זוחלת ומדובר ב'תרופה' חיונית אחת מתוך תכנית לאומית נדרשת שהממשלה מעולם לא גיבשה כדי למגר את עוני הקשישים הגבוה ביותר במערב ולהיערך לקצב הזדקנות האוכלוסייה המואץ.

צילום: אינגאימג'

שמואל, בן 87, הוא שורד שואה שעלה מרומניה בשנות השבעים. עם השנים התגרש ובתו היחידה ניתקה עמו קשר. כיום הוא ערירי שמסתייע בשירותי "הקרן לידידות", רכושו היחיד הוא דירתו הרעועה שעומדת בפני פרוייקט פינוי-בינוי, הוא לקוי ראייה אבל עדיין מתפקד עם סיוע מינורי של כמה שעות שבועיות של מטפלת המבשלת עבורו, ארוחה חמה במועדון יום כפעמיים בשבוע וסיוע במנות מקוררות שהוא מקבל מהקרן לידידות מדי שבוע. 

"הפנסיה היחידה שיש לי זה דווקא כמה פרוטות מהשנים שעבדתי כצלם ברומניה. אני לא אשם שאין לי פנסיה, עבדתי בארץ עשרות שנים כצלם אירועים, אבל המעסיק שלי עבר עבירות מס ופשט רגל, הייתי במשפט מולו שנים שלא יצא ממנו דבר. כשאני בא לביטוח הלאומי, כל עזרה סוציאלית שאני מקבל זה עם הרבה בעיות" מתאר שמואל בעצב. "מה שאני מקבל בשעות עזרה בבית מורידים לי מהשעות שאני הולך למועדון לקבל ארוחה. במקום תשע שעות עזרה בבית אני מקבל חמש וחצי. אפילו כשבאתי עם מסמכים רפואיים חדשים על בעיות שיש לי בגב וברגליים לא הוסיפו לי כלום. אבל אני לא יודע לשקר, לא יכולתי לשקר במבחן התלות. אני גבר שיודע להסתדר כמה שאני יכול ויש לי כבוד, המטפלת עוזרת לי אבל זה לא מספיק". 

שמואל לא בחר בחיי מחסור ותלות. בקרן לידידות יודעים לספר על כ-20 אלף קשישים החיים בעוני שמקבלים סיוע במסגרת תכניתה "בכבוד ובידידות" מדי חודש לצד כ-5000 קשישים שאוכלים מדי שבוע בכ-30 בתי התמחוי שהיא מקיימת ועל עוד 17 אלף קשישים שמקבלים מהקרן מדי שנה מענק לחימום בחורף. נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, טוען: "ממשלת ישראל איבדה בשנים האחרונות את החמלה והבושה ומזניחה לצערנו את האוכלוסיות החלשות ביותר. הקשישים אינם יכולים להשמיע זעקה או לצאת בהפגנות".


קצבת הזקנה דורכת במקום

ב-1954 עם חקיקת חוק הביטוח הלאומי היתה קצבת הזקנה 25% מהשכר הממוצע במשק. היום היא 17% ממנו, השיעור הנמוך ב-OECD. הסתדרות הגמלאים כבר הכריזה (מעריב-השבוע 11.7.17) כי תצא למאבק בגיבוי ההסתדרות הכללית להעלאת קצבת הזיקנה. רק ל-28.7% מסך כל הישראלים מעל גיל 55 יש הכנסה כלשהיא מפנסיה, אבל קצבת הזקנה בישראל עומדת רק על 1,531 ₪ ליחיד (אחרי תוספות על 2400 ₪). הפעם האחרונה שהקצבה עודכנה היתה בינואר 2011 אז תוקנה כלפי מעלה ב-2% בלבד.

המבקר שפירא. צילום: פלאש 90


גובה הקצבה ומבחני ההכנסה לא משתנים

חוק הסיעוד בישראל מקנה זכאות מקסימלית של 18 שעות טיפול שבועיות בלבד לרוב הקשישים הסיעודיים הקשים ביותר שנמצאים בבתיהם. הוא מותנה במבחני הכנסה שמותירים מדי שנה אלפים מהם, גם חולים קשים, מחוץ לזכאות. מספיק שלקשיש יהיו הכנסות של בין 9700 ל-14500 ₪ לחודש והזכאות שלו יורדת ב-50%.

אף שרוב הקשישים הסיעודיים בישראל מטופלים בבתיהם, שני השינויים היחידים שנעשו בשנים האחרונות בגמלת הסיעוד הם מינוריים ועקרים: 1. תוספת של 3-4 שעות טיפול שבועיות בבית לקשיש ברמת סיעוד גבוהה או בינונית שמעסיק מטפל ישראלי - כלל אינה רלוונטית לקשישים הסיעודיים הקשים ביותר שזקוקים לעובד במשרה מלאה וכאלה יש כמעט רק עובדים זרים. 2. תוספת של 12% לסכום הגמלה עבור מי שבוחר לקבלה ככסף ולא כשעות טיפול - רק אחוזים בודדים נענים לאפשרות הזאת.

עו"ד גיל גן מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות של האגודה לזכויות האזרח, אומר למעריב: "הצעד הקריטי ביותר שעל הממשלה לנקוט הוא זה שלא מטופל כלל היום – הגדלת מספר שעות הסיעוד בבית שהביטוח הלאומי מממן עבור הקשישים בדרגות הסיעוד הבינונית והגבוהה. שם נמצאת המצוקה כי גם 18-22 שעות שבועיות לסיעודיים הקשים יותר הן טיפה בים עבור הקשישים והמשפחות לעומת המקובל במדינות ה-OECD, של למעלה מ-40 שעות סיעוד ביתי בשבוע". גם מבקר המדינה בדוחות קודמים תקף את העיקרון המנחה את המדינה לפיו הכנסת הקשיש (וילדיו כשמדובר באשפוז סיעודי) היא קריטריון מרכזי בקביעת הזכאות וגן מור מדגיש: "לא צריך להישאר מצב שבו השאלה אם אתה יכול להבטיח לעצמך זקנה בכבוד תלויה אם אתה עשיר מספיק. כל המשפחות חייבות להשלים את מימון הסיעוד בעד 7000-8000 ₪ נוספים לחודש והרבה מאד בני משפחה קורסים. זאת שערורייה, לרוב לא מדובר הרי במיליונרים".

התחשיב שערכה האגודה לזכויות האזרח מעלה כי על המדינה יהיה להשקיע עוד 2 מיליארד ש"ח בשנה מתקציבה כדי להגמיש את מבחני ההכנסה לקשישים ולאפשר קצבת סיעוד שיוויונית ותוספת שעות סיעוד משמעותית בקהילה לקשישים סיעודיים הקשים יותר. "אנחנו מממנים את פערי תקצוב שירותי הסיעוד במיליארדים מדי שנה, באובדן שעות עבודה לילדים המטפלים, בביטוחים פרטיים ובכסף פרטי. רבים מהגמלאים נאלצים לוותר על ביטוח סיעודי פשוט כי בגילם הוא כבר יקר מדי" מוסיף עו"ד גן מור.

קשישים. צילום: אלוני מור

מבחני התלות המשפילים – הבטחות מול מציאות

העוולה הקשה ביותר לקשישים ששר הרווחה חיים כץ מנסה להיפטר ממנה במהלך כהונתו הנוכחית היא מבחני התלות (מבחני התפקוד) שעורך הביטוח הלאומי כדי לקבוע את גובה זכאותם לסיוע וטיפול בבית.

מה הובטח?

כבר במאי 2016 אמר השר כץ: "כל רופא גריאטרי יוכל לאשר סיעוד ונפעל לשנות את שיטת הניקוד כך שמבחן ההכנסות יתגמש ויותר מבוטחים יוכלו לקבל גמלת סיעוד". זה עדיין לא קרה. בנובמבר 2016 אישרה הממשלה כי קשישים בודדים מעל גיל 86 יקבלו גמלת סיעוד ללא מבחן תלות אבל ההחלטה לא מומשה עד כה. באוגוסט האחרון ביקש שוב שר הרווחה מרה"מ לקדם את ביטול מבחני התלות לקשישים מעל גיל 85 וקיבל את תמיכת נתניהו אבל התכנית עדיין לא נכנסה לתוקף בגלל אי הסכמות עם האוצר.

מה בוצע?

כץ הצליח ביחד עם הביטוח הלאומי לממש שני צעדים חשובים בשולי הביורקרטיה המשפילה של מבחני התלות:

1. קשישים המקבלים גמלת סיעוד ברמה הבינונית והגיעו לגיל 90, יחלו לקבל גמלת סיעוד ברמה הגבוהה ללא כל בדיקת תלות.

2. במקרים של אשפוזים או ניתוחים מתוכננים הביטוח הלאומי החל לאשר זכאות לקשישים כדי לקבל את הקצבה כבר בעת השהות בבית החולים למשך עד 30 יום.

יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, דורון רז, אומר למעריב: "לאורך הזמן ולמרות השיפורים העוול הגדול ביותר הוא במבחני התלות בגלל הקושי של מבחנים אלה לאבחן את מצבו של קשיש. הדרך הנכונה היא שרופא הקהילה שמכיר את הקשיש לאורך שנים, הוא זה שצריך לתת את חוות הדעת. הביטוח הלאומי לא סומך על רופאי המשפחה וזה לא הגיוני כי יש להם עדיפות מקצועית, זה היה מפשט את התהליך והופך אותו למכובד יותר. היום יש זכאי סיעוד שלא מגישים את הבקשה לביטוח הלאומי כי הם לא רוצים לעבור את המבחנים האלה". גם על מבחני ההכנסה הקשיחים שלא השתנו כבר שנים מלין רז: "אנשים שילמו כל חייהם ביטוח לאומי והם זכאים לסיוע הזה בזקנתם. אבל כשהם צריכים אותו בודקים איפה ולמה הם לא יכולים לקבל. לכן רפורמה במבחני התלות לא יכולה לעמוד לבד בלי רפורמה במבחני ההכנסה. האבסורד הוא שדווקא מי שהכסף מצוי בכיסו כלל לא יהיה זכאי חוק סיעוד, ואלה דווקא האנשים ששילמו יותר לביטוח הלאומי במהלך חייהם".

ביטול מבחני התלות, אומרים לנו במוסד לביטוח הלאומי, בהכרח יגרור צורך של קופת המוסד בהזרמת תקציב נוספת מהאוצר משום שמשמעותו תהיה הגדלת מספר הזכאים לגמלת סיעוד. משמע שמבחני התלות הם בסך הכל דרך לשמור על הקופה ולא עושים צדק עם הזקנים.

לדורון רז יש מילה גם לנו, ילדי ההורים הקשישים הסיעודיים: "אסור לנו כחברה לזנוח את ההורים. אי אפשר להתעלם ממגמה שקיימת של מי שמעדיפים לפקח מרחוק על מטפל סיעודי ולא לקחת חלק בעצמם בטיפול בהורה. למדינה יש אחריות, אבל גם לנו בני המשפחה יש אחריות".